ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כלבו (סימן סב) הוכיח מדין זה שגם הנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, מותרים לאכול תבשיל בשרי שבושל עם בשר. שהרי המנהג הוא כאילו נדרו לא לאכול מבשר. בנוסף הוא טוען שהמנהג נועד לכך שהאדם יצטער על חורבן הבית, ויש צער בעצם זה שלא אוכלים בשר, ואין צורך לאסור גם תבשיל בשרי. בשולחן ערוך (תקנא, י) פסק כך להלכה, שאף שנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, או בשבוע שחל בו תשעה באב, למרות זאת מותרים לאכול תבשיל בשרי.
אמנם, ה מגן אברהם (שם כא, וכן כתבו הט"ז וערוך השולחן) כתב א. ששומן של בשר נחשב כבשר עצמו, ולכן אסור לאוכלו גם אם תבשיל מותר באכילה. ב. בימינו המנהג הוא שנודר מבשר כוונתו גם על תבשיל, ולא רק על בשר ממש (ומוכיח את דבריו מדברי ש"ך ביורה דעה (ריז, יא)) ולכן אין לסמוך על דברי השולחן ערוך הלכה למעשה. אמנם וודאי שמי שחייב לאכול בשר מבחינה רפואית עדיף שיאכל תבשיל בשרי ולא בשר (אליה רבה שם כב).
אף שיש דמיון בין איסור נדר למנהג לא לאכול בשר בתשעת הימים, פשוט שיש להבדיל בין איסורי נדר למנהג זה. כך למשל בדיני תשעת הימים מוסכם על כולם שמותר לאכול דג, וגם בסעודה המפסקת שמדין המשנה (סוף תענית) אסור לאכול בה בשר, היה מותר לאכול בה דג (מאירי תענית ל עמוד א ד"ה הסכימו). ובכל זאת פסק שולחן ערוך (תקנב, ב) שאין לאכול דג בסעודה המפסקת. וביאר המגן אברהם (שם ב) שהטעם הוא משום שדג גם נחשב בשר במקומות מסוימים לעניין נדרים. זאת למרות שבתשעת הימים מותר לאכול דג. מכיוון שאף שדימו את איסורי תשעת הימים לאיסורי נדר, אין זה אלא על מנת להבין מה אמור להיות כלול באיסור, אבל פשוט שהכול תלוי במנהג שנבע מצער האבלות על החורבן.
היו אחרונים (הובא בברכי יוסף תקנא, ו) שרצו לומר שבשר שנשחט לפני תשעת הימים או לצורך שבת יהיה מותר, כמו בנדר שכתב הרא"ש (חולין א, כג) שאדם הנודר שלא לאכול מאכל מסוים, למשל גבינה, ויש לו בשעת הנדר גבינה בבית, הגבינה תהיה מותרת באכילה, מכיוון שהגיעה בזמן שהיה מותר, וכמו כן במקרה שלנו רצו לדמותו לנדר שבתשעת הימים יהיה מותר לאכול בשר שנשאר מלפני תשעת הימים או משבת שהוא זמן היתר. אך, כתב ערוך השולחן (תקנא, כד) שאין להחיל על דין תשעת הימים דיני נדר רגיל ולומר שבשר שנשחט בהיתר לפני תשעת הימים אינו נאסר, וזאת משום שאיסור תשעת הימים הוא איסור הקיים כל הזמן ונוהג כל שנה בתקופה זו בניגוד לנדר שאיסורו נוצר עם דיבור הנודר.
סיכום: הנודר מן הבשר מותר באכילת תבשיל של בשר, ונלמד מזה לדין תשעת הימים שאין לאסור תבשיל בשרי. אמנם, המגן אברהם כותב שיש להחמיר בזה. כאשר יש צורך מכל מקום עדיף לאכול תבשיל בשרי מאשר לאכול בשר. אף על פי שיש דמיון בין מנהג אכילת בשר בתשעת הימים, לבין אדם שנודר מן הבשר, ברור שיש גם שוני גדול ביניהם, וכך למשל אסור לאכול מה שנשאר מזמן שהוא לפני תשעת הימים, או משבת, בניגוד לנדר שבו יש המתירים לאכול מה שנשאר מלפני הנדר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
