^ 1.נוסח מקוצר של מאמר זה פורסם ב'אסיף' - שנתון איגוד ישיבות ההסדר, ח"ב, חשון תשע"ה. תודתי לשמואל מרצבך שעמל יחד עמי בסידור הדברים שם ובעריכתם. כאן, מובא המאמר המקורי במלואו.
^ 2.ראה בדברי ההספד של הגר"ש עמאר, 'שלוש אהבות' שנדפסו בשבועון 'יש"ע שלנו', גיליון 200, סיוון תש"ע.
^ 3.דבריו התפרסמו בשבועון 'מעייני הישועה', פרשת ראה, כ"ז אב תש"ע (מספר שבועות לאחר פטירת אביו). הדברים הובאו גם באתר כיפה בתאריך כ"ד אב תש"ע, http://www.kipa.co.il/jew/39614.html.
^ 4."'הרבה פעמים שואלים אותי האם אביך ז"ל היה חרדי או ציוני'. אני לא עונה: 'לא ולא', אלא 'גם וגם, והרבה יותר'" – דברי הרב שמואל אליהו (שם).
^ 5.על כך באריכות בספר 'אביר הרועים', מאת הרב יעקב ששון, תשע"ג, עמ' 110–105.
^ 6.יחד עם זאת, התנגדותו לא הייתה ארסית כבחוגים קיצוניים ומקצת מתלמידיו היו גם הם ברבות הימים ציונים מובהקים, כדוגמת הרב חיים דוד הלוי והרב דוד שלוש.
^ 7.למשל, ראה בספרו 'נתיבי עם' את דרשותיו בימי העצמאות.
^ 8.הגאון הרב מוצפי זצ"ל היה ידיד נפש וחברותא של הרב סלמן חוגי עבודי זצ"ל שהיה חבר ברבנות הראשית, ולאחר מאה ועשרים ציווה לקוברו ליד קברו של הרב עבודי, ללמדך ש"האמת והשלום אהבו".
^ 9.הרב שמואל זעפרני, 'דורש טוב לעמו', חלק א', בהוצאת 'דרכי הוראה לרבנים', תשס"ז, עמ' 28.
^ 10.שבועון 'יש"ע שלנו', גיליון 201, פרשת חוקת, תמוז תש"ע, מדור 'חיבת הארץ של גדולי ישראל', בעריכת משה מאירסדוף.
^ 11.כך סיפר אחיו הגאון רבי נעים בן אליהו זצ"ל, רבה של שכונת הבוכרים בירושלים.
^ 12.על כל הפרשה באריכות, ראה במאמרו של הרב שמואל זעפרני, בכתב העת 'שמעתין' גיליון 178. ובשבועון למשפחה החרדית 'שעה טובה' גיליון לשבת קורח תש"ע, ראיון עם הרב אברהם מייזליש והרב דוד נחמן בלוי.
^ 13.ראיון בעיתון 'ידיעות אחרונות' לעמוס נבו, כ"ט אלול תשנ"ז (בהתייחסו לחברותו ב'ברית הקנאים').
^ 14.יאיר שלג, מחקרי מדיניות 67, ירושלים תשס"ז, ע"פ נדב שרגאי, 'הארץ', כ"ו טבת תשנ"ו.
^ 15.ראה את פסקיו על יום העצמאות בספר 'הלכות יום העצמאות ויום ירושלים' עמ' שלד-שמ ובספר 'הרבנות הראשית' ח"ב עמ' 877–882. על פועלו של הרב ניסים ברה"ר לישראל ראה 'מנהיגות מהיכל שלמה', הרב שמואל כ"ץ, מקור ראשון, י"ז אלול תשע"א.
^ 16.ראה שו"ת היכל יצחק או"ח סימן ס"א, 'שרידי אש' ח"א סי' לא, ו'תרומת הגורן' ח"ב סי' פט', ולעומת זאת, אגרות חזו"א א' צז', אגרות משה יו"ד ח"ד סי' נז יא, "נפש הרב" עמ' קצז.
^ 17.'אלא תקנה קבועה היתה, כל זמן שבית המקדש חרב, אפילו יבנה ויחרב אחר כך, הצומות הללו קבועים הם לעולם שלא לגרוע מהם אפילו אחד מהם. ולהוסיף עליהם גם כן מפני צרות כיוצא באלו, לא ראה בית דין בישראל לקבוע צומות אחרים' שו"ת תשב"ץ, חלק שני, עניין רעא.
^ 18.בשו"ת יין הטוב, חלק ב, יו"ד סוף סי' ב, כותב הרב נסים: 'ומכאן נבוא לעיקר שאלתך: מהו דין גרמניה לפי ההלכה? אין ספק שהשואה שהמיטה על עמנו גרמניה, שבה ניספו שליש מאומתנו – ראוי היה לקבוע לה זכר מיוחד כללי ומוסכם על כל ישראל. אבל חלק מן הצבור אינו יכול לגזור גזרה שלא תתקבל על דעת כלל ישראל, כי לכך לא יהא תוקף הלכתי ומוסרי שלם. על כל פנים מעלליה של גרמניה הנאצית כלפי עם ישראל, יהיו חקוקים על לוח ליבנו, לא ינוקו ולא ישכחו לעולם'. וראה מ' בניהו וש' מייזליש, מן ההר אל העם – חייו ופועלו של הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים ז"ל, תל אביב תשנ"ג, עמ' 238-240.
^ 19.'דורש טוב לעמו', עמ' 33–43. בנאום זה כינה אותו "הגאון העצום, החריף ובקי שמשנתו קב ונקי, הרב הגדול מעוז ומגדול, סיני ועוקר הרים, החכם השלם הרה"ג ר"י ניסים זצוק"ל". וראה עוד את הספדו של הרב אליהו על הרב ניסים בספר 'דברי מרדכי' – הספדים.
^ 20.מעניינת העמדה שהציג (ראיון עיתונאי, 'חדשות שעה טובה', יום חמישי כ"ח סיוון תש"ע, עמ' 28) הגאון הראשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א, שהכיר את הרב אליהו במשך תקופה של למעלה מארבעים שנה, ביחס להקבלה בין עמדתו של הרב ניסים לעמדת הרב אליהו בענייני המדינה: "שאלה: כפי שידוע, בתחילה היה חבר הגר"מ זצ"ל, בברית הקנאים, אך בשנים שלאחר מכן שינה את השקפתו והפך למנהיג הציבור הדתי-לאומי? ‏הרב בקשי דורון: "גם בעניין הזה הוא היה תלמידו המובהק של הגר"י ניסים. בתחילה, היה הרב ניסים קנאי שהיה ‏קרוב לציבור החרדי שהתנגדו למדינה, וגם בעיריית ירושלים היה נגד המדינה וקרוב יותר ל"נטורי קרתא". אבל ברבות הימים, התורה עושה את שלה וארץ ישראל ואהבת ארץ ישראל עושות את שלהן, והרב ניסים נעשה לרב הראשי לישראל והיה נחשב לרב ציוני אפשר לומר. הוא הדין גם לגבי הגר"מ אליהו זצ"ל. הייתה את התקופה בה היה גם קנאי. הייתה תקופה שזה היה צורך, אבל זה היה מתוך קנאות ודבקות באמת, ולאחר מכן הדברים השתנו".
^ 21.על כך בהרחבה בספר 'אתחלתא היא', חלק ב', תשס"ח, הרב יצחק דדון.
^ 22.'אתחלתא', היא כרך ב, ירושלים תשס"ח, עמ' רמט (עדות תלמידו הרב אברהם גברא).
^ 23.כך מכנה אותו הרב אליהו במאמרו 'האומץ של שרה', שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 320, ח' מרחשון תשס"ח.
^ 24.בהקדמתו לחלק החמישי והשישי של השו"ת שלו, ישנה התייחסות נרחבת לתקומת המדינה ולקיבוץ הגלויות. בעניין אמירת הלל ביום העצמאות ראה: 'ישכיל עבדי', חלק שישי, או"ח סי' י'.
^ 25.עלון 'קול צופיך', גיליון 543, לפרשת חוקת תש"ע.
^ 26.'דורש טוב לעמו', 93–95.
^ 27.'דורש טוב לעמו', עמ' 89.
