ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 531 וְכֵיוָן שֶׁזָּכַרְתִּי אֵלֶּה הַשִּׁשָּׁה עִנְיָנִים, צָרִיךְ שֶׁאֶסְמֹךְ לָהֶם הַשִּׁבְעָה הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר מִן הַכָּתוּב. וְאֹמַר כִּי הֵם שִׁבְעָה עִנְיָנִים, לְכָל עִנְיָן רֶמֶז מִן הַתּוֹרָה וּרְאָיָה, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי הַנְּבִיאִים פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר. 532 הַשֹּׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ* הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה חַיִּים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וּקְרִיאַת מַה שֶּׁמַּגִּיעִים אֵלָיו הַכְּסִילִים, מִמַּה שֶׁמַּקְנָה אוֹתָם סִכְלוּתָם מָוֶת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יח, ד, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, 533 וְעוֹד (משלי ח, לה-לו): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים, וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. וְעוֹד (שם טו, כד): אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וְעוֹד (שם ז, לז): דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ. וְעוֹד (תהלים כז, יג): לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְעוֹד (שם טז, י-יא): כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְמֹז* בַּחַיִּים הָאֵלֶּה אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַצַּדִּיק וְהָרָשָׁע שָׁוִים בּוֹ, הִתְחַיֵּב לִרְמֹז בָּהֶם אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַחַת כָּל פָּסוּק דְּבָרִים אֲרֻכִּים. 534 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשֵּׁנִי, הַהוֹדָאָה כִּי טוֹבָה צְפוּנָה קַיֶּמֶת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לַצַּדִּיקִים, וְרָעָה צְפוּנָה לָרְשָׁעִים. אָמַר בָּזֶה (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וְאָמַר נְחֶמְיָה (נחמיה ה, יט): זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה, וּבָרְשָׁעִים אָמַר (שם ו, יד): זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה. וְזֶה אַחַר מַה שֶּׁאָמַר בַּתּוֹרָה (דברים ו, כה): וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ (שם כד, יג). וְעוֹד (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, וְתַחַת כָּל פָּסוּק פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 535 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוֹדָעָה שֶׁלֵּאלֹהִים סְפָרִים שְׁמוּרִים, יֵשׁ בָּהֶם מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וְאָמַר (תהלים סט, כט): יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים. וְעוֹד (מלאכי ג, טז): וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וְאָמַר (ישעיה סה, ו): הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי. וְכָל מַאֲמָר כּוֹלֵל פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 536 וְהַשֹּׁרֶשׁ הָרְבִיעִי, הַהַתְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא מַעֲמָד*, יִגְמֹל בּוֹ עַל כָּל מַעֲשֶׂה אִם טוֹב וְאִם רַע, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד, ז): הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וְעוֹד (קהלת ג, יז): כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. וְעוֹד (תהלים יד ה): שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. וְעוֹד (שם לו, יג): שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. וְעוֹד (איוב לה, יב): שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה. וְכוֹלֵל כָּל מַאֲמָר מִזֶּה פֵּרוּשִׁים רַבִּים.
___________________________
קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ וכו' – התורה קוראת "חיים" לגמול שבעולם הבא. לִרְמֹז – להבין, להתכוון. מַעֲמָד – זמן, עת ומציאות.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
93 - לימוד שבועי באמונה כג- כט ניסן תשע"ו
94 - מאמר תשיעי חלק ג'
95 - מאמר תשיעי חלק ד'
טען עוד
531 -ג- עוד שבע הוכחות מן הפסוקים על קיום העולם הבא
ישנן עוד שבע הוכחות מן הפסוקים לקיום העולם הבא, והן:
532 הוכחה ראשונה – התורה קוראת ללימוד התורה וקיום המצוות בשם חיים, כמו שנאמר (ויקרא יח, ה): "ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". וכן להפך, הכסיל שלא מקיים מצוות נקרא מת, כמו שנאמר (יחזקאל יח, ד, כ): "הנפש החוטאת היא תמות".
533 וכן נאמר בפסוקים נוספים, במשלי (ח, לה-לו) נאמר: "כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מה', וחטאי חמס נפשו". וכן (שם טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל". וכן (שם ז, כז): "דרכי שאול ביתה". וכן (תהילים כו, יג): "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים". וכן (תהילים ט, י-יא): "כי לא תעזב נפשי לשאול... תודיעני אורח חיים". וכן (משלי יא, יט): "כן צדקה לחיים". אי אפשר לומר, שהכתובים המייעדים חיים לצדיק ומיתה לרשע מתכוונים לחיי העולם הזה, שהרי פעמים רבות הכופרים מאושרים יותר מן הצדיקים בעולם הזה או חיים כמוהם, לכן ברור שהכוונה היא לחיי העולם הבא.
534 הוכחה שנייה – בפסוקים רבים נאמר, שה' זוכר את הצדיקים לטובה ואת הרשעים לרעה, במשלי נאמר (י, ז):"זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב", ונחמיה אמר (ה, יט): "זכרה לי אלהי לטובה". ועל הרשעים נאמר (שם ו, יד): "זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה". וכן נאמר בתורה (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות", וכן (שם כד, יג): "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך". וישעיה אמר (נח, ח): "והלך לפניך צדקך". זיכרון הצדיקים לטובה והרשעים לרעה משמעותו זכירה לשכר ועונש בעולם הבא.
535 הוכחה שלישית – בפסוקים שונים מוזכר, שלה' יש ספרים בהם כתובים מעשי הצדיקים והרשעים. משה אמר (שמות לב, לב): "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". ונאמר (תהילים סט, כט): "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו". וכן (מלאכי ג, טז): "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". וכן (ישעיה סה, ו): "הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם". הכתיבה בספרים האלו משמע, שה' זוכר את כל מעשי בני האדם, וידון אותם עליהם.
536 הוכחה רביעית – בפסוקים רבים מוזכר, שעתיד להיות מעמד, בו הקב"ה ידון את בני האדם על מעשיהם הטובים והרעים. נאמר (בראשית ד, ז): "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ". וכן (קהלת ג, יז): "כי עת לכל חפץ ועל כל מעשה שם ". וכן (תהילים יד, ד-ה): "הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו שם פחדו פחד". וכן (שם לו, יג): " שם נפלו פעלי און". וכן (איוב לה, יב): " שם יצעקו ולא יענה". בפסוקים נאמר: "שם", והכוונה לעולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
