ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