^ 28.בשנת תרפ"ח כתב הרב אלפייה את מאמר 'סוד הגאולה', ובו הוא מגלה סוד נסתר על זמן "תחילת הארת קדושת שבת" שיוצא בשני שלישים של שנת תש"ח (אייר) ובו מתבטל כוח הסטרא אחרא ועולה כוח הקדושה.
^ 29.ראה את הספדו הנרגש של הרב אליהו על הרב עוזיאל בספרו 'דברי אליהו' – הספדים.
^ 30."ועוד אני מוסיף ומדבר, שמעוני אחי ובני עמי, וישמע אליכם ה', זכות גדולה ונפלאה מאד, נגלתה בדורנו זה, בהיגלות נגלות יד ה' החזקה והנעלמה, על עמו בחירו ישראל, שקבץ את פזורינו והעלה אותנו אל ארץ נחלת אבות, עד אשר היינו בה, עם יושב על אדמתו. קבוץ גלויות זה, שנעשה במשך עשרות השנים האחרונות הוא היה גרעין לצמיחת הגאולה, ובבוא העת הנועדה לכך מלפני יותר עולמו ובוחר בעמו ובארצות קדשו, השרה רוח עצה וגבורה, בלב כל חלוצינו הגבורים, הנחילם עטרת נצחון, ויתן לנו את הארץ הזאת אשר נשבע לאבותינו ולנו. זכרו זאת והתבוננו מאד ודעו והאמינו כי יד ה' עשתה זאת, כדי למלאות דברו מפי נביאי קודשו לשלומו הנצחי של עם ישראל, ולשלומו של העולם כולו, שהוא מותנה בשמירתם של ישראל את דברי התורה ומצותיה, שעל ידם יתקדש שם קדוש ישראל וגואלו, וילמדו כל העמים לדעת את יחוד ה' ואמונתו שתביא בכנפיה שלום אמת במחננו, ושלום יציב בין העמים כולם, ולא ירע ולא ישחיתו איש לאיש, ממלכה לממלכה, וגוי אל גוי, כי כולם ידעו אותו ומלאה הארץ דעה את ה' כמים למים מכסים....הסירו כל גורמי הפירוד והמחלוקת ממחננו וממדינתנו, והעמידו במקומם כל גורמי השלום והאחדות בתוכנו, והיה מחננו טהור וקדוש, מבוצר ומלוכד, כחומה בצורה שלא תשלוט עליה על כח הורס ומתנקם, וה' עושה השלום במרומיו, ישפת שלו לנו, ויברך אותנו כדברו מפי משה נביאו, ה' אלקיכם הרבה אתכם, והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, ה' אלקי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים, ויברך אתכם כאשר דבר לכם, ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום, וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות. והנני אחיכם הנפרד מכם לחיי עולם הבא, בברכת שלום וגאולת עולם בתקומת מלכות בית דוד ובנין מקדש ה' בעיר הקודש בירושלים" (מתוך צוואת הרב עוזיאל זצ"ל).

^ 31."מי שיקרא את צוואת הרב עוזיאל, זה ספר מוסר..." (מתוך ראיון עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, לסרט 'הרואה למרחוק' אודות הרב עוזיאל זצ"ל. וראה באריכות בספר 'דברי אליהו' – הספדים, על הרב בצמ"ח עוזיאל וצוואתו).
^ 32.מאמר הרב - 'כפייה דתית' שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 241, ג' ניסן התשס"ו.
^ 33.שו"ת 'מאמר מרדכי' חלק ג' סימן ו' מכתבו של הרב, לפרופ' אליאב שוחטמן מכג' חשון תדש"ן.
^ 34.להרחבת טיעון זה ראה בספר 'נחלת יעקב' – עמ' 765, הרב יעקב זיסברג, מרכז שפירא תשס"ה.
^ 35.דברי מוסר בסוף שיעור 'קול צופיך' מספר 432 לפרשת חיי שרה, י''ט חשון תשס''ו.
^ 36.ראיון בשבועון ה'ירדן', פורסם גם בירחון 'עיטורי כהנים'.
^ 37.עקרון דומה מופיע גם בתשובה שהשיב מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל בשנת התשנ"ד על שאלה זו: 'הטענה שהעם קודם לארץ היא דווקא טענת האורתודוקסיה האנטי ציונית שאמרה שהעלייה לארץ תסכן את העם, וידוע איזה מחיר שילמו. אלפי אנשי תורה ממזרח-אירופה נכחדו בגלל שסירבו לעלות לארץ כי סברו ש"העם קודם לארץ". זו גם הייתה האידיאולוגיה מאחורי תכנית אוגנדה, שגרסה כי תחילה יש לדאוג לעם מפני הפוגרומים ואת עניין הארץ אפשר לדחות לימים יבואו.
לגבי אנשי השמאל המדברים על שלימות העם – הרי הם מוכנים לפרוץ את גבולות העם היהודי בחוק מיהו יהודי, מעודדים נישואי תערובת, מדברים על "ישראליות" במקום על יהדות ומחנכים את הנוער ללא כל ערכים יהודיים תוך ניתוק גמור מהחזון היהודי. רק אלפיים שנות יהדות אמתית הן ששמרו על שלימות העם. אלמלא יהדות של תורה ומצוות לא היינו מחזיקים מעמד בגלות אלפיים שנה. עובדה היא שכל קיבוץ יהודי שנותק מהדת בסופו של דבר התבולל והתנוון. ישנה מצוות ישוב ארץ ישראל שמקיפה את כל הארץ. יש איסור של "לא תחנם" האוסר על מכירת קרקע למי שאינו יהודי. האם יש צל של ספק שקיים איסור לעקור ישוב ולהעבירו לשלטון לא יהודי?' (מתוך הסדרה 'מאורות נריה', ספר 'ישראל במדינתו')
^ 38.ראיון בשבועון ה'ירדן', פורסם גם ב'עיטורי כהנים'.
^ 39.השווה, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, 'קול דודי דופק' בתוך 'איש האמונה', הוצאת מוסד הרב קוק
^ 40.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', התשס"ז.
^ 41.מאמר הרב, 'למה לנשק אבנים', שבועון 'מעייני הישועה' גיליון' 306, כז' תמוז תשס"ז.
^ 42.כדברי הנצי"ב המפורסמים בעניין זה, בהקדמתו לקובץ 'שיבת ציון'.
^ 43.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', 162, ראש השנה התשס"ה.
^ 44.מתוך דרשת הכתרתו כראשל"צ, מובאת בספר "דורש טוב לעמו" - פרקים מחייו של הרב מרדכי אליהו בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים", ירושלים תשס"ז.
^ 45.'חובה קדושה לנו לעמוד בפרץ נגד נגע ההתבוללות ונישואי התערובת המכלים חלק ניכר מעמנו וכל חלקה טובה של היהדות בעולם, ומקצצים בנטיעות הקודש של עם ישראל המקודש מדורי דורות. חיינו בארץ בקיום התורה והמצוות ישפיעו עליהם בחו"ל, ככל שאנו כאן נגדור עצמנו ונקדש עצמנו להיות בבחינת "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא יא, מד). נוסף לכך עלינו להסביר את ההרס והחורבן שבדבר, כלשון הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יב, ח): "ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקב"ה מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו". עלינו לטכס עצה ולא ‏לשבת בחיבוק ידיים כאשר אנו רואים כיצד נגדעים חלקים נכבדים מעם ישראל; עלינו לפעול, לצעוק, להתריע, להסביר ולהשפיע, וה' יהא בעזרנו.' המשך דברי הרב שם.
^ 46.הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל (תקפ"ד-תרנ"ח) מחשובי גדולי התורה בדורו שהתפרסם כרבה של ביאלוסטוק, ומהמעטים בין רבני תנועת "חובבי ציון" שתמכו בהשתתפות בהסתדרות הציונית שייסד הרצל. רשכבה"ג הגרי"א ספקטור מקובנה זצ"ל, התנה את תמיכתו ב'היתר המכירה' אם הגר"ש מוהליבר ועוד שני רבנים יסכימו גם כן. ראה בספר 'מאמרי הראיה' עמ' 127-129 את הספדו של מרן הרב קוק אודותיו.
^ 47.ג' כסלו תשנ"ב.
