ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:
אנו רואים שאסור ליצור מציאות של הלוואה בריבית. ונשווה את הדברים למכירה: אם אדם מוכר לאדם אחר חפץ, הוא רשאי להעלות את המחיר אם שניהם מסכימים, ואין כאן איסור ריבית. אם כן, מדוע אסור ליצור רווח דווקא בהלוואה?
ישנו דיון בגמרא בשאלה אם יש חובה להחזיר הלוואה, או שמא זו רק מצווה: "פריעת בעל חוב מצווה". בשאר התחומים בדיני ממונות, ברור שאדם חייב להחזיר מה שאינו שלו. מדוע רק בהלוואה ישנו דיון שכזה? הרי אם אדם לקח הלוואה ודאי שהוא חייב להחזיר אותה!
כל השאלות הללו מובילות ליסוד אחד. התורה קבעה שמלווה = מענק. מצד אחד, התורה אפשרה לאדם להרוויח כפי יכולתו (ולא הנהיגה כלכלה סוציאליסטית), אך מאידך קבעה שאדם ילווה לחברו כשהוא נזקק לכך. אך התורה קבעה דבר נוסף: הלוואה זו תהיה מעין מענק, כי הכסף איננו של המלווה אלא של הקב"ה.
דבר זה בא לידי ביטוי גם בדברי הגמרא ש"מִלווה להוצאה ניתנה". כלומר: אדם הנותן הלוואה, הרי שהמעות שנתן אינן שייכות לו כלל. אם ירצה הלווה – הוא יכול לקדש בהן אישה, אך המלווה אינו יכול לעשות זאת בזמן שהכסף אצל הלווה. וזאת, כי המעות ניתנו ללווה 'להוצאה' – כמענק, ושוב אין זה הכסף של המלווה. לכן, בזמן זה אין למלווה שום זכות בהלוואה, כי היא רכוש הלווה. לכן, אם הוא לוקח ריבית הרי שהוא גוזל את הלווה (שמעתי ממו"ח הרב בלומנצויג שליט"א).
יסוד זה מבואר באור החיים (שמות כ"ב, כד):
'אם כסף תלווה' – אם יש לך כסף יותר מכפי צרכיך, עד שאתה יכול גם להלוות, דע כי 'את העני עמך' – את חלקו של העני אתה מחזיק.
ההבנה המקובלת היא שהרכוש שייך לאדם, ומסיבות מסוימות הוא צריך לתת ממנו לאדם אחר. במהלך הנוכחי יש מהפך – הרכוש של האדם איננו בדיוק שלו: "את חלקו של העני אתה מחזיק". יתרת הכסף שיש לאדם היא למעשה פיקדון בידו, ועליו לתת כסף זה למי שזקוק לו.
ייתכן שרעיון זה גלום במילה 'צדקה'. המלה צדקה נתפסת אצלנו תמיד כ"נדבה לנצרכים" (אבן שושן, ביאור 4). אולם מקור המילה הוא צדק. צדק פירושו "יושר" (אבן שושן, ביאור 1). במילים אחרות, הנותן צדקה אינו עושה מעשה של רשות ונדבה – הוא עושה צדק, הוא פועל לפי מידת היושר.
ממילא, גם דיני הלוואה הם חלק מצדק זה: מצד אחד, התורה אינה מנהלת כלכלה סוציאליסטית. אין שאיפה לכך שכולם יהיו שווים, וכל אחד יכול להרוויח בהתאם להצלחתו. אולם, יש שאיפה לכך שיהיה מספיק כסף בעולם, בכדי שתהיה אפשרות לעזור לכל האנשים שחסר להם. אמנם, גם מדינות המתנהלות באופן קפיטליסטי מיישמות פעמים רבות מדיניות של רווחה. אך ברוב המקרים המניע הבסיסי שלהן הוא שימור הקפיטליזם מחשש למהפכות עממיות. בתורה, בניגוד לכך, מדובר בחלק בלתי נפרד מהשיטה הכלכלית. אדם רשאי להרוויח ככל יכולתו, אך מטרת רווח זה לתת בידו אפשרות לעזור לכל מעוטי היכולת. בדרך זו, בסופו של דבר ייווצר עולם טוב יותר, מתוקן יותר ושמח יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
