^ 1.הגמרא במסכת ראש השנה דף ב. מציינת מספר ראשי שנים:
ניסן, כמגדיר את המועד הסופי להקרבה לקרבן שהאדם התחייב להביאו בעבר, וכציון חילוף שנה של השלטון.
אלול, כמגדיר לאיזה שנה שייך העדר הנוכחי, לעניין חיוב מעשר בהמה.
תשרי, לגבי תחילתה של שנה חדשה, לתחילת שנות השמיטה והיובל, כקובע למנין שני ערלה ולקבוצת השיוך של הירק ביחס למעשר.
שבט, כמגדיר שנת המעשר ביחס לאילן.
גם סיוון משמש כראש השנה, אולם כיוון שהוא תלוי במעשה ההקרבה של שתי הלחם, הוא אינו נכלל במשנה שהקריטריון שלה הוא ראשי שנים שחלותם לא תלויה במעשה .
^ 2.ניסן, למלכי ישראל וההשלכה לשטרות. תשרי, לשטרות במלכי העמים.
^ 3.משנה ראש השנה ב.
^ 4.רש"י שם ד"ה "שיטרי חוב המוקדמים פסולים" .לתוס' שם ד"ה "לשטרות", החשש הוא לטעות ביום ההכתרה שעלולה לגרור טעות רחבה.
^ 5.גיטין פ .
^ 6.לר"מ הגט פסול, לחכמים בדיעבד כשר, גיטין פ.
^ 7.תוס' ר"ה ב. ד"ה למלכים. לעומתו, לריטב"א החשש קיים גם בשטרות בדרג נמוך יותר.
^ 8.גם למלכי אומות העולם וגם למלכי ישראל הלימוד הוא מפסוקים עיין ר"ה ב. - ג .
^ 9.ראש השנה ב: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בנ"י מארץ מצרים בשנה הרביעית בחודש זיו הוא החודש השני למלוך שלמה על ישראל(מלכים א פרק ו) מקיש מלכות שלמה ליצאת מצרים מה יציאת מצרים מניסן אף מלכות שלמה מניסן".
^ 10.עיין ר"ן ר"ה ב: "דמשום הכי מונין מלכי ישראל למלכותן מניסן כדי שיעשו זכר ליצאת מצרים שבאותו זמן שיצאו מעבדות לחרות התחילה ממשלתן".
^ 11.ערוך לנר דף ב: בתירוצו על קושית הפנ"י. לאור המקורות שבנביא, לציון השנה מניסן, במלכות שלמה, התקשה הפנ"י בעמדת רש"י המנמק את המניה לניסן ברמה של תקנת חכמים.
^ 12.רמב"ם מהלכות גירושין פ"א הלכה כ"ז.
^ 13.ירושלמי ר"ה הלכה א.
^ 14.את ציון הפסוק כמקור לאופן המניין, ניתן להבין מהפני משה, לקרבן העדה אין הכרח שהפסוק מהווה מקור אלא ניתן לבאר את הפסוק כשאלה ואת המקור לניסן מהפסוקים הבאים, וממילא יוצא כבבלי .
^ 15.בהבנה כיצד קשור "החודש הזה לכם" למניין המלכות ניתן לומר כי, המטרה היא איזכור מתמיד של יציאת מצרים ע"י שילובה במרכיבים מרכזיים בחייו של העם. העקרון המופיע בפסוק "החודש הזה לכם" הוא שיציאת מצרים צריכה להיות חלק חשוב מתודעתו של עם ישראל ולפיכך נקבעה ניסן כראש לחודשים. הירושלמי מוסיף שזו גם הסיבה למנין המלכות עפ"י ניסן וקביעתו כמניין הראשי. דהיינו הרצון למנות לניסן, ולכן הפסוק מנסה לאתר מרכיב מרכזי בעם ולמנותו לניסן. הירושלמי משקף את התהליך הפנימי של הפסוק, בקביעתו שהמקור למניין המלכים הוא הפסוק. מציאותה של מלכות מעצימה את ה"לכם". בירושלמי ישנה דעה נוספת המקשרת את מנין המלכים ל"החודש הזה לכם", ההבחנה לשיטה זו, בין מיעוט "לכם" משנים, לבין ריבוי למלכים ולרגלים לא נובע מלימוד פסוקים, אלא ממיעוט אחר מיעוט שמשמעתו ריבוי. מבחינת המהות שיטה זו ממשיכה את הכיוון של השיטה הראשונה.