^ 48.שו"ת הרב הראשי, ח"ג, תשובה מיום ח' בחשון התש"ן.
^ 49.ראה במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, 'יחסה של הרבנות הראשית ל"יום השואה והגבורה" ול'יד ושם'. בכתובת: http://www.jerusalem-lita.co.il/printPage.aspx?stage=print&pageid=155
^ 50.שבועון 'מעייני הישועה', 'גיליון מס' 90, ל' ניסן התשס"ג.
^ 51.'בשנת תשמ"ג נאם הראשון לציון שנבחר זה עתה, הרב מרדכי אליהו, הוא הדגיש את החובה לזכור כל השנה, ובמיוחד ביום זה, את תקופת השואה בה דימו הגרמנים לכלותנו מעל פני האדמה. יש לזכור את אדירי התורה ואת גדולי המעשים שמסרו נפשם על קידוש השם, וכן את גיבורי העם שנספו בגטאות', הרב שמואל כ"ץ, (שם).
^ 52.שבועון 'מעייני הישועה', 'גיליון מס' 140, כו' ניסן התשס"ד.
^ 53.דברי הרב שנאמרו בשיעור, 'קול צופיך' 496, פרשת משפטים, כד' שבט התשס"ז.
^ 54.ראיון ליונה כהן, עיתון 'הצופה' – יום העצמאות התשמ"ז.
^ 55."הנה פעם שמעתי מאדם אחד מדבר בגנות אחינו בית ישראל היושבים בארצות אירופה ואומר שהם מחללי שבתות בפרהסיא מקטון ועד גדול, ואוכלים מאכלות אסורות, ועוד ועוד הירבה לגנותם. אמרתי לו: מי הכריחך לדברים אלו של גנות וחובה וקטרוג. המעמך ישלמנה, ואתה מה יש לך בדברים אלו, ומי הכניסך בתיגר זה. ועוד, למה תבחר לעשות מעשה הזבוב שאינו חונה על בשר נקי וטהור, אלא רק על מכה וחבורה אשר על הבשר , כי כן אתה מספר בגנות אנשי אירופה, ואינך מספר בדבר טוב הנמצא בהם, ויאמר: מה שבח וטוב נמצא בהם ביהדות, כדי שאדבר בו? אמרתי לו: יש ויש, כי הנה תמצא אפילו אותם אנשים שהם מחללים שבתות ויו"ט, ואוכלים בשר חזיר ובשר וחלב וטרפות ושותים יין עם הנכרים ומתערבים עימהם, עכ"ז הם מחזיקים בשם היהדות אשר עליהם, ומודים ומודיעים בפיהם שהם יהודים ואין שם יהודי חרפה להם, אלא היא להם לכבוד ולתפארת" ("עוד יוסף חי" (בן איש חי) תחילת פרשת במדבר)
וראה גם: 'צדקת הצדיק', לרצ"ה מלובלין זצ"ל, אות נד: 'עיקר היהדות - בקריאת שם ישראל, כמו שנאמר 'זה יאמר לה' אני [וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה'] ובשם ישראל יכנה" - שלא יהיה לו, רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל - די... ועל זה נאמר "חבור אפרים עצבים - הנח לו", שהם בחיבור אומה אחת, ולא נתפרדו להתחבר עם הגוים להיות בכללם".
^ 56.'כיסא של אליהו', מאת: סופר יום השישי, ד' ניסן התשנ"ג.
^ 57.'חובה קדושה מוטלת על ראשי העם ומנהיגיו להיות בבחינת "בהתאסף ראשי עם", ואז ברור שיתקיים "יחד שבטי ישראל". על ראשי העם ללכת ממקום למקום כשמואל הרמתי בשעתו ולהפיץ את המאור שבתורה לעם; להשקותם מים התורה והיראה, לאחד ולחבר את כל חלקי העם בארץ ובגולה להיות כאיש אחד וכאחים לכל דבר'. – מתוך דרשת הכתרתו כראשל"צ.
^ 58.שבועון 'מעייני הישועה' ראיון לקראת בחירות התשס"ו.
^ 59.ראוי לציין, שהרב היה אבי מפעל ה'גרעינים התורניים' ושהוא עודד את תלמידיו לגור בערים הגדולות ולהשפיע בכך על עם ישראל כולו.
^ 60.ספר 'הרבנות הראשית לישראל, ח"ג, עמ' 1469, יומן פעילות הרה"ר, מיום כט' ניסן התש"ן מארכיון הרה"ר.
^ 61.בהקשר לכך ראה גם את מאמרו של הרב זצ"ל, בשבועון 'מעייני הישועה', מספר 358, 'אין יהודי מוקצה'.
^ 62.את תגובתו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל לדברים אלו, ראה בירחון 'עיטורי כהנים', 65, אב התש"ן עמ' 39.
^ 63.ראה הערה 53 לעיל.
^ 64.ראיון לשלום צוריאל, עיתון 'הצופה', מוסף חג, ד' אייר תשמ"ח.
^ 65.וראה בתשובת הרב שמואל אליהו בעניין מנהגי יום העצמאות (אמירת הלל בתפילה ומקומו וגילוח ביום העצמאות) מתאריך ל' ניסן תשס"ב שפורסמה באתר 'כיפה'. תוכן התשובה: 1- פסוקים של הודיה כמו שמופיע בסידורים אבל לא הלל. 2- אחרי קדיש תתקבל. 3 - לא לספרדים.
סיבת הפסק בענן הגילוח היא כיון שהספרדים סופרים לג ימים של איסור גילוח רק עד אחרי לג בעומר ומפסיקים איסור גילוח אחריו. לעומת האשכנזים שיש להם לג ימים כיון שהם אוסרים גילוח גם אחרי לג בעומר. עוד יש הבדל שאשכנזים מתגלחים ביום שמחה כמו לג בעומר, וספרדים לא מתגלחים ביום שמחה כמו לג בעומר. ואל תטעה ח"ו לחשוב שפסק זה הוא כאילו זלזול בחשיבות יום העצמאות. לא ולא. כי בבית המדרש של מו"ר אבי הרה"ג מרדכי אליהו (שליט"א) נוהגים שמחה גדולה באותו יום כל הקהל יחד עם הרב. ורשמתי לעצמי עוד כמה דברים הנוהגים שם מלבד ההלל שאומרים בבוקר יום העצמאות: מקשטים את כל בית הכנסת בדגלים ובפרחים, באים עם בגדי חג. מתפללים ברוב עם. מודים על הנס בשירים ופיוטים. מדברים דברי תורה על הנס הגדול המתמשך הזה..
וראה עוד בשאלה בתשובת הרב שמואל זעפרני שליט"א מתאריך טו' אדר תשס"ד: שלום, מהי דעת הגר"מ אליהו לגבי ענייני יום העצמאות: א. גילוח ב. הלל שלם בברכה. ג. שירים וכלי שיר ד. ריקודים? תשובה: שלום לשואל א. גילוח - אסור. ב. הלל בלי ברכה. ג. שירים ללא כלי שיר. ד. מותרים, אין צורך להזכיר שריקודים מעורבים אסורים. בברכה וכל טוב, שמואל זעפרני – אתר 'כיפה'.
^ 66.ראיון ליונה כהן, בעתון 'הצופה', יום העצמאות התשמ"ז.
^ 67.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 209, ח' באב התשס"ה. ערב החרבת חבל קטיף.
^ 68.ראה באריכות מקורות לכך, בירחון 'עיטורי כהנים' 151, במאמרו של הרב יוסף קלנר, וכן, במאמרו של הרב ארי שבט, 'לא תהיה גלות נוספת' - על אמרתו של הרב הרצוג", שהתפרסם ב'צוהר' כא (אדר ב' תשס"ה).
^ 69.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', סמוך לחורבן חבל קטיף, תשס"ו.
