ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה קרליבך
מניין זה חידוש היה. בעל התפילה לא מחזן אלא בוחר ניגון ומיד מצטרפים אליו כל המתפללים בשירה, המשפחה המיוחדת שהיו מחסידי ר' שלמה הם שהקימו המניין. בעיקר רקדו שם. לא כשאר הרוקדים במעגל אלא היו קופצים ומקפצים בשמחה והתלהבות מיוחדת... יונתן החל שר לי את "א־ל אדון", היה בו בניגון משהו שונה וחדש. שרים אותו לאט יותר ועמוק יותר וחוזרים עליו שוב ושוב... לא פעמיים־שלוש ומחליפים ניגון אלא ממשיכים כרבע שעה... רוח חדשה ועתיקה נשבה בו והיא החלה מפעמת בנו, בשרים ובמתפללים. לא ידעתי אז להגדיר, אך אחר זמן מצאתי בכתבי ר' נחמן כתוב, שניגון בא מאתר שנביאים יונקים ממנו. ואכן מקצת משהו מנבואה יש בהם באותם ניגונים. אתה שר אותם והעולם סביבך מתמלא בצלילים. צלילים יפים ומתוקים ההולכים ונעשים ניגונים.
מנהג יש באותו מניין שכל המתפללים מצטרפים לשירה ומוסיפים עוד קול שהוא אינו ניגון בפני עצמו אלא מנגינה שחוברת אל המנגינה מלמעלה ועוד מנגינה החוברת אל המנגינה מלמטה ויחדיו כולם תואמים ונעשים הרמוניה אחת... הלב גואה, הרגלים מתחילות לרקד והעיניים כבר לא מביטות אל העולם שהיה לפני שהניגון החל מתפשט בחדר. אתה רואה את האנשים ואת העולם דרך הצלילים שאתה שר. עיני נבואה. עיני משיח, כפי שכינה זאת ר' שלמה.
באחד משיחותיו מסביר ר' שלמה: למה אברהם השקיף על סדום? למה אברהם התפלל על סדום? בפשטות העניין, בן אחיו לוט נמצא היה בסדום ורצה אברהם להצילו. אך במבט פנימי מתגלה סוד. מלוט עתיד לצאת מואב, וממואב תצא רות... וממנה ייוולד דוד המלך, משיח צדקנו. אומר ר' שלמה: אברהם מסוגל להסתכל על סדום, המקום הכי נמוך בעולם ולראות שמשם עתיד לבוא משיח! געוואלד!
באתי לספר על הניגונים ונמצאתי מדבר על השיחות, התורות והריקוד. אלא שבאמת אחד הם... נחזור לאותו מניין. התחלתי מצטרף אליו ולומד ניגונים חדשים. עשרות רבות של ניגונים! וכן תורות של חסידות ואהבת ישראל וכן הכרתי את ה"חבר'ה" – כך הם מכונים – של ר' שלמה... אותם חבר'ה שקירב ר' שלמה בחייו והכירוהו וליוו אותו בהופעותיו ושיעוריו.
פעם חשבתי שעל־פי רוב המפגש עם צדיק כך הוא: אתה נוסע לכפר רחוק, נכנס לסמטה סודית, מהלך בתוכה עד שמגיע לדלת קטנה... אתה פותח אותה ושם יש חדר עם נר דולק, ספר לימוד עתיק ואיש מסתורי שעושה מופת... למד־ואו'ניק, צדיק נסתר... לא כן ר' שלמה שהיה מפורסם בכל עם ישראל. "הרבי המרקד" קראו לו, עצרו אותו כל עמך בית ישראל ברחוב והזמינו אותו לנגן לחיילים, לחולים, בנייני האומה ופסטיבל ערד... כולם ידעו מי הוא אך באמת לא ידעו. לא שיערו בחייו את גודל המורשת שהשאיר אחריו.
ובכן, ניסיתי לספר משהו, ונמשך עטי לכאן ולשם... סוף דבר, הזכרתי קצת דברי תורה ששמעתי מר' שלמה, ניגוניו וממעשיו. יהי רצון שנזכה להתקרב תמיד לעבודת ה' באמת ולשמוע את שירת הלויים בבית המקדש, במהרה בימינו אמן.
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
81 - קרוב אליך – נח
82 - קרוב אליך – בראשית
83 - קרוב אליך – סוכות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
