ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"בשנות הגלות המצוות התלויות בארץ היו תיאורטיות הן היו חלק מהתורה הנלמדת הלכה ולא למעשה. החזרה לארץ ישראל מחייה את המצוות הללו ומעבירות אותן לפסים מעשיים. הרב חש התלהבות יתרה בראותו כיצד מצוות אלו מתחילות להתקיים בארץ, הרב ראה בניצנים אלו סימן לבאות, הן מעידות על רצון פנימי של עם ישראל לממש את מהותו השלמה בחיים בארץ ישראל.
"כְּשֵׁם שֶׁהַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּכְלָלָן בְּכָל מִלּוּאֵיהֶן הָלְכוּ עִמָּנוּ בַּגּוֹלָה וְשָׁמְרוּ לָנוּ בָּהּ אֶת לֵחַ חַיֵּינוּ וְאֶת חוֹתַם רוּחֵנוּ עַל-פִּי עַצְמוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְאֵלֶּה יְמֵי הַתְחָלַת תְּקוּפַת הַהֶאָרָה לְחַיִּים שֶׁל חֵפֶץ תְּחִיַּת הָאֻמָּה בְּאַרְצֵנוּ, כֵּן יָבִיאוּ אוֹתָנוּ הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לִידֵי רוֹמְמוּת הַחַיִּים שֶׁעַל-פִּי צוּרָתָם הַשְּׁלֵמָה הֵן נִקְבְּעוּ" .
המצוות בתקופת הגלות שמרו על ייחודו של עם ישראל ומנעו ממנו מלהתבולל בין הגויים, והן הביאו אותנו לשיבת ציון כך מלמד אותנו הרב, המצוות התלויות בארץ יביאו אותנו לחיים נשגבים בארץ ישראל.
הרב מוּדע לעובדה שחלק גדול מהמצוות התלויות בארץ אנו מקיימים כ"זכר" למה שהיה בעבר, כמו הפרשת תרומות ומעשרות שאיננו נותנים בפועל לכוהנים את התרומות וללויים את המעשרות, אבל גם קיום חלקי זה מסמן לנו את המטרה שאליה אנו שואפים, מימוש המצוות במילואן:
"כְּשֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים עַתָּה מִצְוַת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ כָּל הַיְסוֹדוֹת הַמַּמָּשִׁיִּים שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ בְּנוּיוֹת עֲלֵיהֶן, "לֹא כּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ", הִנֵּה הַחִזָּיוֹן מִתְיַצֵּב לְפָנֵינוּ וְהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים רוּחַ שִׁירָה רוֹמֵמָה בִּתְעוּפַת נְשָׁרִים, לְעֻמַּת הָאוֹרָה שֶׁל הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים הַמְחַכִּים לְאֻמָּתֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ הַבְּרוּכָה".
תופעה זו של קיום המצוות בצורה חלקית עקב כך שהאומה אינה נמצאת במצב שלם, קיימת בכלל המצוות:
"בְּמִצְווֹת הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַתָּלוּי בָּהֶן, וּבְכָל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ בִּכְלָל, נִכָּר שִׁנּוּי הַצִּבְיוֹן שֶׁל תְּכוּנַת הָאוֹרָה הַרְבֵּה מְאד, וְהֵן אֵינָן בְּמִלּוּאָן גַּם לְפִי תְּכוּנַת הַהֲלָכָה כִּי-אִם כְּשֶׁהָאֻמָּה עוֹמֶדֶת בְּמַצָּבָהּ הַיּוֹתֵר מָלֵא. אֲבָל אֲפִלּוּ בַּמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת כֻּלָּן, וְגַם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְכָל מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, הַנִּקְשָׁרוֹת בְּכָל דַּרְכֵי הַדָּת, בְּכֻלָּן הָאוֹר הַמָּלֵא שׁוֹרֶה רַק בַּמַּעֲמָד הַמָּלֵא שֶׁל הָאֻמָּה, וּלְפִי יְרִידָתָהּ כָּךְ הָאוֹר מִתְמַעֵט... אִם יָבוֹא אָדָם לוֹמַר, שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת כָּל מִלּוּי הָאוֹרָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מִצַּד מַצַּב הַהוֶה לְבַדּוֹ, אַל תִּשְׁמַע לוֹ: סִימָן הוּא שֶׁלּא חָדַר לְתוֹךְ עמֶק הָעִנְיָן שֶׁל צְפִיַּת יְשׁוּעָה" (אורות עמ’ קסג).
הקדושה של ארץ ישראל אינה תלויה בקיום המצוות בה, קדושתה של הארץ היא עצמית, ומכוח קדושה זו נובעות המצוות התלויות בארץ, ואפילו בזמן שלא ניתן לקיים את המצוות במילואם קיימת השתוקקות מיוחדת לארץ ישראל ואפילו על מנת להיקבר בה. הרב מביא את דברי ה"כפתור ופרח" שכבר עמד על יסוד זה:
בספר "כפתור-ופרח" (פרק י’) האריך בטוב-טעם לבאר, שקדושת ארץ ישראל היא מעלה בפני עצמה חוץ מקדושת המצוות התלויות בארץ, אלא שמצורף לזה היא מעוטרת, מפני יקרת מעלתה ושלמות ישראל התלויה דוקא בה, - במצוות רבות התלויות בארץ. וכתב שם: "וכן יעקב אבינו ויוסף הצדיק ואדוננו משה ע"ה כולם היו משתוקקים להקבר בארץ ישראל בהיותם חוצה לארץ, ואע"פ שעדיין לא נכבשה" (שבת הארץ-מבוא).
הרב בדברים אלו עונה לרידב"ז ששאל כיצד ניתן להפקיע מצוות שביעית על ידי היתר מכירה והרי בכך מפקיעים את קדושת הארץ, עונה הרב שקדושתה של הארץ היא עצמית וגם כשלא ניתן לקיים את המצוות כראוי בגלל שעת הדחק עדיין קדושת הארץ עומדת בעינה. הדבר נוגע למצוות יישוב הארץ שנשארת בעינה בכל מצב.
בחודש שבט אנו נפגשים עם המצוות התלויות בארץ דרך ט"ו בשבט שהוא יום משמעותי במישור ההלכתי למצוות אלו. הרב קורא לעיסוק מיוחד במצוות התלויות בארץ בתקופתינו מעבר לחובה הכללית של לימוד תורה:
"הגיעה השעה לתחיית התורה המכוונת לעומת תחיית הארץ: תלמודן של המצוות התלויות בארץ החל להיות הולך ונחשב, לכל עם ד’ המפנה פניו אל ארצו ברוח ד’ אשר עליו - לחובה קדושה יתר על החובה הכללית המקפת את כל התורה כולה; וביותר החלה חובתו להגלות על יושבי אדמת-הקדש" (הקדמה לשבת הארץ).
הקשר לארץ ישראל מתחזק על ידי עיסוק בתחום חשוב זה דווקא בעולם גלובלי בו קיימת אשליה שניתן לשמור מצוות בכל מקום על פני כדור הארץ, מצוות התלויות בארץ מזכירות לנו את ההבדל המהותי הקיים בין ארץ ישראל לשאר הארצות בקיום המצוות כולם ובחיים הישראליים בכללותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
