ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"אשרי יושבי ביתך" הוא המזמור החשוב ביותר בפסוקי דזמרה. "האומר תהילה לדוד שלוש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (ברכות דף ד). בפסוקי דזמרה, לפני 'ובא לציון' ובתחילת תפילת מנחה – אנו מקיימים את מאמר הגמרא, ומשננים ומתפללים את המזמור שלוש פעמים בכל יום. מה יש בו, ב'אשרי', שהופך אותו לחשוב כל־כך?
הגמרא מסבירה שהמיוחד בפרק הוא השילוב של שני דברים גדולים: הפסוקים מסודרים לפי אל"ף בי"ת, ובנוסף מופיע בו הפסוק המופלא: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". בחסידות מוסבר שאלו שתי המתנות שנותן לנו ה' יתברך: המתנות הרוחניות שעיקרן הוא התורה הקדושה שמיוסדת באותיות קדושות ומופלאות, והמתנות הגשמיות שעיקרן השגחה פרטית על פרנסתנו וכל צרכינו.
בנוסף, המייחד את 'אשרי' זה ש"כולו הודאה ושבח ואין בו בקשת צרכי עצמו רק דרך רמז בעניין 'פותח את ידיך'. זהו איש שאינו חושש כל־כך לצרכי העולם הזה על כן הוא בן העולם הבא" (יהל אור ל'צמח צדק').
אשרי, אשרי, אשרי
קרוב אליך (664)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
151 - השופט השלישי- פרק י"ג
152 - אשרי יושבי ביתך
153 - איך מצליחים לעבוד את ה׳ גם כשעובדים במשרה מלאה?
טען עוד
באמירת 'אשרי' ניתן להתענג בתענוגים, תענוג הנפש, "טוב זמרה אלוקינו"! עצם אמירת "אשרי יושבי ביתך" טוב הוא, וניתן להגיע בו לרמה של אמירת הפסוקים האלו ללא מטרה מסוימת, אלא לשובב את הנפש ולענגה כי כנזכר לעיל "כולו הודאה ושבח", בבחינת "טעמו וראו כי טוב ה'".
כמו דוד המלך
בסדרת "אור התפילה" בה לוקטו כל פירושי חסידות חב"ד לתפילה, ככתבם וכלשונם, מופיע כרך שלם על הפרק של "אשרי יושבי ביתך" ובו למעלה מחמש־מאות עמודים!
לפנינו טעימה קלה מביאורי החסידות (מתוך מאמר האדמו"ר הזקן משנת תק"ע) על חטיבת פסוקים בפרק:
"גדול ה' ומהולל מאוד, ולגדולתו אין חקר"
אנו מהללים מאוד את גדולת ה' כפי שאנחנו מסוגלים לתפוס אותה, אבל בגדולתו שלו, העצמית, אין לנו כל תפיסה וחקר.
"דור לדור ישבח מעשיך, וגבורותיך יגידו"
כשאנחנו מצליחים להלל את האין־סוף, זה מגלה עד כמה הוא ירד והשפיל את עצמו עד אלינו. מכיוון שבגדולת ה' עצמה אין חקר, הרי שהשבח שמשבחים בכל דור את מעשי ה', הוא בעצם שבח לגבורות ה', לצמצומים שרק על־ידם ניתן לתפוס משהו מגדולתו.
"הדר כבוד הודך, ודברי נפלאותיך אשיחה"
כאן דוד המלך עובר לדבר על עצמו. הוא מגלה לנו שאת הוד ה' ואת נפלאותיו הנסתרות, הנשגבים מדעת אנוש, הוא כן מצליח לחוש ולשוחח אודותם.
"ועזוז נוראותיך יאמרו, וגדולתך אספרנה"
גם את ה"נוראות" אומר עם ישראל. ה"נורא" היא מידת ה"תפארת" הכלולה מחסד וגבורה שהפוכים זה מזו. עם ישראל מכיר בהתגלות המרוממת והנוראה בקודש של ה', גם כשהוא מתגלה בהתכללות הנושאת שני הפכים.
ובכל זאת עדיין אין לנו, עם ישראל, השגה אמיתית בשורש גדולת ה' כמו שהוא לעצמו, את "גדולתך" העצמית, אני - דוד המלך הוא זה ש"אספרנה".
ובאמת כוונת אמירתנו את דברי דוד המלך במזמור זה היא קבלת כוחות של דביקות בדוד המלך, השראה ויכולת להידבק בה' כמותו בכל דרגותיו, ולו לרגעים ספורים.
בהמשך הפרק מופיעים שלושה פסוקים שעוסקים במלכות ה' בעולם: "כבוד", "להודיע", "מלכותך". ואחר כך, מ"סומך ה' לכל הנופלים", סדרת פסוקים של זעקת האדם לקרבת ה', עליהם נלמד בשבוע הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
