ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
א. מימות הגאונים נהגו כמה מנהגי אבלות בספירת העומר - לא להתחתן, לא להסתפר ולא לשמוע מוזיקה.
ב. ישנם מנהגים שונים בזמן בו נוהגת האבלות בכל אחד מן הדברים המוזכרים לעיל.
ג. יש שערערו על המנהג לשמוח ולהדליק מדורות ביום ל"ג בעומר, מאידך רבים חזקו את המנהג ויש לו מקורות רבים.
מנהגי אבלות בספירה
ימי ספירת העומר הם מעיקרם ימי שמחה וציפייה לחג מתן תורה 1 . אך מאחר ובזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא, נהגו כל ישראל במנהגי אבלות בימי הספירה 2 .
א.חתונה- מנהג ישראל מימות הגאונים שלא לישא אשה בימי ספירת העומר, לדעת השו"ע האיסור הוא מאחרי הפסח ועד יום ל"ג בעומר. לדעת הרמ"א האיסור הוא מא' אייר ועד שבועות 3 .
ב.תספורת - לדעת השו"ע אין להסתפר עד ל"ד בעומר. הרמ"א מביא בזה כמה מנהגים: הראשון הוא שמותר להסתפר ביום ל"ג, ואם חל ל"ג בעומר ביום א' מותר להסתפר ביום שישי שלפניו. השני הוא שעד א' אייר מותר להסתפר, ומאז אסור עד שבועות 4 .
ג. עשיית מלאכה - נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימי ספירת העומר אחר שקיעת החמה. יש אומרים שנהגו רק עד אחרי ערבית, וי"א שנהגו כל הלילה 5 .
ד. שמיעת מוזיקה - בגמרא במסכת גיטין מבואר שלכתחילה אין לשמוע מוזיקה במשך כל השנה, משום אבילות על החורבן. אולם בימינו שאנו רגילים במוזיקה, נהגו להקל בימות השנה. אולם בספירת העומר כתבו הפוסקים להחמיר ולא לשמוע מוזיקה כלל. יש אומרים עד ל"ג בעומר ויש אומרים במשך כל ימי הספירה 6 .
הילולת רשב"י בל"ג בעומר
בימינו התפשט המנהג להדליק מדורות בליל ל"ג בעומר ולעלות למירון לקברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
שני פוסקים ערערו על המנהג (החת"ם סופר והשואל ומשיב) בשלש טענות מרכזיות 7 :
- איך ניתן לקבוע מועד שלא נעשה בו נס?
- בפטירת צדיקים יש להתאבל ולא לשמוח.
- השורפים בגדים במדורות עוברים על בל תשחית.
תשובות לטענות אלו הובאו בפוסקים רבים וביניהן 8 :
- לרשב"י נעשה נס, הוא ניצל מחרב הרומאים ונפטר כדרך כל הארץ, ועל כן ראוי לציין נס זה ביום מותו.
- בפטירת רשב"י התגלו סודות התורה על ידו, ועל זה אנו שמחים.
- שורפים רק בגדים בלויים, ומה שאדם עושה להנאת גופו או למלאות רצונו אין בו בל תשחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
