ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
מבאר רש"י: "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות".
יש להתבונן בדבריו: מהו יתרון עבודת המנורה על יתר עבודות המקדש? כמו כן: מהי הנחמה של ההדלקה, הרי בפסוקים אלו לא מדובר על חנוכת המנורה, כשם שהיה בקורבנות הנשיאים שחנכו את המזבח?
תחילה נבאר את מהות ההבדל בין עבודת המזבח לעבודת המנורה. הקרבת הקרבנות היא תיקון העולם הבהמי, כאשר הקורבן העולה על המזבח הופך להיות "אישה ריח ניחוח לה'". אולם לאחר שאיברי הקורבן נשרפים נותר דשן, שהוא החלק החומרי שלא נשרף באש, והוא נזרק מחוץ לירושלים. דבר זה מלמדנו על כך שאמנם עבודת המזבח מבררת ומתקנת, אולם קיים עדיין חלק שאינו מתוקן, וזאת בבחינת הטומאה והרע שעדיין קיימים בבריאה ואין להם תיקון שלם.
גם במנורת המקדש קיימת עבודה, והיא הטבת נרות המנורה. עבודה זו כוללת (לשיטת הרמב"ם) הן את דישון המנורה, שהוא החלפת השמנים והפתילות, והן את הדלקת הנרות. בשונה מעבודת הקורבנות, עבודה זו היא עבודה רוחנית שעניינה הדלקת אור, כאשר שמן המנורה נשרף כולו ולא נותר אחריו פסולת. ניתן לומר כי מהות עבודת המנורה היא גילוי האור בבריאה בבחינת גילוי אור הנשמה, וזאת בלי אחיזה לרע, ומשום כך אין דשן ממשי לשמן המנורה. מתוך כך מבואר כי עבודת הקורבנות נעשית רק ביום ולא בלילה, שהוא זמן שליטת הדינים. אולם הדלקת המנורה חותמת את היום במקדש, והיא מאירה את הלילה. זהו בבחינת האור שמסלק את החושך כחלק מתיקון העולם השלם.
לאור זאת מובנת הסגולה המיוחדת של עבודת המנורה, ובה ניחם ה' את אהרן הכהן, שכן עניינה גילוי האור הרוחני אשר בבריאה שמכוחו מסלקים את ההסתר ואת הטומאה. באופן זה גם ברור מדוע המנורה ניצבת בהיכל בית ה' מול שולחן לחם הפנים. אם המנורה מהותה היא אור רוחני, הרי שהשולחן מהותו היא השפעת השפע הגשמי לבריאה. הגשמיות בעם ישראל יונקת את ברכתה מהאור הרוחני של נרות המנורה.
גילוי האור הגנוז
באופן נוסף אפשר לומר כי עבודת המזבח עניינה תיקון עץ הדעת טוב ורע, שזו עבודת הבירורים שעניינה ביעור הרע וגילוי הטוב. לעומת זאת, עבודת המנורה עניינה גילוי בחינת עץ החיים, שמהותה היא גילוי האור הגנוז בבריאה ולא עבודת הבירורים. מכאן מובן כי הנשיאים, שמהות עבודתם היא תיקון עץ הדעת, היו שותפים לחנוכת המזבח. אולם אהרן מהותו היא העלאת האור לשורשו וגילוי מדרגת עץ החיים בבריאה, ומכאן שכוחו גדול יותר ומדרגתו היא בבחינת מציאות העולם המתוקן לעתיד לבוא.
בבחינה זו המנורה קשורה בשורשה לארון הברית, שעניינו הוא אור – כדרשת חז"ל שזו משמעות שמו, שכן "ממנו יוצאת אורה לעולם". באופן זה מבואר שהן המנורה עשויה מקשה אחת, והן הכרובים אשר על ארון הברית. ללמדנו כי עבודת המנורה והארון יש בהן שלמות שעניינה גילוי האור הגנוז. מכאן גם מובן מדוע נאמר בפרשתנו "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה", פסוק העוסק לכאורה במבנה המנורה ולא בהלכות הדלקתה. אלא שבחינה זו של מקשה אחת מראה על כך שבמנורה יש מהות של תיקון מראש ועד סוף בכל המדרגות כולן, בבחינת תיקון הבריאה השלם, שמהותו אור המנורה המגלה את האור הגנוז הקשור בשורשו להארת ארון הברית.
באופן נוסף ניתן לבאר את מעלת המנורה, וזאת בהמשך לדברי האור החיים הקדוש: "וכפי זה נשכיל כוונת תשובת ה' לאהרן, כי אהרן היה מתאנח על חנוכת המזבח, והשיבו הקדוש ברוך הוא 'חייך שלך' וכו', פירוש מעשה המנורה שמוריד הנרות ומניחן באוהל ומקנחם, וחוזר ובונה אותם מחדש ומדליקה, הרי הוא כל יום כעושה מעשה חדש, שמחנך הוא המנורה בכל הדלקה והדלקה... הרי שישנה להדלקה והטבה לילה ויום, ונמצא שמחנך בכל יום המנורה והם לא חנכו אלא פעם אחת המזבח...".
מכאן ששלמות המנורה היא בכך שחונכים אותה בכל יום, שזהו האור החדש הבוקע ומאיר לכל הבריאה מן המנורה בבחינת גילוי "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". מכאן גם מבוארת שיטת הרמב"ם בנוגע לזמן הדלקת המנורה. לשיטתו מדליקים את נרות המנורה הן בבוקר והן בין הערביים, ולאור דברינו העניין מבואר, שכן עיקר עניינה של המנורה הוא גילוי האור הן ביום והן בלילה, שכן זהו כוח חידושה של המנורה שמאיר הן ביום והן בלילה.
שנזכה להארה שלמה, בבחינת "אור חדש על ציון תאיר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
