ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. יֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן, כִּי אֵין רָאוּי לַמָּשִׁיחַ רַק הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא אַחַר הַשִּׁבְעָה, וְזֶהוּ מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ לְמִי שֶׁיָּדַע מַדְרֵגָתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמַעֲלָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. כִּי מַדְרֵגַת עוֹלָם הַזֶּה מַדְרֵגָתוֹ מִסְפַּר שִׁבְעָה בִּלְבַד, מִפְּנֵי כִּי מַדְרֵגַת הַמָּשִׁיחַ עַל עוֹלָם הַזֶּה, וְעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְיֻסָּד עַל ז'. וּבְמַסֶּכֶת עֲרָכִין (יג, ב): כִּנּוֹר שֶׁל מִקְדָּשׁ שֶׁל 1 ז' נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, יא): שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אַל תִּקְרֵי שֹׂבַע, אֶלָּא שֶׁבַע. וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין, דִּכְתִיב (תהלים יב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית. וְלָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד): עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, וְאוֹמֵר (תהלים לג, ב): הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר וגו'. וְלָעוֹלָם הַבָּא, 2 אַיְדֵי דִּנְפִישׁ נִימִין דִּידֵיהּ נְפִישׁ קָלֵיהּ כְּנֶבֶל, קָרֵי לֵיהּ נֶבֶל, עַד כָּאן. וּפֵרַשְׁנוּ זֶה לְמַעְלָה, כִּי עוֹלָם הַזֶּה שְׁלֵמוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבּוּי שָׁלֵם בְּלֹא חִסָּרוֹן. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּׁבַח אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּפִי הַשְּׁלֵמוּת אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם. כִּי הַשְּׁלֵמוּת בָּעוֹלָם הוּא רִבּוּי שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. וּמִסְפַּר שִׁבְעָה תִּמְצָא בְּכָל מָקוֹם עַל הָרִבּוּי, כְּמוֹ: בְּדֶרֶךְ אַחַת יֵצְאוּ וּבְשִׁבְעָה דְּרָכִים יָנוּסוּ (דברים כח, ז), כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד, טז), וְכֵן הַרְבֵּה. וּלְכָךְ הָיָה הַכִּנּוֹר בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל שִׁבְעָה נִימִין, שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ מִפְּנֵי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָרִבּוּי, וְזֶהוּ שְׁלֵמוּתוֹ. וּלְפִיכָךְ הַכִּנּוֹר, שֶׁהוּא הַשִּׂמְחָה הַמּוֹרֶה עַל הַשְּׁלֵמוּת, יִהְיֶה מִן שִׁבְעָה נִימִין. העולם הזה בשלמותו הוא במדרגת השבע
אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ הוּא מַדְרֵגָה יוֹתֵר עַל זֶה. כִּי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה. כִּי הַשְּׁמִינִי הוּא נֶגֶד הָאַחְדוּת אֲשֶׁר הוּא לְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה, אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהֶם הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הַכִּנּוֹר הוּא שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין. וְלָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הִסְתַּלְּקוּת הַגַּשְׁמִי, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְנִבְדָּל מִן הַגַּשְׁמִי, וּלְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר עֲשָׂרָה נִימִין. כִּי הָעֲשִׂירִי הוּא קָדוֹשׁ, מוֹרֶה עַל מַדְרֵגָה נִבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי, לְכָךְ יִהְיֶה לַכִּנּוֹר לָעוֹלָם הַבָּא עֲשָׂרָה נִימִין.
________________________________
ובמוצאי שביעית יבוא בן דוד. עליך להתבונן ולדעת, כי אין ראוי למשיח שיבוא אלא לאחר שבע, כי מדרגת המשיח מעל השבע, למי שיודע את מעלתו הגבוהה של המשיח. העולם הזה במדרגת המספר שבע, ומפני שמעלת המשיח מעל העולם הזה, לכן מדרגתו מעל למספר שבע. אמרו חכמים במסכת ערכין, כינור של בית המקדש של שבעה 1 מיתרים, שנאמר: שובע שמחות, אל תקרי שובע אלא שבע. כינור של ימות המשיח של שמונה מיתרים, שנאמר: למנצח על השמינית. ושל העולם הבא של עשרה מיתרים, שנאמר: עלי עשור ועלי נבל, ועוד נאמר: הודו לה' בכינור בנבל עשור וכו'. וכינור של העולם הבא נקרא נבל, 2 מפני שמרובים מיתריו, הוא משמיע קול כנבל. בארנו ענין זה בפרק יט. שלמות העולם הזה, שיש בו ריבוי שלם ללא חסרון, לכן ראוי שהכינור, המביע את השמחה והשבח לה' יתברך, מותאם לשלמותו של העולם. השלמות היא כפי הריבוי בעולם. הריבוי בעולם הזה מבוטא במספר שבע, כמו שנאמר: בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך, וכן נאמר: כי שבע יפול צדיק וקם, וכן עוד פסוקים רבים. לכן הכינור שהיה במקדש של שבעה מיתרים, דהיינו שמחה המביעה את השלמות, והשלמות היא הריבוי שקיים בעולם, על כן הכינור, שהוא כלי המבטא את השמחה, ראוי שיהיה בעל שבעה מיתרים.
