ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חרל"פ
הרב יעקב משה חרל"פ נולד בשנת תרמ"ב בירושלים לרב זבולון ומרים. אביו שימש כדיין בבית הדין של מהרי"ל דיסקין.
בצעירותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים'. בשנת תרנ"ו החל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, מקובל וחסיד שנהג בתעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו. כבר בצעירותו כיהן כר"מ בישיבת 'עץ חיים'.
לקראת חג השבועות תרס"ד (1904) ירד הרב חרל"פ ליפו כמצוות רופאיו לטבול בים. בחג, שחל ביום השישי, התפלל בבית הכנסת 'שערי תורה', וכאשר שמע כיצד הרב קוק, שהגיע לפני כמה ימים ארצה, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובכייה, הזדעזע עד יסוד נפשו. הרגיש שכולו אחוז שלהבת-י'ה, כל גשמיותו מתנדפת והולכת ונשמתו, שהתקשרה בנשמת הרב, מתנשאת ברום עולמות עליונים. מאותה שעה ואילך דבק בראי"ה קוק באהבה עזה.
הרב חרל"פ הפך בהדרגה לתלמידו ולחסידו המובהק של הראי"ה קוק, ופנה לדרך עבודת השם מתוך אהבה ושמחה ומתוך אהבת ישראל גדולה. הרב חרל"פ סבר כרבו כי כל איש מישראל, גם אם חטא, קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. עוד טען, שהנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, ומבלי להיאחז בה אין שום השפעה של קדושה בעולם.
בגיל 26 התמנה לרב שכונת שערי חסד בירושלים.
בתקופה שבה רבו מאבקי הקנאים נגד הרב קוק, הגיע הרב חרל"פ לחופתו של חתן שהיה אחד מהקנאים שתקפוהו לא אחת על קשריו ההדוקים עם הראי"ה קוק. משהבחין החתן בכניסתו של הרב לאולם, פלט מפיו ביידיש: "אם הוא כאן - אז אני הולך!".
שמע זאת הרב חיים לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', ואמר בתוקף: "אבל מיד!". הבין החתן את חומרת יחסו של הרב אוירבך לדבריו והשתתק.
למרות חילוקי ההשקפות והדעות, האווירה בשכונת שערי חסד הייתה של אחוות אחים.
ובכל זאת, לא מצאו חן בעיני חלק מקנאי ירושלים קשריו המיוחדים של רב השכונה עם הרב קוק.
בוקר אחד הגיעו אל השכונה כמה קנאים וביזו את הרב חרל"פ לעיני כול. כאשר ר' יחיאל ורקר, תושב השכונה, נכנס לביתו, נבהלה אשתו ושאלה מדוע הוא חיוור כסיד. הוא סיפר לה על כך שהגיעו קנאים מחוץ לשכונה ופגעו ברבי יעקב משה, רב השכונה, ואמר שהוא מרגיש צורך להיות עמו בשעה קשה זו. כאשר נכנס לבית הרב חרל"פ, ראה אותו בחדר לימודו שבכניסה, כשהוא נשען על ארון הספרים, ידיו פשוטות קדימה וראשו מונח על הספרים.
המחזה היה מחריד. הרב עמד ובכה בכי נוראי, עד שהספרים ממש נרטבו מדמעותיו. ר' יחיאל כחכח בגרונו כדי שהרב ישים לב אליו, אבל מפני שהרב היה שקוע לגמרי בתפילתו, לא הרגיש בו כלל והמשיך בבכיו המר. החל ר' יחיאל להקשיב לתפילת הרב ולתדהמתו שמע מילים אלו יוצאות מפיו: "ריבונו של עולם, סלח להם! אנשים אלו שמבזים אותי אינם אשמים, הם מתכוונים לשם שמיים, וודאי לא מתכוונים לרעתי. הם פשוט שבויים בדעה כוזבת עליי ועל דרכיי. אני מתפלל לפניך שחס ושלום אף אחד מהם לא ייענש, אלא שעוונותיי גרמו לדבר לקרות... ריבונו של עולם, סלח להם! מחל להם! אל תפגע בהם! עוונותיי גרמו לכך ולא בהם האשם..."
סב ר' יחיאל חרש על עקביו, שב לביתו, ומאותו יום הפך לחסיד גדול של הרב חרל"פ. בהיותו בעל דפוס 'העברי', הוציא לאור את חוברות הרב ואף היה מהיחידים שחיכו בכל ליל שבת כדי לומר "ויכולו" בתום תפילתו הארוכה.
בעת פטירתו של הרב חרל"פ, בז' בכסלו תשי"ב, באו גדולי הדור ותלמידיו ומוקיריו הרבים. ואפילו אותם קנאים שהציקו לו עקב קשריו העמוקים עם הראי"ה קוק, באו לחלוק לו כבוד אחרון ולהשתתף בלווייתו ואף לבקש ממנו סליחה ומחילה.
אחד מהם היה הקנאי הידוע ר' עמרם בלוי, מראשי נטורי קרתא. כאשר נשאל ר' עמרם בלוי "כיצד קרה שקנאי כמוך ישתתף בלוויה של תלמידו הגדול של הרב קוק?!", ענה: "קודם כול, בצעירותי זכיתי ללמוד אצל הרב חרל"פ תורה, ושנית, תלמיד חכם עצום כמוהו, בוודאי שיש חובה ללוותו לבית עולמו".
על פי הספר 'שירת הי"ם' על חיי הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