^ 70.ראיון שבועון 'מעייני הישועה' לקראת בחירות התשס"ו. גיליון 240, כ"ה אדר התשס"ו,
^ 71.'השאלה אינה האם לבוא לפינוי הבא עם קסדות או עם אלות?' הבעיה אינה בסוסים ולא ברוכביהם. כולם שליחים של ממשלה שדומה לעץ שנעקר משורשיו. כל הזמן הולכת ומתייבשת. הולכת ומאבדת חיים יותר ויותר. הפתרון נעוץ בפסוקים האלה. אם נפיץ את התורה, נחזק ברכיים כושלות, נאמץ את רוח העם. רק נתחיל נלמד, נרצה, נפתח פתח כחודו של מחא – הקב"ה יפתח פתח כפתחו של אולם. מאמר 'אחרי עמונה', הרב מרדכי אליהו, שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 234, יג' שבט התשס"ו.
^ 72.'לצערי ישנם כאלו המטילים ספק אם אנו חייבים להודות לקב"ה כיום, הרי לצערנו גורשו עשרת אלפים איש מגוש קטיף, שזה נורא ואיום ועוד טענות. אולם, אינני יכול להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר 'חצי הלל', או 'רבע הלל'? המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו. הטיעונים הם כלפי הממשלה, כלפי הבשר ודם שממונים לזמן קצר. אנו לא מכסים על אלו האחראים והשותפים לעקירת יהודים מא"י, במישרין או בגמגומים, או שסילפו את דעת התורה. כישלונות היו גם בזמן מלכי ישראל, וכל אדם בעצמו יש לו כישלונות. ונכון, כישלון של ממשלה הוא גרוע יותר, וכי נמנעו משום כך לשבח את הקב"ה על מעשיו?' מתוך דברי הגר"א שפירא זצ"ל, יום העצמאות תשס"ו, פורסמו בעיתון 'הצופה', ז' באייר התשס"ו.
^ 73.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', ערב ר"ה תשס"ו.
^ 74.ראיון שבועון 'מעייני הישועה', ראיון לקראת בחירות התשס"ו.
^ 75.המשך הריאיון שם: שאלה: אבל גם באיחוד הלאומי יש בן אדם לא דתי?
הרב אליהו: איך אתה יודע שהוא לא דתי? הוא בלי כיפה.
‏הרב אליהו: זאת לא הוכחה! על פתיחת עסקים בשבת הוא יצביע נגד או בעד? על מכירת בשר חזיר?
- אני חושב שנגד. ‏הרב אליהו: אז הוא נקרא דתי, זה בסדר.
שאלה: '‏אגודה' הצביעה נגד ההתנתקות אבל הייתה בממשלה? ‏הרב אליהו: אז זה לא טוב! זה לא טוב!
- אז לא להצביע לה? ‏הרב אליהו: אמרתי דברים ברורים.
‏שאלה: אולי להצביע לש"ס זה הכי פשוט, הם גם דתיים וגם לא היו בממשלת ההתנתקות?
הרב אליהו: אבל בהסכמי אוסלו הם היו, לא?! אז גם הם צריכים לחזור בתשובה!
שאלה: ולקדימה מותר להצביע? ‏הרב אליהו: לקדימה?! בר-מינן, אסור להצביע לקדימה! הם מחלקים את ארץ ישראל ומי שמצביע להם מחזק ידי עוברי עבירה.
(בראיון אחר לשבועון 'מעייני הישועה', מערב ר"ה תשס"ו הוסיף הרב דברים בעניין זה. אני בעד התאחדות (חזית דתית ש.ה) אני נגד החלק מאגודת ישראל שבא והתחבר לממשלה. איך אתם מתחברים לממשלה שמקצצת תקציב של ישיבות? איך אתם מתחברים לממשלה שפועלת נגד התורה ונגד היהדות? איך מתייחסים לשאלה של ההתנתקות ושאר הדברים?! חלק מאגודת ישראל הולכים ועושים את המעשה הזה. הם טוענים שהם שאלו את הרבנים – אני לא מאמין להם". שאלה: "הרב אלישיב לא נתן להם?" תשובה: "אני לא מאמין להם ששאלו. אולי עשו ורק אחר כך הלכו לשאול. אולי הרב אלישיב שתק להם. עצם העניין שהלכו לשאול דבר כזה זו שגיאה. מה יש לשאול?! זה דבר שהוא תמוה! מה פתאום להתחבר לרשעים. מה ההווא אמינא?!")
‏‏שאלה: אולי להצביע לש"ס זה הכי פשוט, הם גם דתיים וגם לא היו בממשלת ההתנתקות?
^ 76.שו"ת הרב הראשי סימן קנג' ח"ב, עמ' 371 – תשמח-תשמט.
^ 77.שו"ת הרב הראשי ח"ב עמ' 457 – תשמח-תשמט.
^ 78.הנימוק לכך: כי אין זה חלק מהתפילה המקורית, ואין להוסיף על התפילות שתקנו אנשי כנסת הגדולה.
^ 79.השאלה הייתה: האם מותר לחגוג את יום העצמאות ויום ירושלים בראש חוצות, בעיצומם של ימי ספירת העומר? והאם אפשר לערוך את החגיגות ביום הקרוב לה' באייר או לכ"ח באייר מטעמים אירגוניים (לדוגמא, ביום ראשון קל יותר לערוך אירועים)?
^ 80.בשנה בה יום העצמאות מוקדם או נדחה, ביום ה' באייר המקורי יש לומר "תחנון".
^ 81.בשנה זו, השתלטה תנועת מחבלי החמאס ימ"ש על רצועת עזה. תצלום כתב היד הנמצא בספר 'אביהם של ישראל', על התורה ויקרא, תשע"ב, עמ' 262.
^ 82.הקלטה נמצאת ברשותי.
^ 83.בתוך 'אביהם של ישראל' על התורה, ויקרא, תשע"ב. ושם בהמשך דבר הרב על צביונו של היום שצריך להיות מוקדש לעלייה בתורה ולחיזוק רוחני ולא לעיסוק מופרז באכילת בשר, 'על האש'.
^ 84.בעניין הודאה על ניסי מלחמת המפרץ ע' 'שו"ת הרב הראשי', ח"ג עמ' 296-7.
^ 85.שו"ת הרב הראשי ח"א, עמ' .513.
^ 86.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, עמוד 21, סימן א'.
^ 87.שו"ת הרב הראשי ח"ג, סימן סז' – מתאריך ד' תשרי תשנ"א.
^ 88.ראיון עם נתן זהבי בתכנית , 'זהבי מחפש תשובה' - ערוץ 2, דקה 16-17, נר שמיני של חנוכה, התש"ס.
^ 89."יחס ההלכה לחוקי המדינה", תחומין, כרך ג' (תשמ"ג), עמ' 243-242. וראה באריכות במאמר 'דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל', תחומין כרך יא' (תשנ"א) עמ' 102. ובשו"ת של הרב: 'מאמר מרדכי', ח"ב חו"מ סי' טו'
^ 90.שו"ת הרב הראשי ח"ג, סימן כ' עמ' 59.
^ 91.רדיו 'כל האמת', תכנית עם שמואל בן עטר, ערב שבת, כד כסלו תשס"ז, פרשת וישב, ערב חנוכה, דקות 35-36.
^ 92.וזה לשון כרוז של חסידות סאטמר נגד האנשים הללו:....יש המתפרצים בלבוש קנאות ועושים מעשי טירוף ללכת שלובי זרוע עם הערבים ולתת הודאה ואישור לשופכי דמם של יהודים ועושים הכל בפרסום ובפומבי בשם היהודות החרדית...הם מקלקלים ומחריבים וחותרים תחת היהדות החרדית ומחלישים כח האמונה...
"ועתה על של עתה באנו, שקמו כמה יחידים לנסוע לכינוס מיוחד של אומות העולם שונאי ישראל שם רשעים ירקב, מכחישי השואה והם בעצמם הכחישו והקטינו את גודל הרשעות והרציחות ואת מספר ההרוגים על קידוש השם וחיללו שם שמים מסוף העולם ועד סופו באופן נורא להמאיס ולתעב כל פעולה של קנאות אמיתית כמובן ובעוה"ד הם יורדים מדחי לדחי בפעולות טירוף שלא נשמע אצל יהודים מאמינים בעולם.
לכן הננו קוראים ומזהירים כי יש להתרחק מהם ולגנות מעשיהם וחלילה לתת להם איזה צד חיזוק כי בזה מסייעים לחילול שם שמים ועתידים ליתן את הדין.
