ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הגם שיש הרבה מאוד אמת בדברים, יש גם צד אחר שברצוני להאירו.זכינו וב"ה אנו גדלים בבית מדרש בו יש נאמנות והמשכיות מלאה לרוחו של מרן הרב קוק זצ"ל. ובבית מדרש זה זכינו ולמדנו להסתכל על דברים בשלמות ולא לפחד כלל. שלמות פירושה לראות את האמת כולה, לראות את כל צדדי המציאות, כֵיוָן שבכולם שֵם שמים שורֶה - בבחינת 'בכל דרכך דעהו'. המבט הזה נכון בכל תחומי החיים, בין בפרט ובין בכלל, ומי שמבין אותו לעומקו וחי על פיו נכון, הוא חי אמת, ודבק באלוקיו, ועוזר לעולם כולו ולסביבתו לראות איך הקב"ה מתגלה בכל תחום בחיים. רבים מבני הישיבה שואלים את עצמם: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" (אבות פ"ב) איך ומה צריך להיות היחס בין הלימוד, לבין שאר כוחות החיים והכישרונות בהם נתברך האדם? וכמו כל דבר, יש ציר שבו יש 2 קצוות. קצה אחד אומר שהכישרונות הם יצר הרע באדם, הם מסיחים אותו מלראות ולגלות את יכולתו להתעמק בתורה. כביכול זה בא בסתירה, הכישרונות והתורה. הקצה השני אומר שהכישרונות וכוחות החיים הם החיים העיקריים, ולימוד - זה רק למי שמתאים. בעצם אנו עסוקים בשאלה ,האם יש לאדם תרבות פרטית? זאת אומרת במובן של כוחות חיים חיוביים שבהם הוא צריך להשקיע כי הם חלק ממנו, ואולי גם יתרום בהם לכלל ישראל בהמשך. ובכן לעניות דעתי זכינו למדנו בבית מדרשנו שֶהֵצֶעַם של דברים כך הוא:
נפשו של אדם היא אחת (רמב"ם, שמונה פרקים פ"א). אחת במובן של מאוחדת, הרמונית, בלי סתירות ובלי סדקים. וייעודו של אדם בחייו ברור מוגדר וקבוע הוא (אלוקי עד שלא נוצרתי / עולת ראי"ה), באנו לעולמנו זה להופיע ולגלות את שם שמים המתגלה בנו באות המיוחדת לנו. ודרך גילוי זה פועלים אנו בשתי רמות: א. במישור הפרטי מגלים את עצמנו, את ייחודיותנו ובכך מגלים תוספת הארה של הקב"ה בעולם, ב. במישור הכללי משלימים אנו את עולמו יתברך בכך שהאות המיוחדת לנו משלימה את הכלל. זכינו להבנה שכל אדם בעולם צריך לבדוק את ייעודו ע"פ 2 קריטריונים. האחד מהי האות המיוחדת לו, השני מה כלל ישראל צריך ממנו. עד כאן הקדמה כללית - ומכאן לשאלת היחס בין הלימוד והכישרונות.
כל בחור בישיבה, ניתן לחלק את שלבי התפתחותו לתקופת בנין וקבלה, ולתקופת נתינה. זה לא אומר שלא נותנים בשלב א', וזה לא אומר שמפסיקים לקבל בשלב ב', אבל השאלה היא מה העיקר. ובכן, בתקופת הבניין והקבלה ראוי לו לבחור להשקיע ולשקוע כל כולו בתוך הלימוד, בתוך הישיבה, ולא לפזר את כוחו בין 'בתי כנסיות של עמי הארץ' ולרכז את כולו בנקודת השקידה וההתגדלות בלימוד בבחינת 'אדם כי ימות באוהל', ודרשו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באוהלה של תורה". בתקופה זו, דרך ריכוז הכוחות, עם השנים הולכת ומתבהרת לו הזהות והאות המיוחדת לו בדווקא. בתקופה זו מצוי הוא בקשר עמוק, רציף, עם רבו מחנכו בין בדרכי הלימוד ובין בהליכות חייו 'מתבשל' הוא בעולמה הקסום של הישיבה - עמל ושוקד, משבר ובונה, קורע ע"מ לתפור, והכל באמונה ובשמחה מתוך ידיעה שדרך זו מקנה לו קניין תורה וחיבור לרבותיו. וממילא הולך ומגלה הוא את ה"אות" המיוחדת לו, את עצמיותו האמיתית. בתקופה זו אומר מורנו ורבנו, ראש הישיבה שליט"א, - אל לו לאדם להעיר ולעורר כישרונות חדשים ולפזר את הכוחות ולהאיץ את פיתוחם של כוחות ישנים. יחס חיובי - בודאי, אבל בשלב זה העיקר נמצא בצמיחה רוחנית וכוחות החיים מקבלים הם את ביטויים במינון מצומצם ובעיתוי הנבחר לפי התייעצות אישית עם רבו. כמובן שזוהי הדרכה כללית, ולכ"א יש את הצורך לברר מהו המינון הנכון אצלו. בשלב ב', כאשר ייעודו וייחודיותו יותר מבוררים, ושלב הבניין המרכזי וקניין התורה בנוי וקנוי בעיקרו, יש מקום לתת ביטוי רחב יותר לשאר כוחות החים והכישרונות אשר הם מבטאים את שלמות הופעת אישיותו של האדם.
ואם ישאל השואל: הנה יוצא שאני יש לי כישרונות, וחברי למדן... (לא בהכרח בכלל שזה סותר), האם חייב להיות שזה רע?" כבר ענו חז"ל בגמרא בברכות י"ז "אני בריה וחברי בריה ובלבד שיכוון את לבו לשמים." וכבר מפורסמים הדברים ב'מוסר אביך', שם בפ"ב כותב הרב זצ"ל שהטעות הגדולה ביותר היא שבזמן שהאדם עושה דבר מסוים הוא חושב על משהו אחר, וכשהוא עסוק במשהו אחר, הוא חושב על דבר שלישי. וזו טעות - "כל העולם כולו מתקפל לפניו דוקא בדבר שבו הוא עסוק ומיניה ומיניה יתקלס עילאיה".
על כן בימי החנוכה האלו נתחזק כולנו להמשך בנין רוחני גדול ושלם של כל צדדי האישיות שבנו, בשמחה ובאמונה גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
