ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וּבַעֲבוּר-זֶה, אַף אִם יַגִּיעַ אֶל הָאָדָם טֹרַח גָּדוֹל בִּדְרִישָׁתוֹ הָאַהֲבָה וְהַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, לֹא בַעֲבוּר-זֶה יִמָּנַע מִלִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, בִּהְיוֹתוֹ מְשַׁעֵר הַתַּכְלִית הַגָּדוֹל הַמֻּשָּׂג. וְכָל-שֶׁכֵּן כִּי הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה אֵין לוֹ לָחֹשׁ לְתוֹעֶלֶת וְלֹא לְנֵזֶק יַגִּיעַ לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאָהוּב בִּלְבָד; וְלֹא יָחֹשׁ לְטֹרַח אוֹ נֵזֶק יַגִּיעַ לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיַּגִּיעַ הַתּוֹעֶלֶת אֶל הָאָהוּב. הֲלֹא תִרְאֶה יְהוֹנָתָן, כִּי בְאַהֲבָתוֹ אֶת דָּוִד לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְהֶפְסֵד הַמְּלוּכָה שֶׁהָיָה מַפְסִיד בִּהְיוֹת דָּוִד חַי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל [ש"א כ, לא]: "כִּי כָל-הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן-יִשַׁי חַי עַל-הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ"; אֲבָל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַגִּיעַ הַתּוֹעֶלֶת אֶל דָּוִד שֶׁהָיָה הָאָהוּב, וְאַף אִם הָיָה מַזִּיק לְעַצְמוֹ.
אהבה שאינה תלויה בדבר
וְזֶהוּ דֶרֶךְ הָאַהֲבָה הַגְּמוּרָה אֲשֶׁר מִצַּד-הָאָהוּב בִּלְבָד. כִּי הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בַעֲבוּר-הַתּוֹעֶלֶת אֶל הָאוֹהֵב, תִּדְמֶה אֶל הָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם הַבְּהֵמוֹת בַּעֲבוּר-הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעַ אֵלָיו מֵהֶן; וְהָאַהֲבָה שֶׁהִיא בַעֲבוּר-הַשְּׁמִירָה מִן הַנֵּזֶק, תִּדְמֶה אֶל הָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם הַכְּלָבִים, כִּי הָאָדָם יֹאהַב הַכְּלָבִים בַּעֲבוּר שְׁמִירָתָם אוֹתוֹ מֵהַנָּזֶק. וְאוּלָם הָאַהֲבָה הַגְּמוּרָה הִיא אֲשֶׁר יֹאהַב הָאָדָם אֶת הָאָהוּב מִצַּד-הָאָהוּב בִּלְבַד וְאֵין בְּלִבּוֹ תַכְלִית* אַחֵר, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאָהוּב, כִּי לֹא יֹאהַב אֶת הָאָהוּב לְסִבָּה אַחֶרֶת זוּלָתוֹ. לְפִי שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּסִבָּה אַחֶרֶת תִּשְׁתַּנֶּה וְתִפָּסֵק, כְּאָמְרָם זַ"ל [אבות פ"ה מט"ז]: כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּדָבָר, בָּטֵל דָּבָר — בָּטְלָה אַהֲבָה. אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָּאָהוּב בִּלְבַד מִבְּלִי סִבָּה אַחֶרֶת, תִּהְיֶה קַיֶּמֶת כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה הָאָהוּב קַיָּם. וְלִהְיוֹת הש"י קַיָּם תָּמִיד, תִּהְיֶה הָאַהֲבָה אֵלָיו קַיֶּמֶת וּבִלְתִּי-נִפְסָקֶת.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
115 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק א'
116 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ב'
117 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ג'
טען עוד
ביאורים
מידת האהבה מבטיחה את יציבותה ועקביותה של העבודה, שהרי אם בכל פעם שיאיים קושי להחליש אותנו בעבודה, נזכיר לעצמנו עבור מי מיועדת עבודה זו, תתעורר אהבתנו הפנימית כפי שראוי לגדולה שבאהבות. ואז נשוב אל העבודה שמיד תהפוך לחוויה, לעשייה מרגשת ובלתי נשכחת עבור אהוב לבנו, עשייה היוצאת מכל לבנו, שתיזכר היטב כנקודה משמעותית בחיינו. נתחבר לעבודתנו האישית, ונראה בה את מלוא ביטוי נפשנו ואת מקום הופעתם של חשובי רגשי לבבנו.