על החתום: הרב יקוטיאל יהודא טייטלבויים אבדק"ק סאטמאר, הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן ראש אב בית הדין, הרב שלמה יהודא וויינבערגער, יקוטיאל יהודה פילאפף וחיים דוד כ"ץ..
^ 93.ועוד בעניין זה ראה את מכתביו אל הרבנים גערליצקי והכט – נדפסו ב'עיטורי כוהנים', גיליון 197, ניסן התשס"א ואת הסכמתו של הרב, לספר 'ארץ חמדתנו', ברור הלכתי לגבי איסור מסירת שטחי ארץ ישראל לשלטון גויים, חיפה תשנ"ד, מאת הרב א"ר זייני שליט"א.
^ 94.ראה מאמרו 'בנות צלפחד, חומת נחמיה והמתנחלים', 'מעייני הישועה' 256, יט' תמוז תשס"ו.
^ 95.ראה בשבועון 'מעייני הישועה', גיליונות: 63,93,117,121,122,143,142,154,157,161,166,167,170,181,197,202,208,211,212,213,214,215234,224,232,242,257,260,273,275,
^ 96.כלפי הביטוי הרווח 'החזרת שטחים', התבטא הרב: 'הבענו דעה נחרצת כרבנות ראשית נגד "החזרת שטחים" הביטוי הזה "החזרה" אינו במקומו. מי שמשתמש במונח זה כמו במודה שהוא מחזיר משהו ששייך למישהו אחר. זה הרי שייך לנו. אחרים לקחו מאתנו. כשלקחנו את השטחים בתשכ"ז זו הייתה ההחזרה האמתית.' והוסיף שמי שהעמידו על משמעות מינוח זה היה האלוף רחבעם זאבי הי"ד. ('מעייני הישועה', 165, תשרי תשס"ה.)
^ 97.וכך כתב הרב בעניין הישוב מגרון: 'אני קורא לכל שרי הממשלה ולעומד בראשה "אל נא אחי תרעו", כן אני קורא לכל חברי הכנסת וכל מי שבידו למנוע ביזיון של ארץ ישראל והיינו למסור חלק ממנה לאחרים.
אם יוחלט על פינוי ישובים יהודים יש על שרי הממשלה וחברי הכנסת התומכים בממשלה להתפטר. הריסת ישוב או פינוי הוא מהלך חמור מאוד (עיין בשו"ע או"ח סימן שכט' סע' ו'-ז'). חז"ל אומרים – ארץ ישראל מוחזקת לנו מזמן אברהם אבינו ע"ה, שאמר הקב"ה לאברהם "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". ידוע לי שהישובים והמאחזים ביהודה ושומרון הוקמו באישור ממשלת ישראל או בידיעת הדרג המדיני. הריסת ישוב או פינוי מאחז אינה מבטאת שלטון אלא ההפך, זו כניעה לתכתיבים. אני קורא לכל תלמידי "מי לה' אלי", כמו שקראו החשמונאים בימים ההם בעת הזאת. בואו עימי מי ברכב מי ברגל, לכל ישוב יהודי שעומדים לפנות שם, שמיעת שיעור תורני בנושא ישוב ארץ ישראל. השיעור יינתן על ידי במרכז הישוב, שלוש שעות מפרסום הידיעה על הכוונה להריסת הישוב ואני מקוה ש'היה לא תהיה'. ('מעייני הישועה' 125, ט' בטבת התשס"ד.)
^ 98.ראה על כך באריכות אצל הרב אריאל לוי, פרשת גדולת מרדכי חלק א' - סיפורים שלא סופרו על מרן הראשון לציון זצוק"ל בנושאי ארץ ישראל, חברון תשע"א. בראיון עיתונאי התבטא הרב אודות עמדת קודמו ברה"ר, הגר"ע יוסף זצ"ל בעניין זה: "אילו היו מגלים לו את האמת בזמן הסכם אוסלו, הכול היה אחרת. עכשיו הוא רואה את האמת. עכשיו המצב אחרת. אז היו סביבו אנשים שהטעו אותו. כעת הוא הולך בדרך המלך ב"ה. הרי הוא אמר בפומבי שהתהליך הזה מוטעה". וראה עוד במכתבו של הרב לרב גוטניק שפורסם ב'עיטורי כהנים' מספר 189, אב התש"ס.
^ 99.וכך כתב הרב במאמרו: 'אל תתנו יד לעקירה ולתבוסה': 'הננו להביע בזה את דעתה הברורה של תורתנו הקדושה, כי תכנית הבריחה והעקירה המכונה "התנתקות" טומנת בתוכה סכנות חמורות ביותר לשלומם ולביטחונם של כל העם היושב בארץ ישראל. חז"ל אמרו תחילת נפילה – ניסה". נסיגה ובריחה תחת טרור מלבה רוח במפרשי המרצחים ומעודדת את רוחם להמשיך במעשי הטרור והרצח, ולהגביר פי כמה וכמה את שפיכות הדמים וניסיונות הפגיעה באזרחים. הדרך האחת והיחידה להדביר טרור היא להילחם בו עד חרמה ולהביסו, ולא לתת למחבלים תחושת הישג וניצחון גדול כל כך – גירוש אלפי יהודים מבתיהם ונטישת עשרים ואחד ישובים פורחים..." ('מעייני הישועה', גיליון 141, ג' באייר התשס"ד) 'התנתקות? אם היו אומרים שמנתקים ומרחיקים את האויב מאתנו, שילך למצרים או לכל מקום אחר, את זה אני מבין. אבל התנתקות שאנחנו נתנתק? ממה נתנתק? מארץ ישראל? לקחו מילה בעברית 'התנתקות' ולכלכו אותה, זו נסיגה, זו אינה התנתקות. תחילת נסיגה נפילה. זו טעות חמורה' (ראיון ערב ר"ה תשס"ה, 'מעייני הישועה' ,162.)
^ 100.מתוך דברי הרב בעצרת לכבוד יום ירושלים, בישיבת מרכז-הרב, התשס"ה. השיחה נאמרה כשלושה חודשים לפני עקירת וחורבן חבל קטיף.
^ 101.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א.
^ 102.שבועון 'מעייני הישועה', 179, ה' בשבט התשס"ה.
^ 103.שבועון 'מעייני הישועה', 120, ד' בכסלו התשס"ד.
^ 104.שבועון 'מעייני הישועה', 196, ה' באייר התשס"ה.
^ 105.שבועון 'מעייני הישועה', מספר 100, יא' בתמוז התשס"ג.
^ 106.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א
^ 107.ראה את תשובתו החריפה של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, בעניין זה, ראיון ב'תחומין' כרך ה', התדש"מ.
^ 108.מכתב לרבני גוש קטיף, יד' בסיון תשס"ה, פורסם בעיתון 'בשבע', תמוז התשס"ה.
^ 109.שבועון 'מעייני הישועה', ראיון עם הרב, ערב ר"ה תשס"ו.
^ 110.ראיון בשבועון 'הירדן', נדפס בשנית בירחון, 'עיטורי כהנים'.
^ 111.ראה את תשובתו של הרב בעניין זה, בשו"ת מאמר מרדכי ח"ג עמ' שכו'- של'.
^ 112.צילום כתב היד פורסם באינטרנט באתר 'הר הבית שלנו'.
^ 113.מכתב נוסף בעניין זה: 'יום ג' לסדר למען אשר לא יקרב איש זר תשמ"א. ב"ה, לכבוד ה"ה ר' אלבום דוד הי"ו. קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית" שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו, אפילו היחפה במקום. אולם, מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל ייכנסו למקום שמותר להיכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה. וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהיה תפקידה של האגודה, לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידכם ויהי ה' עמכם אכי"ר בברכה. מרדכי אליהו'
^ 114.ראיון 'מעריב', מוסף לשבת, י' טבת תשס"א, שלמה צזנה.
^ 115.ראה שו"ת 'ישכיל עבדי' ח"ח או"ח סי' מג אות ה', באריכות.
^ 116.לקט דעות בעניין זה, נמצא במאמרו של הרב יעקב זיסברג, "קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש", בתוך קובץ "המעין" שנה לו' קובץ ד'. ועיין בספר 'תורת המדינה' לגר"ש גורן זצ"ל עמ' 103, ולעומת זאת דברי הגר"א בקשי דורון, בשו"ת 'בנין אב' ח"ד סי' ל'.
