ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפעם הראשונה מתבשר על כך יעקב, לאחר שגבר במאבקו על המלאך: "ויאמר לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב, כט).
הפעם השנייה מתרחשת לאחר פרשת שכם, כשיעקב נמצא בבית אל בדרכו אל יצחק אביו, ושם הקב"ה בעצמו אומר ליעקב: "ויאמר לו אלוקים שמך יעקב, לא ייקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, ויקרא את שמו ישראל" (בראשית לה, י). מדוע יש צורך לחזור פעמיים על שינוי זה?
נראה ששתי ההתייחסויות מבטאות שתי זוויות ראייה שונות כלפי החלפת שמו של יעקב, ושתי משמעויות שונות של השם החדש שניתן לו – ישראל. התופעה שלשם אחד ניתנים שני הסברים שונים רווחת בספר בראשית, כגון בשם יצחק (בראשית יז, יט; כא, ו), יששכר (בראשית ל, טז יח) ויוסף (בראשית ל, כג כד), ועל כן אין זה מפתיע שגם לשם ישראל, שעתיד להיות שמו של העם כולו, ישנה יותר ממשמעות אחת.
יעקב עולה לשררה
בסיפור המלאך משמעות השם ישראל מפורשת – "כי שׂריתָ עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". משמעות המילה שָׂרִיתָ היא מלשון שררה, כלומר: התגברות ושליטה (כמו בדברי דתן ואבירם למשה "כי תשתרר עלינו גם השתרר"), כפי שהוכח מן המאבק עם המלאך. שם זה עומד בניגוד לשם יעקב, שביטא מציאות הפוכה: "וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב" (בראשית כה, כו). מכאן ואילך, יעקב כבר לא יישאר בעמדה הנחותה של מי שאוחז בעקבו של אחר, אלא יגיע לשררה ולשליטה. ואכן, בהמשך הפרשה מתוארת התפנית, בשעה שעשו עזב את ארץ ישראל "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (בראשית לו, ו). תם עידן העקב ומגיע עידן השררה.
בסיפור השני, לעומת זאת, לא נזכרת סיבה לשינוי השם, אך מודגש יותר שיש בעיה עם השם יעקב, שבגינה צריך לשנות את השם: "שמך יעקב – לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל". נראה שכאן באה לידי ביטוי הבעייתיות שיש בשם יעקב, שאותה כבר זיהה עשו – "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים, את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי" (בראשית כז, לו). השורש עק"ב מבטא הליכה בדרכי מרמה והטעיה, כפי שעולה בין היתר מן הפסוק "איש מרעהו הישמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקוב וכל רע רכיל יהלוך" (ירמיהו ט, ג; וראו גם מלכים ב' י, יט).
יעקב נזקק לדרכים נפתלות כדי להשיג את הבכורה ואת הברכה, כפי שהעיד יצחק אביו – "בא אחיך במרמה וייקח ברכתך" (בראשית כז, לה). חז"ל והמפרשים נחלקו בשאלה האם פעל יעקב – בשליחותה של רבקה – כשורה, או שמא לא הייתה הצדקה לרמות את יצחק בנושא. אולם אין חולק על כך שגם אם לא הייתה ברירה ליעקב אלא לנקוט בדרך זו, הרי שבכל מקרה הוא נאלץ לשלם על כך מחיר כבד, בשעה שחי במשך עשרים שנה במחיצת לבן הארמי. הקשר הברור שבין החלפת הבכורה ובין הפעולה שנקט לבן כשהחליף אף הוא בין הבכורה לצעירה תוך שהוא מרמה את יעקב, מהווה מידה כנגד מידה באופן בולט ביותר. גם לאחר מכן לא פסק לבן מדרכיו, כפי שאמר עליו יעקב: "ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים" (בראשית לא, ז).
אולם כעת שב יעקב ארצה וסוגר את המעגל. החלפת השם נעשית דווקא בבית אל, ממש ערב שובו של יעקב חזרה הביתה ליצחק אביו. הקב"ה למעשה מודיע ליעקב שתם עידן העקבה שליוותה אותו במאבקיו עם עשו ועם לבן, ועל כן השם יעקב יוחלף בשם ישראל – שם שמבטא הליכה בדרכי צדק ויושר של הקב"ה, "א ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד). מכאן ואילך יעקב מקים עם גדול, כפי שנאמר מיד לאחר מכן ליעקב: "ויאמר לו אלוקים אני א ל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו", ועל כן יש חשיבות רבה בכך ששמו של העם יבטא שאיפה ללכת בדרכי יושר וצדק. תם עידן העקבה ומגיע עידן הישרות.
משמשים בערבוביה
למרות ההדגשה הכפולה על השינוי מיעקב לישראל, התורה ממשיכה לכנות את ישראל בשם יעקב, ושני השמות משמשים בערבוביה לאורך ספר בראשית בפרט ולאורך התנ"ך בכלל. הדבר מעיד על כך שעדיין לא הגיעה שעת ישראל המלאה, ודרך ארוכה יש עד להקמת ממלכה בארץ ישראל. אולם העם נקרא על שם השאיפה – ישראל, הן מתוך שררה והן מתוך ישרות.
לעילוי נשמת ידידי יעקב דון הי"ד, שהלך בדרכי ישרים עם א לוהים ועם אנשים ונפל בידי בן עוולה בשבוע שעבר במאבק המתמשך על ישיבתנו בארץ ישראל. תנצב"ה
מתוך העיתון .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
