ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האם המצווה נוהגת כיום?
דבר מפורסם הוא שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר שהרמב"ם השמיט את המצווה משום שאינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות.
זאת ועוד: הגמרא במסכת כתובות (קי ע"ב) מספרת שרבי זירא, תלמידו של רב יהודה, רצה לעלות לארץ ישראל, אולם רב יהודה התנגד לכך בעקבות נבואת ירמיהו:
דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' " (ירמיהו כ"ז, כב).
מכאן עולה שלא רק שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, אלא שיש גם איסור לעלות מחו"ל לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ן והסבר הספרי
הרמב"ן (שם) אינו מקבל את האפשרות שמצוות יישוב הארץ בטלה בימינו, והוא סובר שמצווה זו קיימת בכל הזמנים. כראיה לשיטתו הוא מביא את הספרי (פרשת ראה, פ):
מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה… שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיא, וזכרו את ארץ ישראל. זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו את המקרא הזה: "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה". אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
מבכיים של התנאים ניתן ללמוד שהם מצטערים שאינם מקיימים את מצוות יישוב הארץ, ומכאן שמצווה זו שייכת גם בזמן הגלות. אולם המגילת אסתר טוען שאדרבה, ניתן להסביר ספרי זה דווקא לשיטתו: החכמים בכו מפני שלאחר החורבן אין מצוות יישוב ארץ ישראל, ולכן לא היה בידם לקיימה. לו הייתה נוהגת כיום מצוות יישוב ארץ ישראל, אזי במקום לבכות ולקרוע בגדיהם היו פשוט חוזרים לארץ ישראל.
אולם פאת השולחן (בית ישראל א, ס"ק יד) והאבני נזר (יו"ד תנד) הביאו ראיה ניצחת כנגד המגילת אסתר: בהמשך הספרי כתוב במפורש שבעקבות הבכי התנאים "חזרו ובאו להם לארץ ישראל" – הרי שמיד כשנזכרו החכמים במצוות יישוב הארץ, חזרו למקומם – לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ם
מכמה הלכות שפוסק הרמב"ם עולה שגם לשיטתו מצוות יישוב הארץ נוהגת כיום. למשל, הרמב"ם פוסק (עבדים פ"ח ה"ט) שעבד שרוצה לעלות לארץ – כופים את אדונו לעלות איתו, "ודין זה בכל זמן אפילו בזמן הזה שהארץ ביד עכו"ם". הגר"א (יורה דעה רס"ז, ס"ק קסא) מדגיש שפסיקה זו מנוגדת לשיטת ר' חיים בתוספות (כתובות קי: ד"ה הוא), הסבור שכיום אין מצוות יישוב ארץ ישראל. הלכה נוספת ברמב"ם היא "לעולם ידור אדם בארץ ישראל… ואל ידור בחוץ לארץ… שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה" (מלכים פ"ה הי"ב). לאור זאת, דחו פאת השולחן והאבני נזר (שם) את דברי המגילת אסתר.
אם כנים דברינו, מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל? לדעת האבני נזר (שם), מצוות יישוב הארץ כלולה במצוות "החרם תחרימם", המחייבת לגרש את שבעת העממים מארץ ישראל. לדעת הרב קוק (הובא בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז, מ"ח, יב) והרב טייכטל (אם הבנים שמחה, עמ' קסט), הסיבה לכך היא דברי הרמב"ם בשורש הרביעי, שבו הוא כותב שאינו מונה מצוות כלליות, ומצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית (או משום שהיא מכילה בתוכה מצוות רבות – כל המצוות התלויות בארץ, או כדברי הרמב"ן (דברים ד', ה): "שעיקר המצוות כולן בארץ").
למעשה, החזון איש (אגרות א, קעה) כותב ש"מצוות יישוב ארץ ישראל הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים. וידוע עד כמה שאף החפץ חיים זצ"ל לעלות".
הסבר דעת רב יהודה
אם כן, כיצד נסביר את דברי רב יהודה בגמרא בכתובות? יש שהבינו שאכן אין הלכה כרב יהודה (פאת השולחן שם), מפני שאמוראים רבים עלו לארץ ישראל ובכך חלקו על רב יהודה. אולם נראה יותר הסברו של האבני נזר (שם), המסביר שאמנם הקב"ה אמר לישראל בנבואת ירמיהו: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' ", אולם מהו "יום פקידה"? וכי רק התרחשות נסית היא "יום פקידה"? מסתבר שכאשר בדרך הטבע מתאפשר להקים מדינה, אין לך "יום פקידה" גדול מזה, וכדברי האבני נזר: "אם יותן רשות לכולם – יחשב פקודה".
סיום
מו"ר הרב ליכטנשטיין, הכ"מ, אהב את ארץ ישראל. פעם הוא הצר על כך שלעתים, אלו שנולדו בארץ אינם מרגישים את הקדושה והחיבה אליה כמו אלו שעלו מחו"ל. הוא ציין את דברי הגמרא במסכת כתובות (עה ע"א), שאמנם מי שנולד בציון גדול יותר ממי שנולד בחו"ל ("חד מינייהו עדיף כתרי מינן"), אולם מי שנולד בחו"ל ועלה לארץ, עדיף על שניהם ("וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו"). הרב ביאר שאדם שגדל בחו"ל ועלה לארץ, מבין וחש את הכיסופים אל הארץ, את הגעגוע ואת החלום.
בכל פעם שהרב היה חוזר מחו"ל לארץ, סמוך לנחיתה, ברבע השעה האחרונה של הטיסה, היה הרב אומר תהילים, כי בשעה זו עומדים להיכנס לקדושתה של ארץ ישראל (שמעתי מבנו הרב מאיר).
עלינו לשמוח בכל יום מחדש על היותנו בארץ ישראל, על זכותנו להתחבר לקדושה העצומה ועל זכותנו להיות בעיצומו של תהליך הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