^ 117.ראיון לעמוס נבו, 'ידיעות אחרונות', 7 ימים, כט' אלול תשנ"ז.
^ 118.בעריכת הרב מאיר טויזר, ירושלים תש"ע, עמ' קסג' – קסה'. וראה 'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, עמ' 283.
^ 119.מטעם זה כתב הגרש"ז אוירבעך זצ"ל, במנחת שלמה ח"א סי' עג', לקרוע אף על ירושלים כיום: 'חושבני דכל זמן שרואים עדיין בעיר הקודש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו"ם וכו', ואין אנו יכולים למעקר פולחנא נוכראה, עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראות מהרה בפולחנא דשמיא בבניין בית הבחירה ונגילה בד' ונשמחה בישועתו לנצח.' גם הרב אליהו עצמו בשו"ת 'מאמר מרדכי' כתב שמטעם זה ראוי לנו 'לקרוע את הלב' (אם כי, לא את הבגד)
^ 120.וכן כתב ב'אגרות משה' או"ח ח"ד סי' ע' ובח"ה סי' לז', וכן דעת מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל.
^ 121.בספר 'פניני הלכה', הל' זכר למקדש כתב: 'ויש מקילים בזה מפני שטוענים, שכל זמן שירושלים תחת ריבונות ישראל, דין הקריעה על ערי יהודה בטל. והרוצה להשתמט מן הקריעה יכול לעשות זאת על ידי שיקנה את בגדו לחברו בקניין גמור, וכיון שהוא לובש את בגד חברו אינו מחויב לקורעו, שכן המצווה לקרוע את בגדו ולא את בגד חברו. ויותר מהודר לקרוע את הבגד ולהתאבל על חורבן הריבונות בבית לחם לפחות פעם אחת וזאת בתנאי שלא ראה את בית לחם שלושים יום'.
^ 122.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, סי' רי"ז, וראה בספר 'מאמר מרדכי' - ושבתה הארץ, פרק ב' הע' 23. בעניין זה רבו הדעות, עיין בקובץ 'ומדברך נאוה' – ישיבת אילת השחר, אילת, מאמרי הרב יעקב לנזר בעניין זה (ב, חורף תשס"ה; ג, קיץ תשס"ה; ד, חורף תשס"ו; ה, קיץ תשס"ו.
^ 123.'אביהם של ישראל', ח"ג, ירושלים, כסלו תשע"א, עמ' 106.
^ 124.בסידורו של הרב 'קול אליהו' – עמ' תקלד' נוסח "מי שברך" הקצר והארוך.
^ 125.שו"ת הרב הראשי ח"א,83,101. ח"ב, 31,133,257,301,361,371,391. ח"ג, 367.
^ 126.'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, סימן קנ"ה ושם, סימן קכז',
^ 127.מכתב אישי לגאון הרב אביגדור נבנצאל שליט"א, מיום א', ט"ז שבט תשנ"ג. התפרסם ב'עיטורי כהנים', גיליון 104, תשרי התשנ"ד, עמ' 30.
^ 128.ח"ב, עמ' 375, תשובה מיום ז' תמוז התשמ"ח.
^ 129.בנושא זה ניתן לראות את תשובותיו של הרב שפורסמו בשו"ת הרב הראשי, ח"א, עמ' 232; ח"ב, עמ' 119, 133, 259, 319, 371, 375; ח"ג, עמ' 37.
^ 130.פורסם באינטרנט באתר 'כיפה', בתאריך יא' ניסן תשס"ב.
^ 131.סיום תשובתו: 'למסקנה הדבר הזה הוא רציני מאוד וכל בת וכל מקום צריך בדיקה ומעקב צמוד. שירות לאומי בבסיסו הוא חסד ולא עבודה וצריך להשאיר אותו טוב כמו שהוא בבסיסו.' הרב דוד לחיאני, מקורבו של הרב, הוסיף שהרב אמר ש'השירות הלאומי הטוב ביותר לבנות זה להתחתן ולהקים משפחה'. (מובא אצל אילה קבלן, 'משנת הציונות הדתית של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל', עבודה סמינריונית, טבת תשע"ד)
^ 132.כידוע, נושא זה נתון במחלוקת הלכתית והשקפתית גם בקרב גדולי ורבני הציונות הדתית - בין התומכים במתן פטור לבחור ישיבות משירות צבאי נמצאים: הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, (וכן תלמידיו - הרב משה צבי נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן זצ"ל), הגרח"ד הלוי ('עשה לך רב', חלק א' שאלה כ״א) הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב שלמה גורן זצ"ל. וכן היתה דעתו של הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל ותלמידו, הרב א"י וולדינברג זצ"ל, ('ציץ אליעזר') וכן היא דעתם של רוב הרבנים החרדים כיום (אם כי, זאת, לא מעיקר הדין, כי אם 'בהוראת שעה' של החזו"א והגרא"ז מלצר זצ"ל לאחר חורבן יהדות אירופה ולאור שיקולים נוספים).
לעומת זאת, ידועה עמדתם העקרונית, של רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל (מאמרו 'למצות הארץ', ומכתבים נוספים שפורסמו) מו"ר הרב דוד כהן 'הרב הנזיר' זצ"ל ('מגילת מלחמה ושלום') (ובזמן מלחמה ממש, גם דעת הגאונים הרש"י זוין, הרב גוסטמן זצ"ל (מחבר 'קונטרסי שיעורים') 'הגרח"ד הלוי' ו'הציץ אליעזר' עצמם, וגדולים נוספים), בדבר חובת השירות של בחורי ישיבות בצה"ל לאחר ש'מילאו כרסם בש"ס ובפוסקים' – וכך מקובל בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה הרבות, להתגייס לצבא, לאחר מספר משמעותי של שנות לימוד בישיבה (וכך הייתה הדרכת מרן הגר"א שפירא זצ"ל), וכן היא עמדתם של ראשי ישיבות 'ההסדר', הרב יהודה עמיטל זצ"ל, הגר"ד ליאור שליט"א. הגר"נ רבינוביץ שליט"א, הגר"א ליכטנשטיין זצ"ל. אולם, ביחס לגיוס בכפייה של בחורי ישיבות והשתת סנקציות פליליות, קיימת התנגדות רבתי, גם בקרב אותם המצדדים בשירות צבאי מסוים של בחורי ישיבות, וסוגיה זו ארוכה ואכמ"ל.
^ 133.שו"ת הרב הראשי ח"א, עמ' 22-23, סימן ג'.
^ 134.״אדם היושב ולומד תורה, מקים ‏את העולם לא פחות מאשר הצבא. בשעה שיושבים ועוסקים בתורה אין להסיח הדעת ממנה. ‏לימוד התורה מצריך את כולו של האדם, וגם אם בגלל התקדמותו בלימוד התורה לא ישרת ‏בסופו של דבר כלל בצה״ל, אין לפגוע משום כך בלימוד התורה ובלומדי התורה״.‏ הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל ראש ישיבת 'מרכז הרב' לשעבר (עיתון הצופה, א' טבת התשמ״ז).
״אומנם נכון ‏הדבר, בני ישיבות ולומדי תורה פטורים משירות צבאי וכו'. זאת ועוד, ערך וחשיבות לימוד ‏התורה עד כדי פטור משירות צבאי הוא דבר שביסוד האמונה העמוקה שבלב. הרואה ‏בלימוד תורה השתלמות מקצועית בלבד לא יבין שחרור לומדי תורה משירות צבאי, אך היודע ‏ומאמין במעמקי ליבו, כי נשמת רוח חייה של האומה קשור ואחוז בלימוד התורה, וכי במידה ‏שעם ישראל מרבה בלימוד תורה מגדיל ביטחונו מכל צר ואויב, יבין לאשורו שחרורם של ‏לומדי תורה משירות צבאי״.‏ הגרח"ד הלוי זצ"ל (שו"ת 'עשה לך רב')
^ 135.שו"ת הרב הראשי, ח"ב, סימן קנח'.
