ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
א. בבית אבינדב אשר בגבעת קרית יערים (שמו"א ז' א)
ב. בבית עובד אדום הגיתי (שמו"ב ו' יא)
ג. באוהל בעיר דוד (שם, שם טז, ז' ב).
(אומנם יתכן שנחלקו בנושא זה הרמב"ם והרמב"ן. שהרי הרמב"ם בספר המצוות מנה רק מצווה אחת והיא בנין בית הבחירה (מצווה כ) וכלל בה גם עשיית הכלים (עי"ש בדבריו) והרמב"ן בהשגות שם מונה את בנין המקדש כמצווה אחת ואת "עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצווה בפני עצמה" ואכמ"ל).
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
4 - המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון (חלק ד')
5 - הבמות והמשכן (חלק ה')
6 - עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו')
טען עוד
מקור נוסף העוסק בעניין זה הוא דברי הירושלמי:
"[אמר] רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים [בתוך משכן שילה] במות אסורות יצא [בימי נוב וגבעון] הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא [הקשה לפני רבי יוסי] אפילו לשעה כגון ההיא דעלי [האם גם יציאה שאמורה להיות זמנית, כמו בימי עלי שבניו הוציאו את הארון והביאוהו לאיזור "אבן העזר"-אפק (ראש העין בימינו) כדי להעזר בו (בחטא) במלחמתם בפלישתים] רבי אבהו בשם רבי יוחנן שם שם מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות [תשובת הירושלמי לשאלת רבי זעורא איננה ברורה ונחלקו בה מפרשי הירושלמי]" ?(מסכת מגילה פרק א דף עב טור ד /הי"ב).
השאלה היא האם יציאת הארון היא שגרמה לכך שהתקופה היא תקופת היתר במות כיון שהמשכן הפך להיות במה גדולה או שמדובר רק בסימן בעלמא ולא בסיבה. למו"ר נראה שאכן מדובר בסימן ולא בסיבה. כך מסביר הוא גם את דברי התוספתא שהבאנו בשיעור קודם - תוספתא זבחים
"אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח).
כלומר זה שאין הארון שם הוא סימן לכך שמדובר בזמן היתר הבמות (עמוד הימיני סי' א סע' ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
