ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סב, א), אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם קֹדֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, נִקְרָא 1 הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף, כִּי קֹדֶם יְמֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לַנְּשָׁמוֹת הַצֵּרוּף אֶל הַגּוּף, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת מֻטְבָּעוֹת בַּגּוּף, אֲבָל יִהְיוּ נִבְדָּלִים מִן הַגּוּף. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת מִן הַגּוּף, שֶׁאָז יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת בָּאוֹת לָעוֹלָם נִבְדָּלִים. וְעוֹד, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר בָּאִים לָעוֹלָם הַזֶּה, 2 הַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת נִקְרֵאת גּוּף, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַזֹּאת הִיא גּוּף, הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאוּי לַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, 3 בְּלֹא תּוֹסָפוֹת וּבְלֹא חִסָּרוֹן. אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹאוּ הַנְּשָׁמוֹת מִמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵין זֶה גּוּף, הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הִיא רְאוּיָה לָעוֹלָם הַזֶּה.
________________________________
אמרו בפרק הבא על יבמתו, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. ביאור דבריהם, 1 יש מקום ושמו גוף, ששם נמצאות הנשמות היורדות לעולם קודם ימות המשיח, כי קודם ימות המשיח יש לנשמות התחברות עם הגוף. אבל בימות המשיח לא יהיו הנשמות מחוברות לגוף גשמי, לכן אמרו אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, כי בימות המשיח באות הנשמות ממקום גבוה יותר. ועוד הסבר, הנשמות היורדות לעולם הזה 2 הן במדרגה הנקראת גוף, כי בעולם הזה הגוף 3 תואם למעלת הנשמה לא פחות ממעלתה ולא יותר ממעלתה. אבל לימות המשיח יבואו נשמות ממקום גבוה יותר מאשר הנשמות המתאימות לגוף, כי הגוף מתאים לרמת העולם הזה ולא לרמת העולם בימות המשיח.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
97 - פרק ל"ב חלק ד'
98 - פרק ל"ב חלק ה'
99 - פרק ל"ב חלק ו'
טען עוד
לא פעם אנו עוסקים בשאלה מה יהיה בימות המשיח ובעולם הבא. בעצם העיסוק בדבר זה ישנה חשיבות מרובה. הוא מחנך אותנו לרומם את המבט שלנו על העולם הזה, ולתת לו את מקומו הנכון, ומאפשר לנו לגעת קצת ביעוד שלנו ובמקום אליו אנו אמורים להגיע. חז"ל לימדו אותנו שהעולם הזה דומה לפרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין גדול. מכוח ההכנות שהאדם עושה בפרוזדור, הוא יכול להגיע אחר כך אל הטרקלין. כדי להבין היטב את מקומנו בעולם, את היחס הנכון אליו, ועד כמה המדרגה שאנו מגיעים אליה מרוממת וגבוהה מהמקום שבו אנו נמצאים ואותו אנו מכירים כיום, חשוב לעסוק באופן נכון במה שצופן העתיד.
הבעייתיות שיש בעיסוק זה היא שאנו חיים בעולם חומרי, ומכיוון שכך קשה לנו לקלוט דיבורים על מציאות רוחנית שמאוד רחוקה מאיתנו. המהר"ל עוסק כאן בדברי חז"ל על מקום שנקרא 'גוף', שבו כביכול נמצאות הנשמות לפני ירידתן לעולם הזה. לפני ביאת המשיח, על כל הנשמות שבאותו גוף לרדת לעולם הזה ורק אז יוכל המשיח להגיע. הוא מלמד אותנו שצריך להעמיק בדברי חז"ל הללו ולהבין עד כמה המציאות של ימות המשיח עליונה ורוחנית. בעולם הזה גם הנשמות של בעלי מעלה רוחנית גבוהה שאנו מכירים, יש להן קשר מסוים לגוף, ומי שזכה קשור לצדדים העליונים שבו, לעומת זאת בימות המשיח הנשמות יהיו פרושות ובלתי תלויות בגוף, ויזכו למעלה עליונה.
הרחבות
* מהו גוף
נִקְרָא הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם גּוּף. ה מהר"ל מסביר ש'נשמות שבגוף' היינו, מקום משם יורדות הנשמות קודם ביאת המשיח, ונקרא כן בגלל שיוך הנשמה לגוף לפני ימות המשיח. הרב דסלר מסביר מדוע מקום זה קרוי 'גוף': "לפי השגות העולם הגשמי (מונחי הדיבור הרגילים) המושג 'גוף' פירושו – עצם גשמי ממשי ולא יותר מזה, אבל במבט הרוחני קוראים 'גוף' לכל מה שמסתיר על הרוחניות הטהורה" כל מציאות שטומנת בקרבה כוח רוחני קרויה 'גוף': "הרי גם במלאכים אמרו חז"ל "נפשם וגופן מן השמים" [ספרי, האזינו שו] וידוע שאין להם גוף גשמי כלל! אלא הכוונה שיש במהותם נקודות הסתר, שיש בהם חסרון, והם תאבים למלא אותו, היינו שיש בהם 'הרצון לקבל', 'והרצון לקבל' נקרא 'גוף' בכל מקום מבחינת עין של מעלה (ביחס לשלמות האלוהית). גם עיקר מהותו של גוף האדם הוא 'הרצון לקבל' שלו וכשאמרו חז"ל "נפשו מן השמים וגופו מן הארץ" [שם]. פירושו, שרצונו של האדם לקבל דברים גשמיים, "ומלאכים גופם מן השמים" היינו שרצונם לקבל דברים רוחניים". כך מסביר הרב דסלר גם את המונח 'גוף' אצלנו: "גם 'האוצר' ששם נתונות הנשמות טרם ירידתן לעולם נקרא 'גוף', דהיינו – בחינה בהסתר, כי בחינת הזמן המגביל את הנשמות והמחלק את ירידתן לעולם הזה בסדר מוקדם ומאוחר לפי צרכי הדורות היא הסתר לצורך הבחירה, ועל כן נקרא 'גוף' בפי חז"ל" [מכתב מאליהו ד עמ' 153] ירידת הנשמות לעולם נעשית על פי חשבונות אלוהיים נסתרים ועל תוכן פנימי זה רומז המושג 'נשמות שבגוף'.
לעילוי נשמת מרן הגאון הרב מרדכי אליהו בן מזל זצוק"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