^ 136.'האם להמשיך וללמוד בישיבה גבוהה, או ‏שמצוה ללכת להסדר? 'פשיטא ששניהם חשובים ויקרים, אולם ככל ‏שמרבים בתורה – עדיף״. מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל מכתב ‏מאלול התשמ״ה וראה בספרו "מורשה" ח"א עמ' רה-רז, בדבר צבא, ישיבה וישיבות ההסדר.
^ 137.חוברת דברי הכנסת, ישיבות תס"ג-תס"ח של הכנסת ה-11 חוברת ל"ח עמוד 4288.
^ 138.ראיון לשלמה צזנה, 'מעריב', 'מוסף לשבת' י' בטבת תשס"א.
^ 139.אורי פולק, 'חדשות שעה טובה', יום חמישי כ"ח סיון תש"ע.
^ 140.ראיון מערב ר"ה תשס"ז, שבועון 'עולם קטן', מספר 72. בעניין זה, ראה גם את הסכמתו של הרב, לשו"ת 'המורים בקשת', של הרב מישאל רובין שליט"א.
^ 141.'טעות מרה היא מצד אלה הטועים ומטעים, ומורים התר לעצמם ולאחרים לא להקפיד בהידור קיומן של מצוות התורה בתוך הצבא, בחשבם כי חיי הצבא הקשים אינם מאפשרים קיום מלא של המצוות כהויתן, והתורה הקלה כביכול על קיומן במסגרת צבאית בכל הדורות. נהפוך הוא, התורה הטילה על אנשי הצבא המאומנים עלי משמעת למשטר אחיד ולמסירות נפש, יותר חובות ומצוות ויתר אחריות הדדית לקיומן של מצוות
...כי לא כיתר צבאות העולם צבאנו, ולא כחילי אומות העולם חילי ישראל. כוחנו בעליונותנו הרוחנית, עצמתנו באמונתנו האיתנה כי ה' צבאות עמנו משגב לנו...עלינו הוטלה השליחות העולמית הקדושה לסלול את הדרך לקראת הגשמת חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. חייבים אנו להתקדש לקראת מטרה נעלה ועילאית זו.' הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, 'דבר למתגייס' עמ' 5.
^ 142.ראיון מערב ר"ה תשס"ז, שבועון 'עולם קטן', מספר 72.
^ 143.שבועון 'עולם קטן' מספר 106, טז' בסיון התשס"ז.
^ 144.כיו"ב נשאל הגאון הרב דב ליאור שליט"א: 'פסק ההלכה שעל הצבא לירות לעבר מקורות הירי, גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, עורר תגובות רבות. מהו המקור להלכה זאת? תשובה: אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי לחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת. היסוד של הדברים הוא המהר"ל ('גור אריה' בראשית לד', יג', על יסוד דברי הרמב"ם בהלכות מלכים - הוספה ש.ה) שלומד זאת מבני יעקב שמעון ולוי שעשו פעולת תגמול בשכם, והרגו את כולם ללא יוצא מהכלל' (ראיון בשבועון 'ארץ ישראל שלנו' מס' 20, פורים תשס"ח)
^ 145.בהקשר לכך, ראוי גם לציין את התנגדותו העקרונית של הרב לשחרור מאות מחבלים בהסכמי חילופי שבויים תמורת חיילים בודדים, כגון עסקת ג'יבריל, ועוד ראה מאמרו 'פדיון שבוים – לא בכל מחיר' – שבועון 'מעייני הישועה' גיליון 265, כד אלול התשס"ו.
^ 146.שבועון 'מעייני הישועה', גיליון 365, יג' אלול תשס"ח.
^ 147.'צבא או תורה?' – שבועון 'מעייני הישועה' מספר 280, טז' טבת תשס"ז.
^ 148.'שו"ת הרב הראשי' ח"ב, עמ' 157 יח' אלול התשמ"ח. מכתב ליו"ר הכנסת, בחתימת שני הרה"ר לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל. בנושא זה ראה עוד הרב יעקב אריאל שליט"א, שו"ת 'באהלה של תורה' ח"א סימן כג' והרב חיים דוד הלוי זצ"ל עשה לך רב ד, ד.
^ 149.הובא במאמרו של הרב שמואל כ"ץ, 'יחסה של הרבנות הראשית ל"יום השואה והגבורה" ול-"יד ושם"', לעיל הערה 82.
^ 150.מתוך שיעור שנמסר בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל במסגרת 'קול צופיך' גיליון 144, לפרשת אמור - ג' באייר תש''ס, גם, בנאום הכתרתו לראשון לציון התייחס הרב באריכות למעלת חיילי צה"ל שנפלו על קידוש השם. בעניין זה ראה עוד: שו"ת 'משנה הלכות' ח"ט סי' קע'. ובקובץ 'אסיף', שנתון איגוד ישיבות ההסדר, חשון התשע"ה, 'הרוגי פיגועים כמקדשי השם', הרב יהושוע ויסנגר.
^ 151.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', 162, ערב ר"ה התשס"ה.
^ 152.מכתב הרב אליהו לרבני גוש קטיף – פורסם בעיתון בשבע – סיון התשס"ה.
^ 153.האמרה הזו של הרב זצ"ל, עמדה במוקד של בירור רוחני לאחר ביצוע תכנית הגירוש. את עמדתו של הרב בעניין זה, ניתן לראות בדברים שכתב במקומות הבאים: 'היה לא תהיה' – 'מעייני הישועה' 213, ו' אלול תשס"ו, 'לאן הלכו התפילות' – 'מעייני הישועה' 212, כט' אב תשס"ה ובמספר מקומות נוספים. היו שטענו שהרב ניסה בדבריו אלו, ליצור מצב של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים' אולם, לא זכינו לכך. (כך אמר הרב חיים כהן המכונה הרב 'החלב"ן', וכך מסרו תלמידי הרב שבתי סבתו בשמו)
^ 154.שבועון 'מעייני הישועה', ראיון, ערב ר"ה התשס"ו.
^ 155.שבועון 'עולם קטן', 72, ראיון, ערב ר"ה התשס"ז.
^ 156.'דת ופוליטיקה' – שבועון 'מעייני הישועה' מס' 311, ד' אלול התשס"ז. וראה עוד (שם) גיליון מס' 55, לפרשת שופטים, ר"ח אלול התשס"ב.
^ 157.ראה שו"ת 'משפט כהן' למרן הרב קוק זצ"ל סי' קמג-קמד, הקדמת הגר"ש גורן זצ"ל לשו"ת 'משיב מלחמה' ח"א, וב'מורשה' ח"א עמ' קמז', למו"ר הגר"א שפירא זצ"ל.
^ 158.שבועון 'עולם קטן', 72, ראיון, ערב ר"ה תשס"ז.
^ 159.ראה ברכות ג. 'כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו 'אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם 'לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו 'אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם 'לכו ופשטו ידיכם בגדוד' מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים..."
^ 160.'היחס לצה"ל ולמדינה', מאמר הרב, נכתב כחודש לאחר חורבן חבל קטיף, שבועון 'מעייני הישועה' 214, יג' אלול התשס"ה.
^ 161.וכיו"ב, התבטא מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, באותה העת: 'יסוד הכול נובע מתוך התורה. ראינו מה ערך יש לרעיונות מבלי שהם מקושרים לתורה. הנאמנים לתורה מוטל עליהם החוב, להטביע חותם התורה והאמת בכל מהלכי התקופה המיוחדת הזאת. אמת - זו תורה, ורק תורה, אין שום משקל מלבד התורה, גם המוסר מקורו בתורה. ואם ראינו עיוותים מוסריים בנוסף לגירוש התושבים, הרי גם זה נובע מריקנות של תורה. ובימים אלו, עלינו להתחזק, לחזק את כח הרצון, להוסיף בתורה, להוסיף בתפילה. גם הוויכוחים והחולשות שהיו בתקופה האחרונה, נבעו מחוסר תוקף של תורה, והם בעצם רק קצה חוט של דעה או ליתר דיוק - חוסר דעה - הנגררת אחרי חולשה בתורה. ובוודאי עוד ישבו הרבנים על מדוכה זאת.' (כנס חיזוק לאחר ביצוע תוכנית גירוש יהודי חבל עזה מבתיהם) 'משרכת הלאומיות את דרכה ללקוט שעורים מגללי בהמתן של אומה שפלה, וברוח קדור מלא זעם וחלי תתימר בחיצוניות של שפה שאינה מכרת את עזוז רוח קדשה, של ארץ שהיא מתכחשת לפליאות סגולותיה, של געגועים של סיגי סיגים שזרקה מהם כל יסוד מזין ומחיה. לאומיות כזאת כל מה שהיא יותר רוממה ונאצלת ביסודה היא מתגנה יותר על מחזיקיה, ומאצלת עליהם מהזוהמא של טומאות שוליה. אין אמונה ואין דעת-אלהים, אין הוד מוסר ואין גבורת-רוח - ואיה דם-הנפש אשר תחיה בו?' (נשמת הלאומיות וגופה, ספר אורות) (עמ' קלד).
