ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
התשובה - עצם מציאותה הרוחנית של תופעת התשובה, גם ללא קשר ישיר לתיקון של חטא מסוים, משמעותה היא קרבה להקב"ה. לכן, לימדונו רבותינו כי תשובה קדמה לעולם, כמו שמפורש במסכת פסחים: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח" (דף נד ע"א). לכן, בראש חודש אלול מתחילים ימי התשובה שמשמעותם היא: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
ימי הדין - בברייתא מבואר כי "רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר ותפקדנו לבקרים.
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו" (ראש השנה דף טז ע"א, עי"ש בסוגיא).
אם כך, מה המשמעות של יום הדין בראש השנה?
ניתן להסביר כי בתקופה המיוחדת שבין ראש חודש אלול להושענא רבה, פתוחה יותר הדרך להתקרב אל הקב"ה על ידי הנכונות להיות נידון. ההכרזה כי הקב"ה הוא שופט כל הארץ שעושה משפט צדק, גם היא מעלה את האדם על מסלול, שבסופו הוא מכריז: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
ימי הסליחות והרחמים - הימים שבהם אנו אומרים סליחות, שבמרכזן אמירת י"ג מידות של רחמים, מובילים אותנו אל יום הכיפורים ואל תפילת הנעילה (בתפילות ראש השנה=יום הדין, לא שילבו חז"ל אמירת י"ג מידות).
הדגש הוא על חיפוש קשר וקרבה אל הקב"ה, תוך מתן מקום מיוחד דווקא למידות הרחמים.
אם כבנים ואם כעבדים - רחמנו. בתקופה זו הבטיח הקב"ה למשה רבנו מחילה בחסד. וז"ל הגמרא: "ויעבר ד' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
גם אמירת הסליחות מטרתן להביא אותנו למצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
סוכות - הכניסה לסוכה יש לה משמעות ברורה של מציאת מחסה תחת כנפי השכינה. השהיה בסוכה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים מבטאת את הקירבה הגדולה ביותר- הכנסה לחופה.
הבית הרוחני שהסוכה מסמלת הוא הבית של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא.
האושפיזין המוזמנים בכל יום הם האורחים שמוזמנים לחתונה, שהרי חתונה ללא אורחים איננה חתונה ואף מבחינה הלכתית אין לה דין של נישואין.
לכן ברור כי כל יהודי ויהודיה הנכנסים לסוכה מכריזים בקול רם: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו, כלל ישראל, בימים מיוחדים אלה הפותחים את השנה החדשה, להתקרב אל הקב"ה ולזכות בסליחתו ומחילתו, לחזור ולחוש בעצמה כי "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
