ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.הקפת הבימה בעת אמירת ההושענות - זכר להקפת המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.
ב.לדעת רמ"א רק מי שיש לו ארבעה מינים מקיף את הבמה. לדעת השו"ע כולם מקיפים.
ג.מצווה להקביל פני רבו ברגל, משני טעמים: 1. כבוד התורה והרב 2. כדי ללמוד תורה והוראה מרבו.
ד.יש אומרים שבזמן הזה אין חובה להקביל פני רבו ברגל. אך דעת רוב האחרונים שגם בימינו קיימת חובה זו.
א. מנהג ההושענות
נוהגים להקיף בכל יום מימי חג סוכות את הבימה ולומר הושענות, זכר למקדש. בהושענא רבא מקיפים שבע פעמים 1 .
הסיבה שמקיפים את הבימה היא שבזמן שאין בית מקדש, הבימה היא במקום המזבח, שכן אמר הקב"ה לאברהם אבינו "תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם" 2 .
בששת הימים הראשונים של חול המועד מקיפים את הבימה תוך כדי אחיזה בארבעת המינים. מי שאין לו ארבעה מינים: למנהג השו"ע יקיף גם הוא, למנהג רמ"א לא יקיף 3 .
בהושענא רבא - נחלקו הפוסקים האם יש לאחוז את הערבות בהקפות או את ארבעת המינים.
להלכה - דעת השו"ע לאחוז בערבות יחד עם ארבעת המינים. מאידך המשנה ברורה כתב בשם האר"י שאין להחזיק את הערבות 4 .
ב. הקבלת פני רבו ברגל
בגמרא נאמר שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
הראשונים חלוקים בטעמו של דין זה. לדעת הרמב"ם החיוב הוא מדין כבוד רבו. לדעת הרמב"ן וספר חסידים החיוב הוא מדין תלמוד תורה.
לדעת הנודע ביהודה, בימינו אין חיוב הקבלת פני רבו. מאידך רוב האחרונים חולקים עליו וסוברים שגם בזמן הזה יש חיוב.
הגרש"א שטרן שליט"א תולה את המחלוקות זו בזו: הנודע ביהודה שסובר שבזמן הזה אין חיוב, הבין שיסוד הדין הוא כבוד הרב, ולא שייך לתקן חובה לכבד את הרב בעלייה לרגל כאשר בית מקדשנו שומם ולא עולים אליו, מפני שלא ייתכן שכבוד הרב יגדל מכבוד שמיים.
מאידך, רוב האחרונים סברו שהיסוד הוא תלמוד תורה, ולכן גם בזמן שאין בית מקדש חייב להקביל פני רבו על מנת ללמוד ולדעת את המעשה אשר יעשו 5 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













