ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּבְפֶרֶק ד' דִּנְדָרִים (לט, ב): תַּנְיָא: שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם וְכִסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (תהילים צ, ב-ג): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו'. גַּן עֵדֶן, דִּכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. גֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב (ישעיהו ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה. כִּסֵּא הַכָּבוֹד, דִּכְתִיב (תהילים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (ירמיהו יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב (תהילים עב, יז): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹדְעֵי מַצְפּוּנֵי הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ עַל עִנְיַן הָעוֹלָם הַזֶּה אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ הַרְכָּבָה וְחִבּוּר מִדְּבָרִים 1 מְחֻלָּפִים, וְהָעוֹלָם מֻרְכָּב מֵהֶם, וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, אִם כֵּן יֵשׁ דְּבָרִים יֹאמַר עֲלֵיהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הַמֻּרְכָּב, וְהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁאֵין הַרְכָּבָה רַק בְּאוֹתָן הַמֻּרְכָּבִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, אֲבָל הַשָּׁמַיִם וְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת פְּשׁוּטִים אֵין בָּהֶם הַרְכָּבָה, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי 2 הַגֶּשֶׁם יֵשׁ בּוֹ הַרְכָּבָה, שֶׁהֲרֵי כָּל גֶּשֶׁם מִתְחַלֵּק לַחֲלָקִים, וְאִם כֵּן כָּל גֶּשֶׁם מֻרְכָּב מִן הַחֲלָקִים. וְגֶדֶר הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ, וְאֵלּוּ הֵם גֶּדֶר הַגֶּשֶׁם. וְאִם כֵּן הַגֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ הַרְכָּבָה מֵאֵלּוּ הָרְחָקִים, שֶׁהֵם: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ. וְכַאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ חֲכָמִים עוֹד בְּחָכְמָה עַל צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה, מָצְאוּ כִּי הַמֻּרְכָּב הָאַחֲרוֹן הוּא הָאָדָם, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַבַּעַל חַיִּים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַצְּמָחִים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַדּוֹמֵם, וְקֹדֶם לוֹ הַגֶּשֶׁם הַפָּשׁוּט הַנֶּאֱמָר עַל הַהֶרְחֵקִים בִּלְבַד, וְזֶהוּ הַתְחָלַת הָעוֹלָם. כִּי כָּל שֶׁבָּעוֹלָם הוּא גַּשְׁמִי.
____________________________
בפרק רביעי של מסכת נדרים אמרו: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהינום כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. תורה, דכתיב: ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז. תשובה, דכתיב: בטרם הרים יולדו, ותחולל ארץ ותבל... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן, דכתיב: ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם. גיהינום, דכתיב: כי ערוך מאתמול תפתה. כסא הכבוד, דכתיב: נכון כסאך מאז. בית המקדש, דכתיב: כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח, דכתיב: לפני שמש ינון שמו. ביאור דבריהם: חז"ל בהיותם יודעי צפונות החכמה, כאשר הבינו את עניין העולם הזה אמרו, שמכיון שבעולם יש דברים שהם מורכבים ומחוברים מדברים 1 שונים, והעולם מורכב מאותם הדברים, וברור שהדבר הפשוט שאינו מורכב קודם למורכב, אם כן יש דברים שאפשר לומר עליהם שנבראו קודם שנברא העולם. כוונתם שהדברים הפשוטים קדמו לעולם הבנוי מדברים מורכבים. ואין לומר שהמורכבים הם רק דברים המורכבים מארבעת היסודות, ואילו השמים וארבעת היסודות הם יסודות פשוטים בלתי מורכבים. דבר זה אינו נכון, שהרי כל 2 דבר גשמי יש בו מורכבות, שהרי הוא מתחלק לחלקים, אם כן הוא מורכב. הדבר המגדיר דבר גשמי אלו מימדים של אורך, רוחב וגובה. אם כן כל דבר גשמי מורכב מהמידות הללו של אורך, רוחב וגובה ואין הוא פשוט. כאשר עיינו חכמים בעניני העולם הזה מצאו, שהמורכב האחרון בבריאה הוא האדם, וקדמו לו בעלי החיים, ולהם קדמו הצמחים, וקדם לצמחים הדומם. וקודם לדומם היה הגשם הפשוט, הנאמר על המימדים: אורך, רוחב, גובה, וזה התחלת העולם. כי כל דבר הנמצא בעולם הוא גשמי.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
68 - גבורות השם פרק ע' חלק ב'
69 - גבורות השם פרק ע' חלק ג'
70 - גבורות השם פרק ע' חלק ד'
טען עוד
לאחר שעסקנו בצורך שיהיה מקום למקדש, ושמקום זה נמצא במערב, מביא המהר"ל גמרא המציינת שבעה דברים שקדמו לעולם שאחד מהם הוא בית המקדש, וכפי שנראה בהמשך הפרק – אף בגמרא המקדש הוא כנגד צד מערב. דברי הגמרא מרוממים אותנו אל עולם רוחני שעומד ביסודו של העולם, שאחד ממרכיביו הוא קדושתו של בית המקדש. בכך מסביר המהר"ל את רוממותו של בית המקדש, שאף שהוא נמצא בעולם החומרי, קדושתו מגיעה מעולם רוחני נעלה.
