ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
א.נחלקו הפוסקים האם מותר להטביל כלים בשבת. לדעת הרמ"א אסור, ולדעת השו"ע ראוי להחמיר. והגר"ע יוסף סובר שגם השו"ע מתיר.
ב.כלי לא טבול אינו מוקצה בשבת ומותר לטלטלו.
א. טבילת כלים בשבת
בגמרא במסכת ביצה מובאות ברייתות בהן כתוב שאסור להטביל כלים טמאים בשבת.
האמוראים שם חלוקים בטעם האיסור:
לדעת רבה טעם האיסור הוא שמא יעביר את הכלי ארבע אמות ברשות הרבים.
לדעת רב יוסף טעם האיסור הוא שמא יסחוט (כלים בלשון חז"ל כולל בגדים).
לדעת רב ביבי טעם האיסור הוא שמא ישהה את הכלי ולא יטבילו עד שבת, שאז הוא פנוי ממלאכה, ועל ידי זה יבוא לידי תקלה (שימוש בכלי ללא טבילה).
לדעת רבא טעם האיסור הוא מאחר והמטביל נראה כמתקן כלי.
שלשת הטעמים הראשונים אינם שייכים בטבילת כלים שנקנו מגוי. הטעם הרביעי שייך גם בטבילת כלים שנקנו מגוי. ממילא השאלה אם מותר לטבול כלים שנקנו מגוי בשבת תלויה בשאלה מהו הטעם המרכזי לאיסור טבילת כלים טמאים בשבת, ונחלקו הראשונים בשאלה זו.
להלכה: השו"ע בהלכות שבת הביא את דעת המתירים ואת דעת האוסרים וכתב "וירא שמיים יצא את כולם וייתן הכלי לאינו יהודי במתנה, ויחזור וישאלנו ממנו ואין צריך טבילה". ובהלכות טבילת כלים כתב שכך יש לנהוג (ללא סייג של 'ירא שמיים'). למרות זאת הגר"ע יוסף זצ"ל סובר שלדעת השו"ע מותר להטביל כלים בשבת.
לדעת הרמ"א הדבר ברור שאין להטביל כלים בשבת 1 .
ב. האם מותר לטלטל בשבת כלי שאינו טבול
כלי שאינו טבול אינו מוקצה בשבת. דין זה פשוט מתוך דרכי ההיתר בשו"ע ורמ"א.
טעם ההיתר הוא מפני שגם אם הכלי לא הוטבל מערב שבת, ישנן דרכים להשתמש בו בשבת, כגון לתת לגוי במתנה או למלא מים מן המקוה בכוס או בקבוק.
(אם כלי שאינו טבול היה מוקצה, לא היינו יכולים להתיר שימוש בו בשבת בשום אופן שהרי 'מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא' 2 .)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
