ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
עיקרי ההלכות
א.בברכת שהחיינו בקידוש בסוכות, אנו מכוונים גם על מצוות הסוכה וגם על החג.
ב.ראוי לבנות סוכה בעלת ארבע דפנות. גם הבונים סוכה 'קלה' והכשר הדפנות הוא ב'לבוד'- ראוי שימתחו רצועות על כל הדפנות, מלבד פתח הסוכה.
ג.אסור לבנות את הסוכה במקום בו יש ריח רע. יש לבנות את הסוכה באופן בו יוכל לאכול בה ולישון בה בנוחות.
א. ברכת שהחיינו על הסוכה
במסכת סוכה נאמר- "העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו", פשט הדברים הוא שיש לברך שהחיינו בעת בניית הסוכה.
אלא שהבית יוסף כתב בשם המרדכי שבזמנינו המנהג הוא שלא לברך בשעת הבנייה אלא בקידוש בליל יום טוב.
האחרונים כתבו שלשה טעמים למנהג זה:
1. מאחר והדין הוא שהבונה לאחרים לא מברך, וכיום מצוי שאדם בונה סוכה לחברו, נהגו להניח את הברכה לשעת הקידוש.
2. בקידוש יש יותר קבע.
3. עדיף לברך שהחיינו בזמן קיום המצווה בפועל.
לכן אין לברך שהחיינו בזמן בניית הסוכה, אלא בקידוש בליל יום טוב והברכה חלה גם על החג וגם על מצוות הסוכה 1 .
ב. אופן בניית הסוכה ומיקומה
כידוע על מנת שסוכה תהיה כשרה די בשתי דפנות מלאות ועוד דופן ברוחב טפח. אך, מכיון שיש תנאים נוספים להכשר סוכה שכזו, נהגו להקפיד שהסוכה תהיה בעלת שלשה טפחים לכל הפחות. וכתבו המקובלים שטוב לעשות את הסוכה מארבע דפנות שלמות.
לכן, גם מי שבונה סוכה 'קלה', בה הכשר הדפנות הוא על ידי סרט (לבוד), ראוי שימתח את הסרט על כל הדפנות, חוץ מהפתח.
יש לבנות את הדפנות לפני הנחת הסכך.
אסור לבנות את הסוכה במקום בו יש ריח רע, מאחר ובאופן זה אי אפשר לשבת בה והתורה צוותה 'בסוכות תשבו' דהיינו שהישיבה בסוכה כמו בדירה.
מטעם זה יש לבנות סוכה בה ניתן לאכול ולישון בנוחות 2 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.