^ 16.הלימוד מהפסוק וקישורו למניין המלכים מלמד כי לא רק המניין מניסן הוא מהתורה, אלא עצם המניין למלכים מקורו מהתורה.
^ 17.ירושלמי שם
^ 18.קרבן העדה שם ד"ה "ואומר".
^ 19.הלכות קידוש החודש פרק א הלכות א' וה': "חודשי השנה הם חודשי הלבנה ....אין ראיית הירח מסורה לכל אדם..אלא לבית דין הדבר מסור.."
^ 20.על היסודות של לוח השנה היהודי והרחבה על מקורותיו עיין רחמים שר שלום "הלוח היהודי הקדום אתר "דעת" ,
^ 21.רמב"ן על התורה ,שמות יב ,ב. "וטעם החודש הזה לכם ראש חודשים שימנו אותו ישראל חודש הראשון ,וממנו ימנו כל החודשים שני ושלישי עד תשלום השנה..כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר.. " לדעת הרמב"ן העיקרון של הזכרת ניסי הגאולה, מקבל מימד נוסף עם החזרה מגלות בבל, וציון שמות החודשים תשרי, חשוון וכו' בשפה בבלית כאות לגאולתנו מגלות זו. עיין רמב"ן שם.
^ 22.לרמב"ן הצורך בתיאום בין השנה השימשית לחודש הירחי נלמד כמצוות עשה נוספת "שמור את חודש האביב". לרמב"ם, ההתאמה בין החודש לשנה טמונה כולה ב"החודש הזה לכם". עיין ספר המצוות לרמב"ם מצווה קנ"ג ובהקדמתו שם בשורש הראשון, ובהשגות הרמב"ן שם.
^ 23.לרמב"ן השימוש בשמות החודשים כיום, תשרי חשוון וכו', הוא זכר ליציאה מגלות בבל עיין מקור 20.
^ 24.ירושלמי ר"ה הלכה א.
^ 25.סנהדרין צז :,ע"ז ט:
^ 26.להרחבה ומקורות נוספים המציינים את התאריך ביחס לבריאת העולם, עיין "המניין לבריאת העולם והתחלת השמוש בו" הרב שי וולטר ,המעין,טבת תשע"ג ,גיליון 204.
^ 27.לדוגמא עיין: היצגי תאריך יוצאי דופן במצבות וירצבורג, אברהם ריינר, תרביץ, כרך עט חוברת א. עמ' 143-147
^ 28.עיין הערה קודמת.
^ 29.מאור עיינים, פרק כ"ה דף צה ע"א ואילך ועיין הערה 23.
^ 30.עיין הערה 23.
^ 31.עיין בהרחבה, דף לתרבות יהודית, גיליון 277.
^ 32. עיין שו"ת משפט כהן סי' קמ"ד סעיף ט"ו.
^ 33.עיין הרב שאול ישראלי "עמוד הימיני", סימן ז, סמכות הנשיא ומוסדות ממשל נבחרים בישראל. והלכות מדינה לרב וולדנברג, חלק א, שער ג.
^ 34.הרב עובדיה הדאיה, האם יש למדינת ישראל דינא דמלכותא דינא, בתוך קובץ-בצומת התורה והמדינה א, מכון צומת, תשנ"א. ובשו"ת "ישכיל עבדי", חלק ו, חושן משפט סי' כח.
^ 35.הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, יסודות דין המלכות בישראל ובעמים, שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ט, חושן משפט סי א,
לסקירה רחבה עיין: ישראל בן שחר ויאיר הס, התוקף ההלכתי של חוקי המדינה, בתוך כתר, מחקרים בכלכלה ומשפט על פי ההלכה, מכון כתר, תשנ"ו. ועיין עוד בני פורת חמישה מושגים יהודיים של דמוקרטיה ישראלית, בתוך מחשבות על דמוקרטיה יהודית, עורך בני פורת, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
^ 36. בבלי ר"ה ח :