ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
1 בְנֵי יִשְ רָאֵל"
לדעת חז"ל כך המציא עם ישראל את הדגלים לכלל האנושות, ומלכויות העולם הם שהעתיקו את
2 הרעיון מאיתנו.
3 זכינו בגנזי "המרכז התיעודי" של "בית הרב" לדרשה מפורטת בת שבעה עמודים )!( בנושא הזה,
דרשה
4 אותה נשא מרן הרב זצ"ל בטקס הכנסת דגל הגדוד העברי לבית הכנסת ה'חורבה'.
להלן סיכום הרעיונות העיקריים בדרשת הרב ובתפילתו, אותה חיבר למעמד המיוחד הזה:
. 1 .דגל לאומי ודגל צבאי אינם זרים למקורות ישראל.
2 .לדעת הרב , הדגל ממלא את הלב הערצה, כבוד וחיבה, ושיש בכך "קוי קדושה".
3 .הדגל מסמל את תהליך הגאולה שאנו בעיצומו.
4 .הרב ראה בדגל כמסמל את השאיפה הלאומית ואת הייחוד הלאומי שלנו, ואלו כמובן קשורים
5 להיותנו 'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'
, מקבלי התורה.
5 .הרב ראה ערך נצחי )!( בנאמנות לדגל )"אנו נאמנים נצח לדגלה ! "( ולרעיון הגלום בו - ההכרה
שיש בישראל נשמה לאומית קדושה ומיוחדת.
6 .קיימת חשיבות ומשמעות גם לדגלי אומות העולם. השלום הנצחי העולמי בנוי על הוקרת המיוחד
שבכל דגל ושבכל לאום, וכל שכן בדגל הישראלי, כסמל לעם סגולה.
7 .הדגל מסמל את פלא קיבוץ הגלויות שאנו חוזים בראשיתו בעינינו.
8 .הדגל - סמל כיבוש ארץ ישראל, וביטוי לשייכות של ארץ ישראל לעם ישראל.
9 .הדגל מזכיר את הקדושים שמסרו נפשם במלחמה נגד האויב.
01 .הדגל מסמל את גבורת ד' בתשועת ישראל.
11 .הדגל מסמל את גבורת צבאות ישראל.
6 ברור הדבר כי כל מה שנאמר לגבי 'דגל הגדוד' נכון ביתר שאת לגבי דגל המדינה של היום.
מרן הרב ציין שיש
ערך לדגלים לאומיים וכל שכן לדגל ישראל, כדברי המדרש בתיאור מעמד הר סיני, ומהשאיפה המוזכרת לשימוש
בדגלים הלאומיים בעת שלום.
1
ספר במדבר פרק ב, ב
2
במדבר רבה פרשה ב, ז, "'באותות', סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, מהם למדה המלכות )י"ג: המלכיות( להיות עושין
מפה וצבע ]...[ ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים... יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר אריה.
3
בתיק א/6/429" .בית הרב" הוציאו לאור כחלק מספר, א' שבט, להרים את הדגל- דגל ישראל והדיבור בעברית במקורות היהדות, הוצאת "בית הרב", ירושלים תשע"ד, 326 עמ'.
4
ביום ל' בכסלו תרפ"ו.
5
ספר שמות פרק יט , ו
6
יצוין שכולם: היהודים, הערבים, האנגלים וכן עיתונות התקופה )כולל ציורים משוערים!( התייחסו לכך שכביכול מדובר בדגל הלאומי של עם ישראל, למרות שהתברר שהדגל של הגדוד
העברי היה שונה מדגל הכחול-לבן הרגיל. כמו כן ידע הרב היטב שקיימות בעיות דתיות בקיום המצוות בגדוד, ראו אגרות הראיה ג, עמ' קלו-קלז, ו-קמא, ובכל זאת הדבר לא העיב על התלהבותו
להם ולדגלם ולמה שהם מסמלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
