ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בן אדם לא יכול להאמין בזה שהקדוש־ברוך־הוא לא נמצא. יכול להיות שיהיו לו ספקות, אבל הוא לא יכול להאמין באופן שלם ומוחלט בהעדר, תמיד יישאר לו ספק קטן. אבל אי אפשר לבנות חיים על הספק הקטן הזה – אני מדבר על כך שבן־אדם בא ואומר: עכשיו! בואו ונתחיל לבנות את זה, בגיל תשע־עשרה, בגיל עשרים, בגיל עשרים ושתיים, בגיל עשרים וארבע, בואו נתחיל לבנות את העניין הזה של "אלוקים חיים ומלך עולם", בואו נבנה את זה בפועל.
ואיך בוני'ם את זה? לפעמים יש לבן־אדם יסוד בנפשו, לפעמים אין לו כבר את היסוד ואז עליו לחפור בעומק יותר ולחשוב יותר, שיתבונן האדם ויכניס לתוך ליבו את הדברים שבאמת צריכים להיכנס ללב. אחד מהדברים שצריכים להיכנס ללב הוא אמונה כפשוטה. בשביל להגיע לזה צריך לשבת ולחתור בתוך הלב, לחתור בתוכו והרבה מאוד. ישב האדם ויתבונן, להתבונן זה לא שאני אומר לחבר שלי, "יתבונן האדם" זה מה שאני אומר לעצמי, יתבונן האדם ויגיע עד לנקודה כזאת שהיא כולה אמת, שהוא מחזיק בה באמת. כשמישהו מגיע לנקודה כזו זה לא אומר שהוא בבת־אחת מתהפך, אבל זה אומר שיש לו ממה להתחיל.
זה לא הולך ברגל. לחשוב על הקדוש־ברוך־הוא שהוא "חיי החיים ומלך עולם", לחשוב על זה לא בתור נתון שאני מוכן לחתום על נכונותו, אלא לחשוב על זה במובן שאני מבין, אני מתייחס, אני מזדהה, זה בשבילי פשוט, ברור וחלק. לפעמים בשביל להגיע לכך שזה יהיה פשוט וברור, אדם צריך לחזור בתוך עצמו עשרים שנה אחורה, לזמן שהוא היה ילד. לפעמים גם שם אין מה למצוא, אבל בן־אדם יושב וחושב.
על ההתבוננות בבחינה הזו שהקדוש־ברוך־הוא הוא "חיי החיים", אומרים בכמה ספרים שהיא איננה שייכת לבחינת האמונה כלל, אלא שייכת לשכל הישר; אבל בשביל שהשכל יהיה ישר צריך לעבוד עליו. זה לא כל־כך פשוט. להגיד זה קל, לדעת זה קשה.
הסוג הזה של המחשבה, כשאדם מגיע למצב שהוא יכול להגיד: "כי אני ידעתי כי גדול ה'", זה מאוד מאוד משמעותי. "אני ידעתי" – אני, פרטית, אישית, ידעתי; לא השכן שלי, ולא אבות אבותיי, אלא אני ידעתי. מה בפועל אני יודע? אולי שמץ, אפס קצהו, נקודה זעירה, אבל הנקודה הזו היא הדבר שממנו אני יכול להתחיל. כל השאר לא באמת חשוב.
קרוב אליך (664)
הרב שבתי סלביטיצקי
118 - הכוכב שכבה ומאיר
119 - כי אני ידעתי
120 - דף חדש עם אבא
טען עוד
התחלת האמונה היא שהקדוש־ברוך־הוא הוא ככה – כמו השולחן; הקדוש־ברוך־הוא קיים לגביי באותו אופן בדיוק שברור לי שהשולחן הזה קיים. זה לא סוף האמונה, זה רחוק מלהיות סוף האמונה, אבל זו התחלת האמונה. שהקדוש־ברוך־הוא הוא ממשי בשבילי - "כי אני ידעתי". מאותו מקום והלאה אני יכול להמשיך. ואם אני רואה שהקדוש־ברוך־הוא איננו ממשי בשבילי, פירושו של דבר שאני צריך להגיע לשורשים, זה המאבק האמיתי שבן־אדם עושה. כמו שבן־אדם מתפלל כשיש בעיה שבאמת מציקה לו – הוא מכה את הראש בקיר, כפשוטו, לא כמדרשו, מפני שהוא באמת היה רוצה להגיע למשהו. מתי בן־אדם מגיע למצב שבו הוא יכול להגיד: זהו זה, זה אכן אמת ויציב? אמת ויציב זה קודם כל ככה, יציב כמו השולחן, אחר־כך זה גם הרבה יותר מאשר ככה.
