ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
יכולת הדיבור של האדם מודגשת כבר בפרשיית הבריאה (היצירה). וז"ל הכתוב :
"וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב', ז).
אונקלוס, שרש"י מצטטו, מתרגם: "וַהֲוָת בְּאָדָם, לְרוּחַ מְמַלְּלָא". לפי זה, מה שהופך את האדם לנפש חיה הוא כח הדיבור שלו.
לכאורה, אין בכך כל דבר מיוחד, לבעלי חיים רבים יש אפשרות להשמיע קולות ולתקשר באמצעותם. יכולת זו מופיעה בצורות שונות ורבות בין אלה החיים על פני האדמה, בעלי הכנף וכן אצל בעלי החיים השוכנים בים. נעיר במאמר מוסגר כי הליוויתנים מסוגלים להפיק קולות ולשגר מסרים גם למרחקים עצומים.
נסביר כי יכולת הדיבור איננה היכולת לתקשר חברתית, אלא משמעותה היכולת להביע רעיונות מופשטים וליצור קשר באמצעות התורה עם השכינה. בזמן הנבואה, שבוודאי השתמשה בכח הדיבור, גם הדימיון שימש כלי לקבלת שפע אלוקי.
ככל שיכולת החשיבה המופשטת גבוהה ומפותחת יותר, כך יכול האדם להעמיק בלימוד התורה ולעסוק בה בעיון רב. יכולת זו נותנת לאדם את האפשרות להיות שותף ביצירה התורנית לדורותיה ובכך להפוך למעין שותף של הקב"ה, ביצירה הרוחנית האדירה של תורה שבעל פה.
יכולת זו, שבאה לידי ביטוי קודם כל באמצעות הדיבור ואחר כך באמצעות הכתיבה (תורה שבעל פה ניתנה להיכתב רק בדיעבד), היא היא המייחדת את האדם והופכת אותו לנזר הבריאה. לכן, הצורך לשמור על קדושת המחשבות וטהרתן, הצורך לשמור על קדושת הפה והדיבור, אין להם ערך (שמירת העיניים, גם היא ערך עליון שאין מה שיכול לדחותו), הם מעבר לערכים האחרים, מפני שהם הכלים ליצירת הקשר עם השכינה והתורה.
הדיבור הוא זה שמאפשר יצירה. אם כך, אין זה פלא שנדרים ושבועות הם פרשיה חשובה בתורה כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בפרשתנו.
התורה מדגישה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיקֹוָק אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל', ב-ג).
הכתוב גם נוקט בלשון "לֹא יַחֵל". זו הלשון שהתורה נוקטת כדי לספר לנו שהאנושות החלה לפגוע בקשר עם הקב"ה עוד בימי בראשית וכביכול לגרש את השכינה. וז"ל הכתוב: "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית ד', כו).
כך מסביר את העניין גם המדרש: " אָז הוּחַל , א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק (שם /בראשית/ ו) וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם (בראשית ו) הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ" (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כג).
לפיכך, משמעות הפגיעה ביכולתו של האדם לעסוק ברוחניות לעומקה, הינה מרד בקב"ה.
בהזדמנות קרובה נסביר, בלי נדר, את הקשר בין ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים, לבין יכולת הדיבור והמחשבה המופשטת.
הבה נתפלל, דווקא בימי בין המצרים ובמיוחד בתשעת הימים,
כי נזכה לתקן את הקלקולים שפוגעים בתחומים חשובים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
