ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אחד הדברים שנהגו חקלאים לעשות בזמורת הגפן הוא הַבְרכה. על ידי נעיצה של הזמורה בעומק הקרקע והוצאתה ממקום אחר היא ממשיכה לינוק מהאם ומתגדלת עד שהיא משרישה עצמה ונעשית לגפן עצמאית. אז מנתקים אותה מן המקור וכך מתווספים גפנים לכרם. כך ההברכה היא העברת כח מהמקור או שכפול שלו. זוהי בּרכה לגפן, לכרם ומעל לכל לבעל הכרם –
'כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו'.
המלה בּרכה – בין שאר הפירושים – באה מלשון הבְרכה. האב וכל עולמו, כל הדורות שברכוהו מעליו, כל אהבתו ותקוותיו לבן – כולם מורעפים על המתברך. 'ואני אברכם' – גם העולם כולו ניזון מברכות ה', ובלעדי הברכה העליונה המסייעת היה כל הטוב האנושי מתמצה ומתבלה זה מכבר. על ידי הבּרכה מתווסף שפע, אור וטוב על העולם. מכוחו של המקור, ריבונו של עולם מקור הברכה, אנו משרישים את רצונו במציאות, ומתגדלים בתור 'כרם בית ישראל'.
אך מלבד ההברכה, בברכת הבנים מתגלה בעיקר החיבור. חיבור הבנים לדרך האבות, דרך שיוצאת מן המקור, שיונקת ממנו – ומכח זה פונה הבן לדרך חדשה, להעשיר את העולם מכל אשר בו מעצמו, וכל אשר בו שבא מן העושר שהוזרם בו מכל הדורות שמעליו. האמונה, קביעות יראת ה' שבלב ההורים, העברת המסורת שעברה אל האב מדור דור למן הצופים הראשונים במראות אלוקים – 'אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' – כל אלו מונחלים הלאה בסוד הברכה.
ובברכה סוד האמונה, סוד האמונה ויסוד האמונה.
בנין האמונה ביסוד הברכה
לעיתים יחשוב החושב שהשגיו בתחום האמונה וידיעת ה' באו על סמך השכלתו ותובנותיו, מחמת יכולת קליטתו מרבותיו או כשרונו בהבנת הספרות אותה הוא לומד. זו אמת, אבל חלקית ואף בעייתית.
למעשה, יסוד האמונה מונח בּבּרכה המונחלת לבנים מדורות ההורים והסבים שמעליהם: 'כי ישאלך בנך מחר לאמר' זהו פסוק המופיע בתורה כמה וכמה פעמים - 'ואמרת אליו'! אתה האב, אתה הוא מבסס האמונה, אתה המעביר את המסר. הקב"ה קבע כי הרב לעניני אמונה הוא האב.
לאורך הדורות רבו חושבים בעלי כשרון שבאו ל'המציא את הגלגל' של היהדות מחדש בכח כשרונם או בכח דבקות בעיקר חדש או מכח רעיון שנראה לחושב 'שהוא הרעיון הגואל'. לעיתים אף קרה שחדשנים אלו לא היתה בלבם אלא מגמה של קודש, ואף על פי כן זיוף חמור באמתחתם. נכון, אנו מחדשים, אך רק מכך הישן: 'והיה אם שמע תשמעו – אם שמוע בישן תשמע בחדש'.
בניני אמונה שאינם יונקים את כוחם ממחוייבות עמוקה להנחלת אבותינו לנו את יסודי האמונה עלולים להתקרב קרבה יתירה לזיוף. כל ודאות מורשתנו אינה אלא מכח הצעידה בעקבי אבותינו, כך שברור שלא הזדנבו שינוי או שיבוש שהתלבשו בחידוש לתוך מחננו. אפילו הדריכה בעקבי האבות במנהגי העדוֹת צד עדוּת יש בה, וכל המשַנה מסתכן בכך שבניו אחריו יתמהו עליו אם אינו אלא זמורת חוץ בכרם בית ישראל – ואפילו אם יתלה עצמו באילנות גבוהים בודדים, מכלל הכרם יצא!
