ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
* מוזמנים להצטרף לישיבת בין הזמנים בבית מדרשינו- פרטים באתר גבעת אסף.
עיקרי ההלכות
א.מנהג האשכנזים שנשים אינן מסבות בליל הסדר. מנהג רוב הספרדים שנשים מסיבות.
ב.אישה שמנהגה שלא להסב, וברצונה להסב- מותר לה לעשות זאת.
ג.נשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, ולכן צריכות לומר או לשמוע את כל ההגדה.
א. האם נשים צריכות להסב בליל הסדר?
דרכים רבות תקנו חז"ל לסמל את חירותנו בליל הסדר. אחת מהם היא ההסבה, כלומר אכילה ושתייה כדרך בני חורין בימיהם.
יש ראשונים הסוברים שמאחר ובזמנינו אין דרכם של בני חורין להסב, אין חייבים להסב בליל הסדר. אמנם, להלכה דעת רוב הראשונים שיש חובה להסב גם בזמן הזה.
האם נשים חייבות להסב? במשנה כתוב שאשה פטורה מהסבה. הראשונים הסבירו זאת בשתי דרכים: או שאין דרכן להסב, או שמאחר ובימיהם האישה הייתה כפופה לבעלה, פטורה מהסבה.
נפקא מינא לחיוב נשים כיום. על פי הטעם הראשון אין צריכות להסב, אך על פי הטעם השני נשים חייבות בהסבה.
להלכה, מנהג האשכנזים שנשים לא יסבו, ומנהג רוב הספרדים שנשים יסבו. עם זאת, גם על פי האשכנזים אין איסור לאישה להסב.
על פי כל השיטות, יש לשבת בכיסאות נוחים ולא על גבי שרפרף וכדומה 1 .
ב. חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
המצווה המרכזית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים- "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן לכאורה נשים פטורות.
עם זאת, פוסקים רבים סוברים שנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מדאורייתא (ויש אומרים מדרבנן), משני טעמים:
1. התורה הקישה את איסור אכילת החמץ (בו נשים חייבות) למצוות אכילת מצה, ללמד שחייבות גם בה, והוא הדין לכל המצוות בליל הסדר.
2. מאחר וחייבות במצה, חייבות בהגדה, שהרי המצה היא 'לחם עוני'- שעונים עליו דברים הרבה, כלומר, אכילת המצה באה יחד עם חובת הספור 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
