ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
המסילת ישרים פותח את ספרו 1 וז"ל: " יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו... ", כלל זה הוא יסוד לבנין המעלות והדרגות שבעליית האדם, וכבר הדגישו המפרשים, בעולמו דיקא, שלו – דהיינו האדם עצמו לפי מה שמתאים לו – צריך רצון ושאיפה לברר את חובתו בעולמו, הברור העצמי הנוקב של חובת האדם בעולמו וכמובן עשיית המעשים, היא פה בעולם הזה, בעולמו הפרטי – לכל אדם יש את האות שלו בתורה, את התג שלו, המושג שצריך להיות אצל האדם הוא האם עושה את מה שהוא יכול, ומתוך כך מזכך את כל העולם כולו – או חלילה הפוך. שכידוע כבר אמרו חז"ל 2 , וז"ל: " עשה מצוה אחת – אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות; עבר עבירה אחת – אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... ", פעם אמר ר' זושא , שכשיגיע לשמיים לא ישאלו אותו למה לא היה משה רבנו, אלא למה לא היה זושא? האדם צריך להיות הוא עצמו, כי רק לו יש את התפקיד המיוחד שהוא יכול לעשות ואף אחד אחר אינו יכול במקומו – שלולא כן, אין צורך בשני זושא.
לצערנו, בתרבות הקלוקלת היום המגיעה מהמערב, הכל נבדק על פי התוצאות ועל פי מה שחושבים עלי, וזה מתחלחל בקרבנו. התפיסה העמלקית הזאת היא בדיוק הפך התורה, התורה רוצה שתהיה מה שאתה עם כל הכוח שאתה יכול להגיע לזה, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו ליבם לשמיים, השכר לא נמדד על פי התוצאה, אלא אדרבה אלא על פי העמל – וכבר אמרו חז"ל 3 : " לפום צערא אגרא ".
ולעצם הבירור, ההתחלה של הכל היא התורה, כמו שהברייתא 4 מונה תחילה את התורה ולאחר כך את שאר המידות, הכל נובע מתוך התורה, זוהי ההבנה הכוללת והאמונה הכוללת, זה היעד. לפני הניווט ישנה הדרכה: "חיילים, אתם רואים את ראש ההר? זה היעד, הדרך אמנם קשה וארוכה אך סופה שהיא מגיעה אל יעדה", ולכן אין לקפוץ שלבים אלא יש ללכת שלב אחר שלב וכך מגיעים בבטחה ליעד, עשיית רצון ד' זה היעד שלנו בעולם, עוד לפני שאני יודע איך אני עושה זאת אני צריך לדעת את היעד וזהו יעודנו לעשות רצונו יתברך.
התורה שניתנה לנו, מדריכה אותנו כיצד לעבוד את ד', כיצד למלא יעודנו בהצלחה, כמובן – ישנה בחירה חופשית – אך ההמלצה היא לבחור בחיים. האדם צריך, ע"י התמלאות בלימוד תורה ומצוות לפי כוחותיו וכמובן ע"י התיעצות עם תלמידי חכמים, לברר מה תפקידו במערכת, איזה בורג הוא צריך למלא בדרך לגאולה השלמה, איזה אבן הוא בונה בגאולתן של ישראל ע"י מימוש רצון ד' ממנו, אין ספק שצריך האדם לעמול קשות במיוחד בדורנו עם כל הנסיונות כדי להגיע למימוש עצמי על פי מה ש-ד' רוצה ממנו. כשקמים בבוקר אנו אומרים: "מודה אני... רבה אמונתך " – הפשט הוא, שבזה שקמתי בבוקר זה אומר ש-ד' מאמין בי שאני יכול למלאות את תפקידי והוא לא התיאש ממני למרות כל מה שעשיתי, כמה רבה היא האמונה של ד' באדם!
הנסיונות בדורנו מאד מקשים על האדם את בירור ועשית תפקידו, האר"י הקדוש אמר לתלמידו המהרח"ו , שאם היה עכשיו בדורות של הראשונים היה נחשב ליותר מהם, תמה ושאל המהרח"ו – הכיצד? וענה לו האר"י , שהנסיונות שבדורנו גדולים מאד ביחס לנסיונות שלהם ולכן הזכות שלנו יותר גדולה, ואם האר"י אומר זאת על זמנו, אז ק"ו בן בנו של ק"ו בדורנו אנו, אך למרות הכל עלינו לעבוד. הגענו לעולם הזה בשביל לעמול, וצריך המון תפילה והמון לחרוק שיניים כדי שבסיעתא דשמיא נוכל לקיים ולברר את תפקידנו, ואחר ההשתדלות ישנה סיעתא דשמיא, וכבר אמרו חז"ל 5 : " הבא ליטהר מסייעין לו ".
בגמרא 6 ישנה מחלוקת בית שמאי ובית הלל אם טוב לאדם שנברא משלא נברא, ופסקה שם הגמרא – " נוח לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וא"ד ימשמש במעשיו ". על כורחנו אנו חיים, נכון, אבל אומרת הגמרא, שעכשיו מה שאמור לעניין אותנו זה עבודת ד' במלא מובן המילה, מה ד' שואל מאיתנו כי אם ליראה, אמנם זה לא דבר קל 7 – יראת ד', אך עבודתנו במשך שנותינו בעולם הזה, בעולם הנסיונות היא להגיע ליראתו.
כמובן – בל נשכח את כוח התפילה שישנו ליהודי. יש לנצלו ולהתפלל ל-ד' שנזכה להגיע לשלמות ולעשיית תפקידנו, יש לדעת שהתפילה היא לא משהו פסיכולוגי שעוזר להרגעה, חלילה לחשוב כך, אלא היא יצירת קשר עם ד' שע"י כך האדם משנה את המציאות למרות כל הסיכויים, יש לדעת שלא כל דבר שאנו מבקשים מעומקא דליבא יתקבל כבקשתנו, אלא שלפעמים אין אנו רואים כיצד זה עוזר לנו ישירות, אך יש לדעת שלא אלמן ישראל, שערי דמעה לא ננעלו 8 והתפילות פועלות במציאות בדרך הכי טובה שמגיעה לנו, גם אם לנו זה לא נראה טוב, צריך המון אמונה וביטחון ועלינו להתחזק בזה, "קווה אל ד', חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ד'", לאחר שקיוינו ל-ד' והתפללנו יש להתחזק שוב פעם ולהתפלל, ולא חלילה להתיאש, שהרי אין יאוש בעולם כלל, והיאוש הוא אבי אבות הטומאה והפתח לכל החטאים והיצר הרע הגדול ביותר, כמו שמאריך בזה ר' נחמן מברסלב בספריו.
לסיכום: עלינו לברר את תפקידנו בעולם על פי התורה, שהיא כללי היצרן להפעלת המכונה, וזה כמובן ע"י קיום התורה והמצוות והתיעצות עם תלמידי חכמים, ישנם המון קשיים בדרך וסיבוכים אך צריך לדעת שזה תפקידינו בעולם ואדרבה הנפילות והנסיונות בונות את האדם, וגם שנופלים אין ליפול חלילה ליאוש שהרי אנו יודעים ששבע יפול צדיק וקם, צדיק אמנם נופל אך הוא קם לאחר מכן לעומת הרשע שנופל ולא קם, יש לנו את כוח התפילה שמשנה עולמות למרות כל הסיכויים ויחד עם זה את העמל שהאדם משקיע, ובסיעתא דשמיא מן השמים יסייעו לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