תורת הרב ותורת האב
את המשפט בכותרת זו טבע הרב המקובל הגדול ר' יהודה לאון (פרופ') אשכנזי זצ"ל, 'מניטו' (מנהיג, ליהודי צרפת) מגדולי תלמידיו של רבינו הרב צבי יהודה זצ"ל. הוא אמר שיש לפעמים שיבּוּש ובו אדם חושב כי את יסודי תורתו הוא נוחל מרבו שלימדו חכמה או מאחד מן הספרים מגדולי המחברים. כאמור לעיל, זו אמת, אך לא האמת המוחלטת. כי יסוד האמונה נובע מן ההזרמה הבין דורית העוברת עם כל חם הלב, כל יקוד האמונה וכל מסורת הדורות מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה, ממצרים וסיני ועד בבל טוניס ופולניה ובחזרה – מכח הברכה זו ממש – לארץ קדשנו המחדשת נתינת פירותיה.
אמנם, תורת הרב ודאי קיימת ואפשר שהיא אף זו המרובה בכמותה ולעיתים אף באיכותה, ועם כל זאת היא אינה אלא מפרה ומרבה מבססת ומעמיקה, הופכת לשיטתית ומהוקצעת את הגרעין, את זרע תורה האב המושרש בעצמיותם של הבנים, ואשר על כן יסוד האמונה עליו ציוותה תורה הוא תורת האב.
ענין זה מדגיש את עומק הקטסטרופה ההיסטורית בה נתון חלק מעמנו עקב החילוניות שפשתה בישראל בדורות האחרונים, שאחד מנזקיה המשמעותיים הוא אבדנה של שלשלת האמונה מדור לדור, רצף האמונה הוודאית שעוברת בעדות מאב לבן מסיני לתל אביב, לגולן, לבני ברק, לשומרון, למאה שערים ולגוש קטיף. מבחינה זו מומתקת במעט פגיעתה הרעה של החילוניות בידיעה על האחוזים העצומים בעם ישראל השומרים על מסורת ליל הסדר שהיא המבטאת את העברת האמונה, את סיפור היסודות מדור לדור, ועל ידי כך בכל אופן, בדרך כלשהיא, מתקיים בדורות כולם 'לא ימושו מפי זרעו', ועל כולם יתקיים במהרה 'והשיב לב אבות על בנים'.
פרשת ויחי – פרשת הברכות
לכן בסיומו של ספר בראשית מוזכר כל כך הרבה ענין הברכה. ברכת ה' ליעקב, ברכת המלאך לנערים, ברכת יעקב לשבטים ובסך הכל בכל ספר בראשית רבו מאד הבּרכות – ההַברכות, השרשות האמונה העוברת מסגולת האבות לפרי שאצל הבנים.
כל כוחו של מי שאמר והיה העולם מונחל לזרעו של אברהם – 'והֵיה בּרכה':
'והיה ברכה, אתה תהיה הברכה אשר יתברכו בך לאמר "ישימך אלהים כאברהם" והוסיף עוד כי כל משפחות האדמה יתברכו בו, לא אנשי ארצו בלבד או, שיהיו מבורכים בעבורו'. (רמב"ן תחילת פרשת לך-לך)
על שפע עליון זה, על ודאות המסורת והחיבור למקור הברכה עקר יעקב את שלוות חייו על מנת לזכות בה. מכח עדות חיה וזורמת זו מועברת השלשלת, מונחלת ומתחזקת מדור לדור – ומחַזקת בעַצמה, בעוצמה רבה את כל הדורות עד היום הזה.
ומכח חיי הברכה שבנו נרחיב את כרם ה' בעולמו עד כי יבוא גואל – ונחדשה ימינו כקדם, בהמשכת דרכי אבותינו ואבותיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