^ 162.'רוח האומה שנתעורר עכשיו, שאומרים רבים ממחזיקיו שאינם נזקקים לרוח אלקים, אם היו באמת יכולים לבסס רוח לאומי כזה בישראל היו יכולים להציג את האומה על מעמד הטומאה והכיליון...ע"ש (אורות התחיה ט')
'באותו הפרק של מתן הדקלרציה על ידי הממשלה הבריטית, ראינו אז עין בעין שהתכונה החלונית של בנין האמה ותחיתה בארצה כובשת לה את דרכה בחיים, התעמולה רבה וגדולה, והאידיאלים החלונים מקסימים, וטבעו של עולם צריך להם, וכל לב רגש מוכרח הוא להודות שכח כביר ורב טוב צפון בהתחיה החלונית שלנו הדוגלת בשם "ציון" שמטרתה הוא: המדינה היהודית בארץ האבות. אבל מעבר מזה, נוכחנו לראות שכמה שיצליח החול במצעדיו איננו כלל עלול לבוא לתעודתו, אם לא יופיע אור הקדש בתכונה רוממה ויאיר את כל מחשביו. ואור הקדש הוא בא מתוך הכרת הקדש שלנו, מתוך התביעה האלהית הפנימית אשר בנשמת ישראל, מתוך אור ישראל וקדושו שהוא אור העולם ומלואו. והמגמה האחרונה של הקדש, אינה רק המדינה!, כ"א כסא ה' אשר בירושלים, "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" ובעת אשר על נהרות בבל ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון כאשר לבנו נשבר. ועתה השעה באה, ואנו, כלומר, יושבי הארץ מלפנים, הננו קרואים למעשה. (אגרות הראי"ה כרך ד' אגרת אעג')
^ 163.'לפי כך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלוהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, ומתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ה' הנטויה עלינו והופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תישאו כי קרבו לבוא" ושכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה, שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית וריבונותה הממשלתית בארץ חייה, דווקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו. על בצרונה ושכלולה של עוצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל, בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל. כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה והממשלה. ולא מתוך ממשלה שהיא זמנית, אל התורה". (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, 'לנתיבות ישראל') דברים אלו בוארו, באר היטב, בספרו של הרב יוסף בדיחי, 'יוסף לקח', ירושלים, שבט התשע"ב.
^ 164.מאמר של הרב, שבועון 'מעייני הישועה', 242, י' בניסן התשס"ו. פורסם, זמן מה לאחר פוגרום עמונה.
^ 165.'אם נעזוב את שעת הכשר, של התחלת התפתחות הישוב, והחלישות הגופנית והרוחנית וחסרון אמצעי המלחמה יבאו עד מרום קצם אצל שלומי אמונים שבא"י, והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת בגרגרים של היסתוריה ושל חבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הניסיון - היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון..' (אגרות הראי"ה, אגרת קמד')
^ 166.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה', אלול תשס"ה.
^ 167.זו הייתה גם שיטתו העקרונית של הרבי מליובאוויטש זצ"ל בענייני הבחירות בישראל. למשל מכתבו מיום ג אלול התשטו (נדפס ב'אגרות קודש' ג' תשמא) 'אם היתה חזית מאוחדת של אגודה ומזרחי, ואם היו הולכים להצביע כל מי שיש בידו להצביע בעד הרשימה החרדית הרי כל המבינים בזה מעידים שהיו נכנסים לכנסת עוד אנשים אחדים בתור באי כוח מפלגת אגודה והמזרחי, ובמילא היו חסרים במספר זה במפלגות השמאליות. והכל יכול הרי יכול לסבב שזה לא ישפיע לרעה על חקיקת הגזירות באה"ק ת"ו...
^ 168.ראיון בשבועון 'מעייני הישועה'.
^ 169.ראה עוד את הדברים שכתב הרב נגד התערבות הבג"ץ בענייני המעמד האישי, סמוך להפגנה הגדולה בשנת התשנ"ט.
^ 170.בשבועון 'מעייני הישועה' גיליון 272, פרשת וירא כ' מרחשון התשס"ה – מאמר 'בית המשפט העליון של סדום'.
^ 171.מאמר נוסף שכותרתו: 'בית משפט העליון', כתב הרב, בשבועון 'מעייני הישועה' מספר 262, אלול תשס"ו. ושם כתב: 'דברי אלוקים, הם דברים נצחיים ואינם כפסקיהם של שופטים שהערכים שלהם משתנים לפי התחלפות הדורות, שהפסיקות שלהם מביאות לעיתים קרובות רק "יגון ואנחה".
^ 172.סיום דבריו שם: 'ויפה עשו הרבנים החשובים הרב איתמר ורהפטיג שליט"א והרב שמואל כץ שליט"א לערוך ספר העוסק בתולדות הרבנות הראשית לישראל ואיישר חילם לאורייתא, וימשיכו הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, וחפץ ה' בידם יצלח וכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו. ‏לא זה הזמן להאריך בחשיבות הקמת הרבנות הראשית, עת הוא לפעול להמשך הפצת התורה ביתר שאת וביתר עוז, כך שלא יישאר ישוב בארץ שלא יהא בו שיעורי תורה. לא יהא בי"ס בין ממלכתי או ממ"ד אשר אין בו רב שילמד אותם תורה ודעת ה'...'
^ 173.שו"ת מאמר מרדכי חלק ה' סימן כא; מאמר מרדכי - ושבתה הארץ פרק יח סעיף א.
^ 174.שבועון "יום השישי" – כז' אלול תשמ"ח.
^ 175.עיין באגרתו של הגרח"ע מווילנא, בעל 'שו"ת אחיעזר' בעניין זה, נדפסה ב'תחומין' כרך י' עמ' 270, ועיין ב'אורות התחיה' פסקה כ', וראה את מאמרו המקיף של מו"ר הגרש"י כהן שליט"א בנושא זה, 'מחלוקת לשם שמים' בתוך: 'קובץ הציונות הדתית לזכרו של ד"ר יוסף בורג' (עורך: שמחה רז) ירושלים תשס"א עמ' 699-709.
^ 176.שבועון "יום השישי", כז' אלול תשמ"ח.
^ 177.ראה בעניין זה תשובות הגר"ש גורן זצ"ל, בשו"ת 'תרומת הגורן', כרך ב', סימנים נא'-נב'.
^ 178.ראה ב'שו"ת הרב הראשי' ח"א עמ' 543, 'הוראות כיצד לאשר גירות שהתבצע בחוץ לארץ.' וח"ב, עמ' 459.
^ 179.ראיון בשבועון 'הירדן', נדפס גם ב'עיטורי כהנים'.
^ 180.מאמר שכתב הרב, 'רצח בדם קר', שבועון 'מעייני הישועה', גיליון מספר 281, כג' טבת התשס"ז.
^ 181.מתוך הספדו של מו"ר הגאון הרב דב ליאור שליט"א שבועון 'גילוי דעת', כט' סיון התש"ע.
^ 182.מתוך הספדו של מו"ר הגאון הרב דב ליאור שליט"א, פורסם בספר 'גדולת מרדכי' – הספדים ודברי זיכרון על הרב מרדכי אליהו, הוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ב.
^ 183.הרב ישראל רוזן, שבועון 'שבת בשבתו', גיליון 1327, פרשת קרח, ל' סיוון תש"ע.
^ 184.ראה את שיעורו של הרב שמואל אליהו בנושא: 'בקשת הגאולה של מרן הרב זצ"ל', נדפס ב'קול צופיך' – גיליון 545.