ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי… לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
מדוע מקבל פינחס ברית שלום? מהי משמעות הדברים?
בסיומה של הפרשה הקודמת עם ישראל נמשך אחר המדיינים, מתחילה מגפה וזמרי שוכב עם המדיינית. בעקבות זאת, לוקח פינחס את המנהיגות לידיו והורג את זמרי ואת המדיינית.
בתחילת פרשתנו אומר הקב"ה שבזכות מעשה פינחס הוא לא כילה את בני ישראל. בעקבות זאת הוא מבטיח (כ"ה, יב):
"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
הבטחה זו מפתיעה! מהו הקשר בינה ובין מעשהו של פינחס? מדוע דווקא ברית שלום?
רש"י מסביר שאכן אין קשר בין ברית שלום למעשה שעשה פינחס, אך יש קשר בינה ובין התוצאה שיצר מעשה פינחס:
שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו.
פינחס עשה כביכול טובה עם הקב"ה, כלשון רש"י, וכשכר על קידוש השם שעשה קיבל ברית שלום עם הקב"ה. כנראה שמשמעות הדברים היא שפינחס יצר קידוש השם בעולם, וממילא קיבל על כך שכר. וכך ביאר האלשיך: "כנגד מה שפרסם וקדש שמי ברבים".
החזקוני והאבן עזרא מסבירים שישנו קשר ישיר בין מעשה פינחס ובין השכר. היה חשש שמא קרוביו של זמרי יתנכלו לפינחס, ולפיכך אמר לו הקב"ה שאל לו לפחד כי הוא ישמור עליו וידאג לשלומו:
את בריתי שלום. אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי (חזקוני).
מו"ר הרב ליכטנשטיין זצ"ל ביאר פעם, שפינחס היה דמות שכולה שוחרת שלום, דמות של כהן שעליו אמר מלאכי (ב', ה): "בריתי היתה אתו החיים והשלום". למרות דמותו המיוחדת של פינחס, הרי שלעתים יש צורך גם במעשה קשה ובלחימה בשעת משבר. פינחס ידע לפעול כראוי ולהילחם בשעת משבר קשה בשעה שאחרים לא ידעו כיצד לפעול.
אולם עדיין נותר חשש: שמא לאחר מעשה שכזה רגישותו של פינחס תיפגם מעט (ניתן לחזק את הדברים על פי הרמב"ן, האומר שגם האדם המוסרי ביותר נפגם מעט בהיותו במלחמה), שמא כעת כבר לא יהיה באותה מדרגה כפי שהיה. לכן הבטיח הקב"ה: "הנני נותן לו את בריתי שלום". פינחס יחזור לאותה עמדה רוחנית שהיה בה, ומעשה ההרג לא יפגע בו.
ניתן להוסיף על כך: דמותו של הכהן היא דמות של שלום, ולכן הוא המברך את עם ישראל בשלום: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". פינחס, מן הסתם, שאב את השלום מסבו, אהרן הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א').
למרות זאת, גם איש שלום צריך לעתים לצאת ולהילחם. גם איש שלום יודע שצריך לפגוע באויבים; צריך לפגוע באויבי עם ישראל וצריך לפגוע באויבי ה'. גם איש שלום יודע שמי שמרחם על טרוריסטים ועל מחבלים, הרי שהוא פושע וסופו לפגוע בשלום בעולם. מתוך דאגה לשלום, צריך לעתים לצאת למלחמה.
חז"ל בקידושין (סו ע"ב) רמזו לדבר זה, וכתבו שכהן בעל מום פסול מעבודתו כי כהן צריך להיות "שלם", כפי שלמדנו מפינחס – "הנני נותן לו את בריתי שלום" (וחז"ל קוראים זאת כ"שלם", כי האות ו' כתובה בצורה קטועה במילה שלום).
פינחס מבטא שלמות – "בריתי שלום": איש שלום, שיודע כבנו של אהרן להשכין שלום ולאהוב שלום, ויודע שכחלק מהניסיון להגיע לשלום צריך לפעול גם לביעור הרע מן העולם.
ויהי רצון שנזכה כולנו לברכת שלום. "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
