ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב משה צבי נריה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב משה צבי נריה זצ"ל
הרב נריה זכה לכינוי אבי דור הכיפות הסרוגות. השבוע, במלאות עשרים שנה להסתלקותו, ראוי לנסות ולבחון מחדש את המשמעויות השונות שטמונות בתואר מוצלח זה.
קשה לתאר את דמותה של מערכת החינוך הציונית-דתית בלי תרומתו המכרעת של מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל. תחילה נבחן את המהפך שחולל בתנועת הנוער בני עקיבא. יחיאל אליאש ז"ל ייסד את התנועה ועמל על פיתוחה. אך עד מהרה התייצב לצדו הרב נריה, תלמיד ישיבת מרכז הרב ותלמידו המובהק של הראי"ה קוק זצ"ל, והלחין את המנגינה שעיצבה את פני התנועה כולה. לצד מנגינותיו ושיריו המיוחדים, הלחין וניגן בעיקר גישה חינוכית ותורנית חדשה. ברוח המיוחדת שהפיח בתוך תנועת בני עקיבא, זו שממשיכה לנשוב בה עד היום, מתגלה המשמעות הראשונה של היותו אב לדור הכיפות הסרוגות.
צריך לומר את האמת: חלק מראשי הציבור הדתי באותה תקופה חששו מהקמת תנועת נוער דתית. הם ראו בתנועות הנוער דאז גורם מרכזי במרידה בדרך ישראל סבא, ופחדו שכך תהיה גם דרכה של תנועת נוער דתית. והנה, באו הרב נריה ואחרים, ולא רק שלא הרחיקו את הנוער מדרכה של התורה, כי אם עשו מעשה שקשה למצוא לו תקדים. הם, חברי תנועת נוער (!), החליטו שצריך להקים ישיבה. החליטו ועשו.
גם כאן, חלק מראשי הציבור הדתי-לאומי חששו, וסירבו לסייע לכך, אך הרב נריה בשלו. חולם ועושה.
תורה חלוצית
ומכאן למהפכה השנייה, הנוספת על זו של תנועת הנוער בני עקיבא, בדמותה של ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ולאחריה כל שאר הישיבות – ומאוחר יותר גם האולפנות – שהקים. הרב נריה הקים ועיצב ישיבה חלוצית: ישיבה שבה לומדים תורה ברצינות, וממנה יוצאים כדי ליטול חלק בעשייה החלוצית למען המדינה שבדרך. בעיני בני דורנו זה פשוט שאין סתירה בין לימוד תורה ובין מסירות למען כלל ישראל ומדינת ישראל. אך את ההלחם הזה הוא יצר.
להבנת בשורתו צריך לזכור שבאותה תקופה מי שחפץ בחינוך תורני משמעותי, יכול היה לקבל אותו רק בישיבות חרדיות, בדמותו של היישוב הישן. הרב נריה הוא שהפיץ את התבנית החדשה, שנחשבת היום כה טבעית וראויה. חיבור זה – של ישיבה שבה מתחנכים לתורה גדולה, בצד חינוך גלוי ומכוון לחיים של שליחות וחלוציות, חיים של תרומה לציונות ולמדינה – נוצר על ידו, ובכך הוטבע פן נוסף בהיותו אבי דור הכיפות הסרוגות (וסורגותיהן) שחונך ומתחנך בדרכו.
באותה תקופה הכול היה חדש. בדור שלפניו כבר נאמר בקול ברור מפי רבנים גדולים כי תורה וציונות יכולים לדור יחדיו, וכי חובתנו התורנית היא לפעול באופן אישי למען שיבת ציון, בלי להמתין לנס. הם שלימדו כי עלינו להיענות לקריאה האלוקית להצטרף לתחיית האומה. בין השאר, הרימו את קולם ועטם הרבנים הבאים, שלא בכדי כונו מבשרי ציון: הרב קלישר, הרב אלקלעי, הרב הנצי"ב, הרב מוהליבר ועוד.
אך בדורו של הרב נריה הגיעה השעה לתרגם שלב נוסף של החלומות למציאות. הרב גורן זצ"ל הפשיל שרוולים וניגש למלאכה בכל הקשור לצבא. הרב נריה עשה כן בתחום החינוך, וגם בתחום שבו פועלו מוכר פחות: תורה ומדינה (בצד הרב הרצוג, הרב ישראלי ואחרים, זכר צדיקים לברכה). הוא שליווה את חטיבה 7 בקרבות תש"ח; הוא שהניח מסד לתפילות יום העצמאות מיד לאחר קום המדינה; הוא שהיה שותף מרכזי בדיונים על דמותה היהודית של המדינה. כעבור שנים אף כיהן בכנסת ישראל כנציגו של הציבור שהלך בנתיב זה. אף בכך הוא הפך, יחד עם אחרים, לאביו של דור שלם הפועל ברוח הציונות הדתית, דור הכיפות הסרוגות.
אך תרומתו לא התרכזה רק במפעליו, אלא באה לידי ביטוי באישיותו. הוא טיפח גישה חינוכית ייחודית, שידעה להציב רף גבוה של שאיפות, תוך הבנה שיש להתקדם לעברן יד ביד עם התלמיד וכן עם הציבור, בקצב שלהם. לא בכדי הוא כונה אבי דור הכיפות הסרוגות, ולא מנהל, מייסד או מפקד. הייתה בו ענווה ופשטות, בצד גישה אבהית שידעה להציב חזון וכיוון, ובה בעת ידעה להעצים את התלמיד ואת אמונו בעצמו, מתוך חום ואהבה אבהיים.
ראוי לסיים בדברים שהוא אמר בקשר לחנוכה ולגבורה, דברים שליחם לא נס: "ובשעה שאנו מדליקין את הנרות הללו, מחובתנו לחזור ולהדליק בלבנו את ניצוץ מסירות הנפש, ואז, 'הדלקה עושה מצווה'. מעשה ההדלקה שלנו הוא העושה את המצווה, הוא המצטרף לעשייה הראשונה של מלחמת מצווה שניצחונה האירה בזמנה ומאירה לדורות. ולא עוד אלא שכוונת המצווה מעלה את הנרות לדרגה גבוהה יותר, לדרגה של קדושה: 'הנרות הללו קודש הם'. יהי ה' עמנו להעלות את הנרות, לרומם את הלבבות, וכבימים ההם גם בזמן הזה, אור חדש על ציון יאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו" (מאורות נריה, חנוכה, עמ' 72).
בשורות קצרות אלו טמון לא מעט מתורתו: יניקה מנרות הקודש הטהורים; קריאה לגלות מסירות אישית כדי להמשיך ולהפיץ את האור; הבנה כי עלינו "לרומם את הלבבות" ורק מתוך כך לנצח במלחמות. כבימים ההם, גם בזמן הזה.
הרב נריה זכה לדברים רבים, אך בעיקר זכה לבנים ולבני בנים, לאו דווקא ביולוגיים, הסוללים דרך לאור נרו. הוא היה אבי דור הכיפות הסרוגות. עלינו להשכיל להיות בניו.
הכותב הוא מנהל חינוכי ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא וראש המכון לחינוך ואמונה במכללת אורות ישראל
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
