ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
נכדו של הרב פרנק התיר לחיילים הנמצאים באוהלים להדליק נרות חנוכה, אך אסר על החיילים הנמצאים בשטח ללא אוהל להדליק נרות (ולמעשה פסק שידליקו בלא ברכה[1]). מדוע? אמנם לפעמים יש בעיה טכנית להדליק נרות במקומות כאלו, אך לעתים קרובות ניתן לפתור את הבעיה ולהדליק בתוך קופסאות שימורים וכדומה. אם כן, מדוע אין להדליק נרות?
עיקרון זה עולה מדבריהם של בעלי התוספות. בנר חנוכה יש דין מיוחד של רואה נרות חנוכה. אדם הרואה נרות חנוכה (ואיננו מדליק בעצמו) מברך "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" (שבת כג.). מדוע דווקא במצווה זו נתקנה ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם הנוטל לולב איננו מברך ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם המקיים מצוות אחרות איננו מברך ברכת הרואה?
התוספות נותנים שני נימוקים מדוע תיקנו ברכת הרואה: א. יש חביבות מיוחדת בנס חנוכה, ולכן תיקנו דווקא כאן את ברכת הרואה. ב. יש אנשים שאין להם בתים, ואינם יכולים לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה.
היסוד לדברי הרב פרנק נמצא בדברי התוספות הללו: בלא בית אי אפשר לקיים מצוות נר חנוכה. ברכת הרואה נתקנה לאנשים שאין להם בית כדי שגם להם תהיה השתתפות מסוימת בנר חנוכה, כשרואים אותו דולק בבית של מישהו אחר.
מדוע קיום המצווה בחנוכה שונה מאשר בפורים?
אנו מקיימים את מצוות חנוכה ופורים בצורות שונות. בפורים כולם מתכנסים בבית הכנסת וקוראים את המגילה ברוב עם. לעומת זאת, בחנוכה כל אחד מדליק את החנוכייה בביתו (ונוהגים להדליק נרות גם בבית הכנסת, אך אין זה עיקר החיוב אלא רק מנהג). מדוע כל אחד מדליק בביתו? מה מיוחד ב'בית' לעניין נרות חנוכה?
החנוכייה ובית המקדש
הרב חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, ביאר מדוע יש צורך בבית [מקור ג']. לדעתו, הדלקת נרות חנוכה דומה להדלקת הנרות במקדש. אולם, בניגוד למקדש שבו הכהנים דואגים להדלקה, הרי שבחנוכה כולנו כהנים! בחנוכה לכולנו יש זכות מיוחדת להאיר את האור המיוחד, להאיר את אור ה'. ההדלקה נעשית בתוך הבית, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, אלא שהיא נעשית בכל בית ובית בפני עצמו, ומאפשרת לכולנו להיות שותפים בה.
בשעת הסכנה
בדרך כלל יש להדליק נרות בפתח הבית. כך קובעת הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב). אולם, הגמרא מוסיפה שבשעת הסכנה מדליקים את הנר על השולחן בבית.
מדוע בשעת הסכנה מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית ולא כלפי חוץ? ההסבר פשוט: פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, ולכן במצב זה אי אפשר לקיים את מצוות נר חנוכה כהידורה. כך עולה מדברי רש"י (שם) והטור (תרע"א). והריטב"א (שם) כתב שאפילו אם אין סכנת נפשות, אך יש סכנת צער או איבה – ניתן להדליק בתוך הבית.
מרן הרב קוק זצ"ל נתן גם הסבר פנימי ומחשבתי לדבר זה. הרב מסביר שהנחת הנר מבחוץ אמורה להפיץ לכל באי העולם את האור המיוחד שאנו מאירים – אור התורה והמצוות, אור הקדושה המיוחדת והמסרים המיוחדים שאנחנו מנסים להפיץ בעולם. אולם, לעתים העולם איננו מוכן לקלוט את האור שאנחנו מנסים לשדר. במקרה זה, בשעת סכנה שבה נושבות רוחות רעות בעולם, אנחנו מחזקים את האור הפנימי שלנו ומנסים להאיר את האור בתוך הבית שלנו, בתוך אורח החיים שלנו.
השפת אמת מוסיף נקודה אחת. אנחנו רוצים להפיץ אור גדול, ולהעביר את המסרים שלנו לכולם. אולם, לפני שמשפיעים בחוץ יש לבנות את הבית מבפנים! יש לאסוף את כל הכוחות הפנימיים שלנו, לבררם ולחזקם, ורק מתוך כך ניתן לצאת החוצה בצורה רצינית ומקיפה.
ננסה להמשיך בבירור העולם הפנימי והרוחני שלנו, להתחזק בתוכנו בשמירה מתמדת על אור התורה, בשמירת תורה ומצוות לפרטיהם, ובהקפדה על ערכי מוסר ויושר. ננסה כולנו בחנוכה להידמות לכהנים – להדליק את אור החנוכייה ולהיזכר באור המנורה במקדש. מתוך כך ננסה להתרומם, לעזור ולסייע כלפי חוץ, להיות אור רציני ומשמעותי ההולך למרחקים, מסייע לכלל, מבחין בקשייו של כל פרט, ומנסה להאיר בעזרה גשמית ורוחנית את סביבתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
