ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְאָמְנָם אָמְרוֹ 'הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן' הוּא פֹּעַל עָבָר, וְאִלּוּ אָמַר 'יוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן' הָיָה אֶפְשָׁר לְמִי שֶׁתִּיטַב לוֹ הַהַטְעָאָה* לְהִתָּלוֹת בּוֹ, וְאוּלָם אַחַר שֶׁאָמַר 'הוֹפִיעַ' הֶרְאָה שֶׁהוּא עִנְיָן שֶׁאֵרַע כְּבָר. וְזֶה, שֶׁהוּא מְתָאֵר מַעֲמַד הַר סִינַי, וְאוֹמֵר, כְּשֶׁה' נִגְלָה עַל הַר סִינַי, לֹא יָרַד הָאוֹר מִן הַשָּׁמַיִם עַל הַר סִינַי כְּרֶדֶת הַבָּרָק, אֲבָל הוֹפִיעַ בְּנַחַת, נִגְלָה מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים לְאַט לְאַט, מֵרֹאשׁ הַר אֶל רֹאשׁ הַר, עַד שֶׁשָּׁכַן עַל הַר סִינַי. אָמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן". בְּחַן* אָמְרוֹ 'לָמוֹ', רְצוֹנוֹ לוֹמַר: לְיִשְׂרָאֵל. וְהִתְבּוֹנֵן אֵיךְ אָמַר בְּפָארָן, שֶׁהוּא רָחוֹק, 'הוֹפִיעַ', וּבְשֵׂעִיר, שֶׁהוּא קָרוֹב יוֹתֵר, 'זָרַח', וּבְסִינַי, אֲשֶׁר אֵלָיו הַהַקָּשָׁה* וּבוֹ שָׁכַן הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁכֹן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי", אָמַר בּוֹ 'מִסִּינַי בָּא'. וּכְעִנְיָן זֶה סִפְּרָה דְּבוֹרָה כְּשֶסִפְּרָה בָּאֻמָּה מַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁהָאוֹר הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ מֵהַר אֶל הַר, אָמְרָה: "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם" וְגוֹ'. וּכְפִי מַה שֶּׁבֵּאֲרוּהוּ הַחֲכָמִים ז"ל, אָמְנָם ה' שָׁלַח שָׁלִיחַ לָרוֹמִיִּים* קֹדֶם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהֶרְאָה לָהֶם הַתּוֹרָה, וְלֹא קִבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ, אַחַר כֵּן שָׁלַח שָׁלִיחַ אַחֵר לָעַרְבִיִּים וְהֶרְאָהּ לָהֶם, וְלֹא קִבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ, אַחַר כֵּן שָׁלַח לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְקִבַּלְנוּהָ, וְאָמַרְנוּ: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז). וְזֶה כֻּלּוֹ עִנְיָן שֶׁאֵרַע קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְלָכֵן בָּאוּ בָּהּ פְּעָלִים עוֹבְרִים*, 'בָּא' וְ'זָרַח' וְ'הוֹפִיעַ' וְאֵינוֹ הוֹדָעָה בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה.
___________________________________
שֶׁתִּיטַב לוֹ הַהַטְעָאָה – הרוצה לטעות. בְּחַן – תבחן ותראה. הַהַקָּשָׁה – הוא המכוון, המטרה. לָרוֹמִיִּים – בני עשיו. עוֹבְרִים – לשון עָבָר.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
22 - איגרת תימן חלק י"ב
23 - איגרת תימן חלק י"ג
24 - איגרת תימן חלק י"ד
טען עוד
טענתו השנייה של אותו פושע לכך שכבר בתורה מופיע מוחמד, מבוססת על המילים 'הופיע מהר פארן'. פארן הוא מקום בני ישמעאל, ואותו מין הבין ש'הופיע מהר פארן' מכוון להופעת מוחמד. על כך משיב הרמב"ם שהפסוק כתוב בלשון עבר, ולכן בודאי כוונתו לתאר מאורע שכבר אירע, והוא מעמד הר סיני.
"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ". בפסוק מתוארת התגלות ה' במתן תורה במעגלים הולכים ומתכנסים. בנקודת המרכז נמצא הר סיני, וסביב לו נמצאים שעיר, פארן ורבבות קודש. ההופעה החלה במעגלים הרחוקים, ומכך אנו לומדים את ההתאמה העולמית לתורה – הציפייה של כל העולם מיום בריאתו לרגע זה שבו ניתנה לו משמעות ותפקיד, לאותה הופעה אלוהית בהר סיני, להתעלות העולם כולו, להתגלות ממשית של 'וירד ה' על הר סיני'.
הנחיתה רכה רק כאשר כבר החלו ההכנות לנחיתה זה מכבר. המטוס יורד באיטיות עד שהוא מגיע למסלול בזווית המדויקת. ירידת ה' על הר סיני חייבת להיות בְּרַכּוּת כדי שהמציאות כולה לא תקרוס בעת עמידתה מול פני ה' בכל העצמה. לרגע היא עומדת ומבינה כמה הפער גדול בין מה שהיא כעת, לבין מה שהיא צריכה להיות. לכן, ראשית כל, יש צורך להכיר בכך שהעולם מותאם לאור התורה, ולמרות הפער הגדול כעת, אנו מסוגלים להתרומם למדרגת התורה.
בזה מתבאר מדרש חז"ל על הפסוק שבו אנו עוסקים – שלח הקב"ה שליח לאומות, אולי ירצו לקבל את התורה, ולא רצו לקבלה. אמנם הם לא מוכנים לקבל את התורה מפני שהפער גדול מדי, אבל מפסוק זה למדנו שיש שייכות בינם לבין התורה. כך כאשר התורה יורדת בהר סיני לעם ישראל, העם שהתורה מתאימה לו, היא מגיעה מתוך כל אומות העולם והולכת לקראת כל אומות העולם. ובכל אופן, בין לפי הפשט ובין לפי מדרש חז"ל, המדובר הוא על מאורע שהיה בשעת מתן תורה ולא על דבר שעתיד להתרחש.
הרחבות
קבלת התורה
שֶׁהָאוֹר הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ מֵהַר אֶל הַר. לעומת שיטת הרמב"ם שמתארת את האור שבקבלת התורה כמופיע אט אט , הגמרא מתארת לנו את העובר שבמעי אמו שלומד את התורה כולה בתשעה חודשים בלבד : "דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו – לפנקס שמקופל ומונח... ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים... ומלמדין אותו כל התורה כולה" [נידה ל].
ייתכן שאפשר לראות כאן את שתי הצורות הראויות להופעה של תורה בעולם: יש הופעה שהיא בבת אחת, כעובר שמלמדים אותו את התורה כולה, אך החיסרון בולט בכך, שהרי בסופו של דבר "בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה" [שם]. חסרים בשיטה זו הקניין והיגיעה, כמו שכתוב במדרש: "אין דברי תורה מתקיימין אלא למי שעמל בהן כל צרכן" [ילקוט יתרו יח].
ומול זה, יש את ההופעה התמידית והרגילה של קמעא קמעא, שלב אחר שלב, כמו האור שהתגלה אט אט במעמד הר סיני, ואִפשר לנו לתת לו מקום בנפשנו ולקנותו. כך כתוב גם במדרש על לימוד תורה: "מי שטיפש אומר: מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם? מי שפיקח אומר: והוא לא מאחר למדה?! אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה" (ויקרא רבה יט ב, עיין שם בהרחבה).
לעילוי נשמת קדושי השואה הי"ד
להצלחת מיכאל בן זהבית הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
