- מדורים
- קרוב אליך
135
שמחה היא עניין יחסי, וכמוה גם ערות. כשאתה מגשש אחר השעון המעורר אתה ער יותר מאשר לפני שהוא צלצל, אבל עדיין מטושטש למדיי. אחרי נטילת ידיים אתה כבר באמת מתעורר, אבל הקפה או, להבדיל, צפירה פתאומית מרכב חולף, יעירו אותך סופית. ולמרות זאת, ריצה של כמה קילומטרים תגלה לך מה זה להיות ער באמת...
גם החום והתעופה בתפילה דומות לתהליך שכזה. מתי בדיוק מתחילה התפילה? מתי זה כבר "ממש זה"? אם ב"מודה אני" ההודאה שלנו היא כללית ומתאימה למבטים המטושטשים שלנו, הרי שעכשיו אנחנו כבר ממש ערים. יחסית.
המראה בשלבים
"הודו לה' קראו בשמו"! הוא הסמל הרשמי של תחילת התפילה. פרק זה נאמר לפני "ברוך שאמר", לפי הנוסחאות המכוונות על־פי הסוד בהן מתפללים הספרדים והאשכנזים שבנוסח ספרד, ולכן איננו נחשב לחלק מפסוקי דזמרה. תקנת אמירתו מאוחרת יותר מתקנת פסוקי דזמרה, והוא בעצם ה"חימום" שלקראת אמירת פסוקי דזמרה, שנתקנו על־ידי אנשי כנסת הגדולה.

קרוב אליך (585)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
169 - רחמי הדין פרק ח'
170 - קופצים למים
171 - למצוא ניצוץ טוב
טען עוד
מזמור הלקוטים
רבים לא יודעים, אך "הודו לה'" איננו פרק בתנ"ך אלא מיקס של פסוקים. חציו מתוך "דברי הימים", פסוקים שנאמרו לראשונה כשארון הברית חזר בדרך נס משבי הפלשתים. השירה הזאת נאמרה במקדש בכל יום, לאחר הקרבת התמיד, ומכאן מיקומו בתפילה – בין הקורבנות ל"ברוך שאמר". המשך הפסוקים מדבר על העתיד, בו כל הבריאה תעריץ את ה' ואת בני ישראל.
חציו השני של "הודו" הוא לקט משמונה־עשר(!) מקומות שונים בתהילים, ומובאים בו פסוקי רחמים, חיזוק והתעוררות. אנו מבקשים רחמים עלינו ומבקשים את בניין בית המקדש.
נכנסים לפרטים
"הודו" דומה ל"מודה אני" אך ערני יותר ממנו. בשניהם אנו עדיין מודים ומתבטלים לה' עם ממד מסוים של כפייה, בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו". ההתלהבות והחשק, ההזדהות והתעופה, יגיעו בהמשך התפילה. אך למרות הדמיון, קיים הבדל ברור. "מודה אני" הוא כללי מאוד, ואילו "הודו לה'" מפורט מאוד, אנחנו נכנסים לפרטים וכבר "קוראים בשמו" ומפרסמים בכל העמים את עלילותיו. מופיעות בפסוקים גם בקשות רחמים עלינו, שנצליח להתקרב אל ה' בתפילה ולרצות בו באמת.
חלק מעניין ב"הודו" הוא עיסוק בהשגחה האלוקית על עם ישראל לאורך ההיסטוריה. מול כל הגויים וכנגד כל הסיכויים, אנחנו קיימים ובועטים! "הודיעו בעמים עלילותיו", "ויתהלכו מגוי אל גוי" ו"לא הניח לאיש לעושקם"! "אשרי העם שככה לו".
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ענייני כשרות המצויים
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך נראית נקמה יהודית?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה משווים את העצים לצדיקים?
מקומה של הגאווה הישראלית
אורות ישראל פרק ו' פסקאות ח-ט
הרב ש. יוסף וייצן | י"ג שבט תשפ"ה
