ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
יסוד ההודאה הוא יסוד מרכזי וחשוב. אנו נקראים "יהודים". המילה יהודי נובעת מהלשון של "תודה": "הפעם אודה את ה', על כן קראה שמו יהודה" (בראשית, כ"ט, לה. עיינו ברכות ז:, שזו הפעם הראשונה שאדם הודה לה'). תודה היא מלת מפתח בעולמו של כל יהודי.
למרות זאת, בתפילת שמונה עשרה יש משהו קצת מפתיע. את התודה לבורא עולם אנחנו אומרים דווקא בסוף. הגמרא בברכות (לד.) מלמדת אותנו שזה לא בטעות - סיום התפילה אמור להיות בהודאה. כך גם ניסח זאת הרמב"ם (הלכות תפילה פ"א ה"ב):
ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו...
מדוע ההודאה בסוף?
אנו לא מודים על מה שקיבלנו כעת, שהרי רק עתה ביקשנו. מסתבר, שבעקבות הבקשה, אנו לומדים אלו דברים רבים יש לנו. אנו מתפללים על רפואה ואולי על חולה מסוים, אך אנו מבינים כמה טובה ובריאות הקב"ה נותן לאנשים כה רבים בעולם ולאנשים רבים במשפחתנו; אנו מתפללים על פרנסה, אך אנו יודעים כמה שפע הקב"ה משפיע על העולם וכמה דברים טובים הקב"ה נתן לנו; אנו מתפללים ומבקשים על ירושלים, אך אנו גם יודעים כמה יש להודות לה' שזיכנו לחזור לארץ ישראל ולירושלים. הבקשה מובילה לראייה של כל הטוב, וממילא להודאה.
ייתכן שזו סיבה נוספת שבגללה מסיימים בהודאה. הבקשה מעוררת אצלנו במושכל הראשון את כל החוסרים שלנו. את כל מה שאין לנו. ואכן, מרכז התפילה הוא הצפת על החוסרים שלנו. דבר זה חשוב ומשמעותי, ומחדד את התלות שלנו בקב"ה. אולם, יש בכך גם סכנה גדולה. אדם עשוי לחוש שמרכז עולמו הוא בחוסר!
לכן, צריך לסיים בהודאה. צריך לסיים במבט הרואה את כל מה שיש לנו, את כל הדברים הטובים שנתן לנו ה'. רק אדם שרואה את כל הדברים הטובים שנתן לו ה' זכאי לבקש. רק אדם ששמח על כל מה שיש לו, זכאי לבקש עוד. שטף החיים אמור להיות שרוי בהודאה כללית על כל הטוב שהקב"ה נתן לנו, ומתוך הטוב, נדע להתפלל ולבקש גם על הדברים הנוספים שאנחנו מקווים ושואפים לקבל.
מי שמעוניין להעמיק עוד בתפילה, מוזמן ללמוד בחוברת 'שומע תפילה' של 'בשביל הנשמה'. ניתן לרכוש כעת באתר 'הדסטארט' וגם לסייע בהוצאה לאור.
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14391
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
