ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
בית המקדש הגשמי חרב אבל המקדש של מעלה יכול להיבנות, וכל יחיד יכול וצריך לבנות ברוחו מקדש זה. כיצד בונים מקדש רוחני? "תעודה זו מתכוננת בפועל ע"י סדר היום של הקרבנות הנאמרות לפני התפלה: פרשת הכיור, התמיד, הקטורת. זורעים הם את הגודל האלקי שבבית הגדול והקדוש במעמקי הנשמה, קרוב למדת השיגוב שהייתה לכל יחיד בעת היות האומה חיה, ומקדשה בתוכה על אדמתה" (שם). אמירת הקרבנות מידי יום לפני תפילת שחרית ומנחה מחברת כל יחיד לגדלותו של בית המקדש, ומקרבת אותו למדרגה הנשגבה שהייתה לכל יחיד כשבית המקדש היה קיים כשעם ישראל היה בארצו בבית ראשון ובית שני. הצפייה לבנין המקדש היא שאיפה לביטוי לאומי של קדושה, שאיפה שהיא בינתיים רוחנית, וכבר כעת נותנת כוח ועוצמה לאומה: "כנסת ישראל נבנית ברוח בנין איתן בכוחה לאלקים, אשר ייתן לה עצמה מצד ההוד הנצחי האצור בסגולת מאוייה, יותר מהמון בנינים חומריים ומוסדות לאומיים של חול, המאמצים כוח כל לאום, אשר רק על בשרו וחילו הגשמי יחיה" (שם). מוסדות לאומיים המקיימים את עולם החול הם חשובים אבל אינם מייחדים את ישראל משאר העמים, ואילו המקדש יגלה את ייחודו הקדוש של עם ישראל.
בוני המקדש של מעלה הם בעיקר הצדיקים: "בוני בית המקדש של מעלה, הם הם מאורי האור אשר בדור ודור, קדושי המחשבה, המתעלים על כל המכשולים החיצוניים והפנימיים, וחודרים בעמקי רזי תורה, המגלים את נתיב עץ החיים, לכונן ישועה לעם נברא" (שמונה קבצים קובץ ז' קעד) . מאורי האור "קדושי המחשבה" העוסקים ברזי תורה הם בוני המקדש של מעלה, ואיתם כל אחד מישראל יכול לתרום את חלקו לבנין גדול זה שבעתיד יוביל לבנין בית המקדש על הארץ.
"הכח המחיה את נשמת ישראל היא העריגה הנפלאה לבנין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקוה, שרק צפיה זו מרוממת את רוח כל הדורות כולם, לדעת שיש תכלית נשגבה לחייהם והמשכם ההיסתורי. ובנקודה עליונה זו גנוז כל עז החיים של קישור האומה לארץ ישראל. וכל המצות התלוייות בארץ, באיזה מדה שהם נוהגות, הן שומרות את הלח של טל חיים זה היסודי". (שמונה קבצים א תרמ"ח).
הרב מדגיש שהצפייה לבנין המקדש הייתה הכוח שקיים וקידם את עם ישראל לאורך כל הדורות, הידיעה שיש תכלית לקיומו של עם ישראל לאורך כל הדורות. החיבור לארץ ישראל ולקיום המצוות התלויות בארץ מקפלות בתוכן ושומרות ציפיה עליונה זו לבנין המקדש. הרב במקום נוסף מדגיש שעיקר קדושתה של ארץ ישראל היא מפני קדושת המקדש: "בחוץ לארץ אין מתגלה כי אם הערך של המעשה, ובארץ ישראל הערך של הדיבור, ובבית המקדש הערך של המחשבה. מפני קדושת בית המקדש המתנוצצת בארץ ישראל, שעיקר קדושת ארץ ישראל היא מפני קדושת בית המקדש, מתגלה קדושת המחשבה בכל ארץ ישראל, וגם בזמן הזה יש קצת רושם ממנה, כי קדושתן אף שהן שוממין" (אורות הקדש ח"ג עמ' רפ"ח). בחוץ לארץ הדגש הוא על מעשה המצוות "מיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". בארץ ישראל מתגלה כוח הדיבור, זו הסיבה שמשה הצטווה לדבר אל הסלע,ולא להכות בו. התפלה היא המדרגה המיוחדת של ארץ ישראל ש"עיני ה' אלוקיך בה מרשית שנה עד אחרית שנה".בבית המקדש מתגלה כוח המחשבה, העבודה צריכה מחשבה לשמה, ומחשבת פיגול עלולה לפסול קורבנות. גם כיום כשהמקדש חרב, קדושת מקומו משפיעה על המחשבה, וניתן לקדשה.
למרות שניתן לקיים את המעשה גם בחו"ל וגם להתפלל ניתן בחו"ל למרות שהתפילה מתאימה יותר לארץ ישראל, כל זמן שבית המקדש איננו קיים הפעולות הרוחניות אינן שלמות: "גם עבודת השי"ת וידיעתו שהם דברים שנעשים אפילו חוץ למקדש ואינם תלויים בו, מכל מקום חוק נתן השי"ת, שעל ידי קדושת המקדש כל העבודות פועלים את פעולת שלמותם באופן יותר נכבד באין ערוך. על כן נקרא בית המקדש בית תפילה, שאפילו התפילה שהיא נוהגת בכל מקום, מתקבלת יותר במקום המקדש ועל ידי קדושתו. ומזה נלמד לכל העבודות שאינן תלויות בו, שהשלמות היוצאת מהן על קדושת המקדש גדול ונכבד הוא יותר מהשלמות היוצאת מהן בלעדו" (עין אי"ה ברכות ג). בית המקדש נותן עוצמה רוחנית לכל פעולה, מעשה, דיבור ומחשבה. יהי רצון שייבנה בימינו במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
