ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אנשים רבים ברחבי העולם 'מחפשים את עצמם'. כידוע, הודו וארצות המזרח הפכו לסמל לאותו חיפוש דרך. התרבות המערבית, שקועה עד צווארה במרוץ חיים מטורף אחר כסף והנאות, ואינה מותירה זמן להתבוננות לעומק ומשמעות החיים. לעומתה, תרבות המזרח הרחוק מסמלת את הנינוחות וה'שאנטי', המאפשרות מרווח נשימה לחיפוש עצמי וצלילה לעומק משמעות החיים.
דרכים רבות יש בתרבות המזרח להתבוננות פנימית, אך אולי החריפות שבהן הן 'סדנאות השתיקה' למיניהן. אנשים שותקים לפרק זמן קצר או ארוך, ומפנים את הדיבור החיצוני לטובת הקשבה פנימית.
בהסתכלות יהודית, יש מקום להתבונן על מקומן של סדנאות אלו. וודאי איננו מסכימים עם שתיקה שמהותה חידלון והמעטת החיים, המצויה לעיתים בתרבות המזרח. אך אמירות מסוימות בדברי חז"ל יכולות להתפרש כהמלצה לשתיקה המכוונת להתכנסות ומפגש עם עומק הנשמה.
כך מצינו בדברי רבן שמעון בן גמליאל – "כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה... וכל המרבה דברים מביא חטא" (אבות א, יז). וכן בדברי רבי עקיבא – "סייג לחכמה שתיקה" (אבות ג, יג). אפשר להבין זאת רק כהמלצה לשתיקה במקרה שמעליים את האדם וכדומה, אך אפשר להבין זאת כהמלצה כללית לשתיקה המכוונת להעמקה וגילוי הפנים.
ואכן היו מגדולי ישראל, ששתיקתם הייתה להם לדרך מרכזית בעבודת ה'. שתיקה זו הייתה שתיקה המבטאת מטען פנימי גדול, שתיקה שכל כולה אמירה, כמתאימה לדברי חז"ל – 'מילה בסלע, שתיקה בשתי (סלעים)' (מגילה יח:). המפורסמים שבהם הם 'האדמו"ר השותק' רבי מנדלי מוורקא, ו'הרב הנזיר' רבי דוד כהן.
רבי מנדלי היה יושב עם חסידיו שעות רבות ושותק, אך בשתיקתו זו היה אומר רבות. וכך מסופר (אור הגנוז) – בשולחנו של רבי מנדלי ישבו החסידים ושתקו. אחרי ברכת המזון אמר הרבי מביאלא (אחד החסידים) לשכנו: "היום היה שולחן מיוחד! הוא בחן אותי כל כך, עד שעורקי חישבו להתפקע, אבל עמדתי בשלי והשבתי תשובות על כל שאלותיו".
השתיקה מכוונת את האדם לעומק חייו, מפני שהדיבור מאפשר לאדם לברוח אל המילים, והמילים מסתפקות לעיתים ברובד שטחי וחיצוני. אפשר להדגים זאת באמצעות ההמלצה הפסיכולוגית הפשוטה לטיפול הנכון במקרה של חוויה קשה. במקרה כזה, ממליצים לנו לפרוק את המעמסה הנפשית בדיבור, אומנות ועוד. אכן, אמצעים חיצוניים אלו פורקים מהנפש (לעיתים, גם מיידעים אותה) את חוויותיה הפנימיות. פריקה זו היא טובה במקרים קשים בהם אנו רוצים לשחרר את הנפש מחוויות לא נעימות. אם כך גם להיפך, כשרוצים אנו להעמיק בנפש עוד ועוד, כדי להגיע לעומקיה הטובים, עלינו להתכוונן אליה פנימה בעזרת השתיקה. (כמובן, יש גם מקרים בהם הדיבור מוביל לעומק, מפני שהוא מציף לאדם את עומקיו הטובים).
וכך ביטא זאת רבי מנדלי עצמו, כששאלו אחד מצדיקי הדור – מפני מה אינו אומר תורה, השיב: "על שמעון העמסוני נאמר בגמרא, שהיה דורש כל 'אתין' שבתורה, וכיוון שהגיע ל'את ה' אלוקיך תירא' פירש. כלומר – "מי שמגיע לעצם היראה אינו דורש עוד".
ואם נחזור לסיפור שבו פתחנו על השתיקה שהסתיימה בתובנת – ה' אחד. מעניין שבדורנו מתאר בעל תשובה בשם הרב דוד זלר ז"ל, על חווית תשובה גדולה שחווה דווקא מתוך מעמקי אשראם בהודו, חוויה שמבארת את הסיפור על רבי מנדלי, (וככל הנראה גם השתלשלה באופן מעשי מתוך תורותיו של רבי מנדלי), וכך מתאר:
"במהלך המדיטציה, התחלתי לומר מנטרה שנלמדה באשראם. לפתע חשתי זרם כמעט חשמלי, וראיתי ושמעתי את המנטרה היהודית הבסיסית... "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
חוויתי את המילים "שמע ישראל" כקריאה לשמוע ולהאזין מתוך עומק העצמי והנשמה שלי. התחוור לי פתאום שביהדות איננו מבטאים את שם ה' בן ארבע האותיות י-ק-ו-ק כפי שהוא נכתב, משום שאנו אמורים לחוש ולחוות את האלוהות, בכל פעם שאנו אומרים את שם ה'.
השפה מדביקה תוויות לכל סוגי החוויות, כך שבמקום לראות ולשמוע מפל מים ישירות דרך האנרגיה והחוויה, לומד כל ילד לראות את התמונה השטוחה של הדבר האמיתי, ואז לזהות אותו עם שמו, עם התווית שלו.
ובאותו רגע חוויתי ממש שאחדות ה' אין פירושה היות ה' רק האל היחידי, אלא - האחד האלוקי הוא אחד כולל-כול, האחד הכולל את כל מה שמצוי בבריאה ואת כל מי שהוא חלק ממנה. הייתי כהלום רעם, ולרגע חשתי שאני מתמזג עם הנצח. הרגשתי וידעתי בבירור שאני חלק מן השלמות. הייתי אחד עם ה'. הייתי שוב בבית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
