ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הר"ן הסיק שכתיבת התאריכים בשטרות, צריכה להיות זהה לצורת דיבור בני האדם לעניין נדרים, ולכן כשיש יומיים ראש חודש, צריך לכתוב ביום ראשון של ראש חודש בשטרות: 'א' לחודש פלוני', וכך להמשיך ביום ראש חודש השני לכתוב 'ב' לחודש פלוני', כיון שבלשון בני אדם כך קוראים ליום, ואם יכתוב אחרת הרי השטר הוא מוקדם, כיון שבשטר כתוב ב' לחודש ובעצם למעשה הוא היה בג' לחודש, ושטר שיש בו תאריך מוקדם נפסל.
ר"ן הביא את דברי הרשב"א (סג, ב ד"ה ומדמייתינן) שכתב שלמרות שבכתובה אין צורך להקפיד על התאריך כל כך, כי כתובה מאוחרת לא נפסלת, אלא רק מוקדמת, בגט שלדעת הרשב"א נפסל בין אם הוא מוקדם וכין אם הוא מאוחר, יש להקפיד לכתוב ביום ראשון של ראש חודש: 'ביום ל' לחודש תשרי שהוא ראש חודש מרחשוון' על מנת להחמיר לברר בשטר את כל הדברים.
ב דומה לכך כתבו תוספות (ד"ה חדש זה) שאין צורך לכתוב בשטר הנכתב בראש חודש שהוא 'יום שלשים לחודש פלוני', כיון שאין זה נכון, והוא שייך לחודש החדש, ורק בגיטין יש להחמיר ולכתוב גם יום שלשים לחודש הקודם.
המאירי (ד"ה כבר ביארנו) הוסיף שגם ביום ראש החודש השני יש לכתוב בגט או בשטר אחר 'ביום שני לחודש פלוני שהוא ראש חודש' וממילא מובן שהכוונה לתאריך א' בחודש, אבל אין לכתוב א' בחודש שהוא ראש חודש כיון שבלשון בני אדם יכולים להתכוון גם ליום ראש החודש הראשון.
כמו כן כתב המאירי שלשון בני אדם היא רק לגבי ראש החודש עצמו, אבל וודאי שימי החודש האחרים נספרים לפי התאריך בחודש, כמו שלגבי המועדות לא מתחילים לספור את ימי החודש מיום הראשון של ראש החודש, כך גם לגבי הכתיבה בשטרות אין שום משמעות לספור אחרת מימי החודש. לעומתו מהר"ן שהובא לעיל ומהרשב"א (שו"ת ו, קנא) נראה שבשטרות בכל החודש יש להתחיל מיום ראש החודש הראשון, כך שגם חודש חסר ייגמר ביום שלושים (ולשם הדוגמא בפורים דפרזים יכתבו בשטרות: ט"ו באדר), כמו כן כתב הרשב"א שבשטרות שאינם גט אין כל בעיה לכתוב יום מאוחר יותר, ולכן אין הפסד כשכותבים ג' בחודש במקום ב' בחודש, ואילו אם נכתוב ב' והיינו צריכים לכתוב ג' השטר יהיה מוקדם וייפסל.
הטור (אבן העזר קכו) כתב שביום ראש חודש הראשון יש לכתוב יום ל' לחודש קודם שהוא ראש חודש הנוכחי, ולדעתו ביום שני של ראש חודש יש לכתוב 'יום א' בחודש' ולא כדברי המאירי הרשב"א והר"ן, (וכדברי הרא"ש בפסקיו (ח, א) שהמשמעות היחידה לדברי הגמרא היא שבראש חודש אין צורך לכתוב יום ל' לחודש הקודם, כיון שאנשים לא קוראים לזה כך בלשונם).
בית יוסף כתב שבגלל המחלוקות שבכתיבת התאריך בראש חודש, כתבו כמה ראשונים שיש להשתדל לא לתת גט בראש חודש, אך אין לנהוג כך.
רמ"א (בהגהות על שו"ע קכו, ד) הביא כמה דעות שאין לתת גט בראש חודש, וכותב שיש להחמיר אם אין חשש עיגון. על כך העיר הבית שמואל (מהדורא קמא סק"ו) שאין לומר שחששו לדעת הר"ן והרשב"א שהרי לשיטתם לא ניתן לכתוב גט כל החודש שהרי בכל יום צריך לכתוב תאריך מאוחר יותר, אלא שחששו לכך שיכתבו את החודש הקודם, כשאנשים לא קוראים לראש חודש על שם החודש הקודם.
נפקא מינה למעשה מעניינת מכל זה כתב ה מגן אברהם (נה, י) שילד שנולד בל' חשוון - ר"ח כסלו, ובשנת בר המצווה שלו יש רק עשרים ותשעה ימים בחודש חשוון, שאף שדנו כאן כל הפוסקים לא דנו אלא בלשון בני אדם, וכפי שכתב המאירי, אבל מהדין וודאי של' חשוון שייך לחודש חשוון, ולכן היה מקום מהדין לומר שיהיה בר מצווה כבר בכ"ט חשוון, שהרי הוא שייך לחודש חשוון, אלא שלמעשה הוא אומר שהילד מתחייב במצוות רק בא' בכסלו, כיון שלדעתו צריך שיעברו שלוש עשרה שנים מלאות מהלידה.
סיכום: הגמרא אומרת שבלשון בני אדם גם יום ראש החודש הראשון, שהוא ל' לחודש הקודם, נקרא על שם החודש הבא, ונחלקו הראשונים האם הכוונה שיש למנות את כל ימי החודש מהיום הראשון של ראש החודש, או שמונים את ימי החודש על פי התאריך בחודש ורק את יום החודש הראשון יש לקרוא על שם החודש החדש. כמו כן רבו הדעות איך בדיוק לכתוב את התאריך בראש חודש. מחמת הספק, כתב הרמ"א שעדיף לא לתת גט בראש החודש, אלא אם כן יש צורך מיוחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