צריכים שייכנס העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא נמצא בעולם. רבן יוחנן בן זכאי אומר: "ולואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". אז אני לא מאחל את זה בינתיים, אני אומר: קודם כל – כמו השולחן; אם לא כבשר ודם אז כמורא השולחן, מפני שמורא בשר ודם זה הרבה יותר מזה, כפי שמסופר על רבי נחמן מברסלב, שכשהיה ילד והיה עושה משהו לא בסדר הוא היה מסמיק, מפני שהוא נזכר שהקדוש־ברוך־הוא רואה אותו. מי מסמיק כשהוא נמצא לבד? זה חלק מהעניין של מורא שמים כמורא בשר ודם. אני מדבר על לידע ולהאמין, להאמין ולידע, לחוש ולנשום את העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא ממשי כמו השולחן.
אפשר להתעלם מנקודות האמת. אדם יכול לשבת בדרשות בחמישים השנים הבאות, אבל לפני כן עליו לבדוק שהוא לא בונה בניינים באוויר ולרצות לראות איפה נמצא היסוד. "יסוד היסודות ועמוד החכמות": האם זה נכון או לא נכון? קיים בשבילי או לא קיים בשבילי? אומר בשבילי משהו או לא אומר בשבילי משהו? על זה אני מדבר, על יסוד היסודות ועמוד החכמות. כשהוא קיים, אז הכל אחרת.
כשהייתי צעיר הייתי מורה למתמטיקה. תלמידה שקיבלה ציון גרוע במבחן, הייתה יכולה להגיע אליי ולומר: "תראה, אני פתרתי את זה. לפי החשבון שלי זה יצא ארבע ושלושת־רבעי, אתה אומר לי שהפתרון הנכון הוא ארבע וחצי, אז זו לא שגיאה גדולה כל־כך, אז מה אתה רוצה? אתה לא צריך להוריד לי את כל הניקוד של השאלה הזו, תוריד לי רק חצי ציון". הייתי מסביר לכל הנפשות הללו, שבאופן מסחרי הייתי מוכן לוותר ולרדת משלושת־רבעי לחצי, אבל בפתרון של תרגיל זה לא הולך ככה, או שהוא נכון או שהוא לא נכון, ואם הוא לא נכון אז זה לא משנה בכמה הייתה הסטייה. או שזה אמיתי או שזה לא, ואם זה אמיתי זה קיצוני, וזה לא יכול לבוא בתור "יש אומרים" כך ו"יש אומרים" אחרת.
בקיצוניות הזו, אפילו אמונה בנקודה קטנה צריכה להגיע לנקודה של אמונה שלימה. יכול להיות שאני לא יכול לשבת כך עם כל י"ג העיקרים, אולי אני יכול לשבת ככה עם עיקר אחד או עם חצי עיקר, אבל בתוך העיקר הזה, בתוך הנקודה הזאת צריך להאמין באמונה שלימה, שהדבר הזה יהיה בשבילי מוחלט, לא זמני, לא יחסי ולא חלק מתפיסה של חברה, אלא דבר מוחלט. מכאן והלאה אני יכול להמשיך.
אלה הם הדברים שבאמת צריך לחזק אותם כדי להגיע, שתהיה קיצוניות, שלא יהיו פשרות בדברים הללו שעליהם אני עומד. כי אם אני בונה על אבני תוהו, על קיר של בוהו, אז לא יישאר מזה שום דבר. צריך לבנות דברים על אבן השתיה, שעליה מושתת העולם.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