ימות המשיח הם במעלה גבוהה יותר מאשר שלימות העולם הזה, כי בימות המשיח הריבוי יתאחד לדבר אחד על ידי המשיח. המספר שמונה הוא האחדות של הרבוי שבמספר שבע. על כן הכינור של ימות המשיח יהיה של שמונה מיתרים. לעולם הבא, שיהיה עולם רוחני, עולם קדוש, הנבדל מהגשמי, יהיו בכינור עשרה מיתרים, כי המספר עשר מלמד על קדושה ועל נבדלות מהחומר, לכן בכינור יהיו עשרה מיתרים.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
95 - פרק ל"ב חלק ב'
96 - פרק ל"ב חלק ג'
97 - פרק ל"ב חלק ד'
טען עוד
ביאורים
בעולם בכלל וביהדות בפרט מייחסים ערך רב למספרים. אדם שיש לו דברים יקרים ואהובים מקפיד לספור אותם. כשרוצים לבטא שמישהו לא מייחס חשיבות לחברו, רגילים בלשון העם לומר: 'הוא לא סופר אותו'. ביהדות ישנה התייחסות מרובה למספרים. בתורה מצינו מִפקדים שבהם מונים את האנשים, מצוות רבות שבהם הספירה מדויקת. כמו כן באירועים רבים בתנ"ך מקפידים לציין את המספר של המשתתפים באותו האירוע. המהר"ל מרבה לעסוק במספרים ובמשמעותם העמוקה. כאן עוסק המהר"ל בביאור שלושה מספרים: שבע, שמונה ועשר.
בית המקדש הוא מקום החיבור שבין השמים לבין הארץ. בו עם ישראל עובדים את הקב"ה והקב"ה משרה את שכינתו עליהם. השירה והנגינה שבו מבטאות את השמחה הגדולה שבעולם הזה בהיותו בשלמותו כאשר החיבור שבינו לבין הבורא שלם. מקומה של השמחה היא כאשר המציאות שלימה, כמו שאנו רואים שאדם שמרגיש שהוא שלם ולא חסר לו דבר הוא שמח יותר. המספר שבע הוא המספר שמבטא את העולם הזה , והוא גם המספר שמבטא ריבוי , וממילא כאשר יש ריבוי ללא חסרונות ישנה שלימות.
לפי זה מקבלים דברי חז"ל מימד נפלא של עומק. הנגינה והשמחה במקום חיבור שמים וארץ מבטאת את השלמות שבעולם הזה וממילא את השמחה שבו, וזה מה שלימדו אותנו חז"ל כשאמרו שכינור של בית המקדש של שבעה נימים.
מדרגת ימות המשיח גבוהה יותר. במדרגה זו מתגלית נקודה עליונה שהיא מעל העולם הזה ומכוחה מתאחדת כל המציאות של העולם הזה. הבורא ברא את העולם הזה מתוך מטרה שיגיע למטרות ומדרגות מסוימות. בכל יום אנו אומרים בקריאת שמע שה' הוא אחד, והוא מאחד את כל המציאות. מדרגה זאת, שבה יתגלה איך כל המציאות מאוחדת בבחינה עליונה המאחדת את הכל, שייכת דווקא לימות המשיח. לְמה שמעל לטבע. הוא שייך גם למספר שמונה, שמתייחס למדרגה שמעל הטבע . מסיבה זו חז"ל אמרו שהמשיח יבוא דווקא במוצאי השנה השביעית, ובכינורו של משיח יש שמונה נימין.
לאחר מכן, לעתיד לבוא, כאשר עם ישראל יזכו לעלות ולהתרומם יותר ולהיות מרוממים לגמרי מהשעבוד לחומריות, הם יגיעו למדרגה המתאימה למספר עשר , המבטא סידרה חדשה של מספרים שאינה קשורה לספירה הקודמת, ולכן הוא מסמל את הקדושה הנבדלת.
הרחבות
* עניינו של משיח
יִתְאַחֵד הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ. העולם הנגלה לעינינו מורכב מחלקים ופרטים רבים, שחלקם אף נראים לנו כסותרים, מנוגדים ואף נלחמים זה בזה. הרב קוק מסביר שכל הניגודיות הנראית עתה הינה זמנית – העולם הולך ומתקדם למציאות שלמה יותר וכך מבאר את דעת רבי אליעזר האומר שמותר לצאת עם חרב בשבת הואיל והיא מהווה תכשיט לנושא אותה. שאלו בגמרא את רבי אליעזר: אם אכן חרב היא תכשיט מדוע לימות המשיח תבוטל ולא יזדקקו לה כלל כפי שנאמר – "וכִתְּתוּ חרבותם לאִתִּים" [ישעיהו ב, ד]? והשיב: "לפי שאינם צריכים" [שבת סג]. לפי פירושו של הרב קוק דברי רבי אליעזר מתארים את התהליך שאותו עוברים אומות העולם: בשלב ראשון כל כוח הקיים בעולם נדרש לפתח את עצמו בצורה שלמה וטובה – "כדי לתמם (להשלים) את כל גוי על פי צביונו (אופיו) המיוחד", ומשום שהדבר מביא לחיכוכים עם אומות אחרות המבטאות כוחות שונים, יש צורך בחרב. "אמנם בימות המשיח לעת אשר תתבשל האנושיות לגמרי אז יסור כח הניגוד משורשו, ושינוי הראוי להימצא בין העמים יעמוד על פי מערכה משטרית כאותה המערכה של האברים הפרטיים של גוף שלם". בגוף, כל האיברים פועלים כיחידה אחת אף על פי שלכל איבר תפקיד מיוחד. אולם, כל אחד בתחומו תורם לכלל האישיות. כך גם הכוחות הלאומיים תורמים ל"הופעת מלכות ה' בתבל. שהיא עיקר המשיחיות ותכליתה – דהיינו, שישוב הניגוד האנושי שהיה לכתחילה... להיות לכֹח אחד שכולו מקושר זה בזה בחטיבה של אחדות גמורה" [עין איה, שבת ו, מד-מה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