מה המשמעות לכך שמשהו קדם לעולם? כדי להבין זאת, צריך להבין קודם את עולמנו: בעולם הגשמי כל דבר מורכב מכמה דברים. הדברים שמהם מורכב כל דבר – קדמו לדבר עצמו, כי קודם היו החלקים ואז הרכיבו מהם את הדבר. כאשר מתבוננים ברכיבים שמהם העולם מורכב, מגיעים לדבר שאינו מורכב – דבר פשוט . הדבר הפשוט אינו יכול להיות גשמי, מפני שכל דבר גשמי מורכב משלושה מֵמדים: אורך, רוחב וגובה.
לפי זה אמרו חכמים שיש בעולם ארבע מדרגות של ברואים – דומם, צומח, חי, מדבר (אדם) – וכל אחד מהם מורכב מהדרגה הקודמת לו. האדם מורכב מבעל חיים בתוספת שכל. בעל החיים מורכב מצומח בתוספת נפש. הצומח מורכב מדומם בתוספת כוח צמיחה. גם הדומם מורכב מ'עצם הגשם' כלומר, יש בו את שלושת הממדים, ולכל דומם יש את המיוחדות הפרטית שלו. מֵמדים אלו הם 'הגשם הפשוט' – כלומר, הרכיב הכי פחות מורכב שקיים בעולם הגשמי, שממנו מורכבים כל הדברים הגשמיים (גם 'הגשם הפשוט' עצמו מורכב משלושה מֵמדים ולא אחד, כך שהוא אינו פשוט לגמרי).
כשחכמינו עוסקים במה שקדם לעולם, הם מתכוונים לרכיבים רוחניים לחלוטין, שמהם מורכב העולם הגשמי. העולם הגשמי הוא הרכבה של יסודות רוחניים. היסודות הרוחניים עצמם כבר אינם גשמיים, ואם-כן הם 'קודמים' לעולם הגשמי.
הרחבות
מעלת האדם על פי עבודתו
וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב. המהר"ל מסביר שדברים שאינם מורכבים קדמו בבריאה ובחשיבות לדברים המורכבים. הגמרא דנה מדוע האדם נברא אחרון: "דבר אחר: שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית" [סנהדרין לח.]. מסביר המהר"ל, שהאדם מורכב יותר משאר בעלי החיים בכך שיש בו גוף ושכל: "כי האדם הוא יותר מורכב משאר בעלי חיים, כי שאר בעלי חיים כאלו היה הכל חומר, אבל האדם שיש בו דעת וחכמה הוא מורכב משניהם מגוף ושכל, והפשוט הוא קודם למורכב. ולכך אומרים לו יתוש קדמך, לפי שהיתוש הוא פשוט... והפשוט הוא ראשון למורכב". ממשיך המהר"ל ומסביר שמעלתם של בעלי החיים על האדם (בכך שהם פשוטים), אינה ביחס למי שעוסק בתורה ובמצוות, משום שבכך הוא דבק במעלה הרוחנית ונעשה פשוט אף יותר מהמלאכים: "כי דברינו כאשר אין האדם קונה על ידי התורה ומצוות מעלה עליונה נבדלת, והוא רוצה רק לסמוך על מה שיש בו השכל האנושי... אבל אם הוא בעל תורה ומצוות, אז קונה האדם לגמרי מעלה נבדלת אלוהית, והוא נבדל מן החומרי לגמרי והוא יותר קודם אף מן המלאכים... ולפיכך אם בא להתגאות מצד עצמו אומרים לו יתוש קדמך, אבל כאשר יש לו תורה ומצוות הוא קודם אף למלאכים ויש לו פשיטות יותר, והבן דברים אלו" [חידושי אגדות שם].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