גם אם לא נצליח ליהנות מהעבודה ונסבול מהקשיים, הרי שאידיאליסט אמיתי, המלא אמונה בגאולת העולמים שיביא הוא הקטן בעמל כפיו, שוכח לגמרי את עצמו בלהט העשייה. זו טבעה של האהבה, היוצרת חיבור עמוק כל כך לאישיות או לרעיון, עד שהיא מביאה את המאוהב לשכוח את עצמו עבור אהבתו. כך שכח את עצמו יהונתן בן שאול מרוב אהבתו לדוד, מרוב הנאתו בראותו כל טובה שבאה לדוד וכל חיוך שעלה על פניו, מרוב הנאתו לשמוח בשמחתו ובהצלחתו.
אמנם מובן שעשייה בלתי פוסקת זו תגיע רק מתוך אהבה 'שאינה תלויה בדבר'. אהבה אינטרסנטית תלויה ומשתנה בהתאם לאינטרס (למשל תועלת או הגנה), כפי שבחורה האוהבת בחור בגלל שנעים לה איתו, בגלל שהוא מרשים אותה או בגלל מצב רוחו העליז במפגשים שלה איתו, ואם אלו ייפסקו אהבתה תיעלם. לא כן אהבה שאינה תלויה בדבר, כאישה האוהבת את בעלה אהבת אמת, או כאהבת אם לילדיה, הרי זו אהבה נצחית, חזקה ואיתנה בכל מצב ובכל זמן.
הרחבות
• אהבה שאינה תלויה בדבר
כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּדָבָר, בָּטֵל דָּבָר — בָּטְלָה אַהֲבָה. דברי רבי יוסף אלבו בפירוש המשנה מבוססים על הסברו של הרמב"ם : "שעור אלו הדברים, והוא פירושם, כך: כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל – בטל דבר ובטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר בטל – אינה בטלה לעולם. ואתה יודע שאלו הסיבות הגשמיות כולן – יבטלו ויסורו, ו(לכן)יתחייב סוּר המתחדש בסוּר סיבתו (תיפסק האהבה כאשר תסתלק הסיבה המביאה לאהבה). ולפיכך, אם היתה סיבת האהבה ענין אלוהי, והוא המדע האמיתי – הרי אותה האהבה אי אפשר סורה לעולם, הואיל וסיבתה מחויבת המציאות" [פירוש המשנה, אבות ה, טז]. אהבה שאינה תלויה בדבר היא אהבה שתוכן רוחני הוא המעורר אותה. וכיוון שהרוח היא נצחית, היא קיימת לעולם ואינה חולפת.
רבי ישעיה הורוויץ מביא רמז מהתורה לכך שרק אהבה הנובעת מערכים נצחיים סופה להתקיים: "'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב' [בראשית כה, כח]. בכאן רמוז הא דתנן: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה" [אבות ה, טז], וכל שאינה תלויה בדבר האהבה מתקיימת. על כן יצחק שאהב את עשו בשביל ענייני עולם הזה, כתיב "ויאהב" – לשון עבר, כי כשלא הביא ציד בטלה האהבה. "רבקה אֹהֶבֶת את יעקב" בשביל עולם הבא הנצחי, אומר "אֹהבת", שאוהבת תמיד ולא פוסק. וזהו מוסר גדול שלא יאהב האדם ענייני עולם הזה באהבה רבה וחשיקה, אבל התורה והמצות, "אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" [תהלים קיט, צז]" [של"ה, תולדות, דרך חיים תוכחת מוסר מב].
לעילוי נשמת מירל (מרים) בת זאב לעזער ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
