ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
"כי תצור אל עיר… לא תשחית את עצה… כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות…" (דברים כ', יט).
האם יש איסור תורה גם בהשחתת דברים אחרים?
הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ו ה"ח) מביא את הדין של השחתת אילנות. ובהלכה י' הוא כותב:
ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית, ואינו לוקה אלא מכת מרדות מדבריהם.
מדברי הרמב"ם נראה לכאורה שהשחתת שאר דברים אסורה מדרבנן בלבד, ועל כן לוקה רק מדבריהם. כך הבין בעל שו"ת נודע ביהודה (תנינא, יו"ד, י'. ביחס לצייד). אולם, הגישה המקובלת בדעת הרמב"ם היא שבל תשחית אסור מדאורייתא, אלא שאין לוקים עליו. כך הבינו המנחת חינוך (תקכ"ט), ערוך השולחן ועוד. וכן דעת התוספות (בבא קמא צא ע"ב, ד"ה אלא האי) ספר החינוך (תקכ"ט) והיראים (שפ"ב). [וכ"כ הרמב"ם עצמו בספר המצוות (ל"ת נ"ז), ואף כתב שם שלוקה].
מדוע אסור להשחית?
אחד ההוגים אמר: השאלה 'מדוע צריך להיות מוסרי' היא שאלה בלתי מוסרית (מפי מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל). במקרה שלפנינו הדבר דומה: אין צורך להסביר מדוע אסור להשחית: האדם נוצר כדי לבנות ולשכלל, ולא כדי להרוס.
השחתה, פוגעת בשני מישורים: ראשית, היא פוגעת בבריאה, בעולמו של הקב"ה. אך מעבר לכך, היא פוגעת גם בנפשו של האדם. אדם המתרגל להשחית – נפשו הופכת מנפש בונה לנפש הורסת.
טעם אחר ניתן למצוא בספר החינוך (תקכ"ט):
שורש המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה, וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם…
אדם שמתרגל להרוס אינו מעריך את מה שנתנו לו. במקום לשמוח בכל דבר, הוא מזלזל בדברים, משחית אותם ואינו מעריך את מה שהוא מקבל. במקום להכיר טובה, להרגיש את הזכות שיש לו בכל הדברים שהוא מקבל – הוא הופך לכפוי טובה, לאדם שאינו מעריך את כל מה שיש לו.
ניתן להוסיף עוד: רק בעל הבית רשאי להרוס את רכושו מבלי שייענש על כך (שואל, שוכר וכד', יכולים להשתמש ברכוש אך לא להרוס. הזכות המשפטית להרוס נתונה לבעלים בלבד). התורה מלמדת אותנו שאמנם אין תביעה משפטית נגד אדם שהורס את השייך לו, אך יש בכך איסור: אדם צריך לדעת שמצד האמת – הכול שייך לקב"ה. פגיעה ברכוש היא מעשה הנובע מתחושה שאינה נכונה, כאילו האדם הוא הבעלים והכול שייך לו (ממורי חותני הרב בלומנצויג). ניתן לראות זאת במדרש: הקב"ה הראה לאדם הראשון את כל הבריאה, ואמר לו: "תן דעתך שלא תקלקל". גם בעל הבית נחשב לשואל. שואל לעשרים שנה, לחמישים שנה, לתשעים שנה – אך הוא שואל. העולם הנצחי שייך לבורא בלבד.
הדרכה חינוכית לבל תשחית
חז"ל לימדונו שהשחתה מתחילה בדברים פעוטים, והזהירו אותנו בכל מיני מקרים שעלולים להגיע לידי השחתה.
דוגמאות:
בגמרא בברכות (מ ע"ב, ובשו"ע קע"א, א) הזהירו חז"ל שלא להעביר כוס מים מלאה מעל לחם, כדי שלא יישפך בטעות ויהרוס את הלחם.
שאריות לחם: הגמרא בפסחים (קיא ע"ב, וכן בחולין קה ע"ב) מספרת על אדם שהמלאך האחראי על העוני ניסה להופכו לעני. המלאך ניסה למצוא אותו משחית דבר כלשהו, אך לא הצליח. אותו אדם לא זרק אפילו פירורים של לחם. בסופו של דבר המלאך אמר: לחינם ירדתי לכאן (ולא הצלחתי להפוך אותך לעני). מכאן נפסק בשו"ע (ק"פ, ד) שזלזול בלחם גורם לעניות. טעם הדבר, כנראה, שאדם שזורק מראה שאינו מכיר טובה במה שהקב"ה נותן לו, ולכן גם הקב"ה אינו נותן לו לאחר מכן.
שאריות שבני אדם לא יאכלו עוד – מותר לזורקם. זריקת לחם מותרת בשקית (ניתן לרכז הכול בשקית אחת ולזורקה פעם בשבוע). [מצד הדין אסור לזרוק רק לחם מעל כזית, אבל מבואר בשו"ע ק"פ, ד שיש להקפיד גם בלחם פחות מכזית, כי כאמור לעיל, הדבר גורם לעניות].
ננסה לשמור על מה שהקב"ה נתן לנו ולהעריך את כל הדברים שיש לנו, בדברים קטנים וגדולים: להשתדל לאכול עד הסוף בצלחת שלנו, וכך לחנך גם את ילדינו שלא להרוס ולא לכלות. בע"ה, מתוך שנעריך גם את הדברים הקטנים שלנו, יוסיף לנו הקב"ה עוד כהנה וכהנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
