ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
מובן כי שאלה זו לא הייתה עולה אלמלא תופעות שונות, לעתים קיצוניות ומקוממות, שאנו רואים בשנים האחרונות, ובמרוכז דווקא בליל חג מתן תורה.
התורה פתוחה לכול, ואינה נחלת קבוצה מסוימת בעם ישראל. אדרבא, תורה ניתנה במעמד הר סיני, לעיני כל העם.
אחד האירועים המכוננים בתולדות בית המדרש הוא אותו היום שסילקו את שומר הפתח, וניתנה רשות לתלמידים להיכנס. שלא כפי שנהג רבן גמליאל, שלא נתן לתלמיד שאין תוכו כברו להיכנס לבית המדרש (ברכות כח, א). כלומר, איננו בודקים סתרי לבבו של תלמיד.
יחד עם זאת, מסתבר שגם בתורה, כמו בכל תחום, יש "תנאי קבלה". אדרבא, היה זה מוזר לו לא היו כל תנאי והכנה הכרחיים למי שבא ללמוד דברי אלוקים חיים. אמנם, איש לא יוכל למנוע גם ממי שאינו ראוי ללמוד תורה, אך בוודאי לא ייתן לכך לגיטימציה ועידוד.
הרמב"ם כתב "כתר תורה מונח לכל". אבל הוא עצמו סייג: "אין מלמדין דברי תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם (מי שאין מעשיו ידועים לנו). אבל אם היה הולך בדרך לא טובה, מחזירין אותו למוטב, ומנהיגין אותו בדרך ישרה, ובודקין אותו; ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש, ומלמדין אותו. אמרו חכמים: כל השונה לתלמיד שאינו הגון, כאילו זרק אבן למרקוליס (עבודה זרה!)" (הלכות תלמוד תורה, ד).
מקורו של הרמב"ם בדברי חז"ל, שאמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה – בא לשמה" (סנהדרין קה, ב). אלא שכל זה בתנאי "שמקיים המצוות שלומד בתורה, רק שאינו לומד ומקיים לשם שמיים אלא מיראת העונש... אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע, ועליו אמר הכתוב 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי'. וכל תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמיים הרי הוא כקל שבציבור, וגרוע מעמי הארץ... ועליו אמרו חכמים: 'לא זכה - נעשית תורתו לו סם המות'" (שו"ע הרב, הלכות ת"ת, פרק ד).
כלומר, התורה לא ניתנה לשם שעשוע אינטלקטואלי או רגשי, כי אם על מנת לקיימה. לכן, יש להחזיר את התלמיד למוטב ורק אחר כך ללמדו תורה. אפילו תלמיד חכם שלמד הרבה תורה – אם הוא מזלזל במצוות, הרי התורה שלמד הופכת לגורם הרסני.
גם על ההוראה לפתוח את בית המדרש לכל התלמידים, שלא כרבן גמליאל, העיר רבי עובדיה מברטנורה (אבות א, א), שזה בתנאי שלא יהיה ידוע שמעשיו מקולקלים ומידותיו רעות.
לימוד שלא לשמה
אלא שמול כל זה עומדים לכאורה דברי חכמים בפירוש דבר ה' לירמיהו: "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו – הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב" (פתיחתא, איכה רבה).
אם כך, האם נפל הסייג של קיום המצוות כתנאי מקדים ללימוד תורה?
לכן, הוסיף הרש"ז מליאדי, שלעולם יעסוק אדם בתורה, גם כשמעשיו אינם לפי רצון ה'. כי מתוך שלא לשמה יוכל לבא לידי לשמה, ללמוד על מנת לעשות. לדעתו, מה שאמרו שלא ללמד תורה לאדם כזה, זו הוראה לרב שאינו צריך ללמד אותו, אבל לא לאדם עצמו, שאין לו מה להפסיד. גם כלפי הרב, ייתכן שהנחיה זו קיימת כל עוד יש אפשרות להחזיר את הלומד למוטב בתחילת דרכו. אך אם אין אפשרות, יש ללמדו במטרה שיתקן את דרכיו בהמשך. על זה נאמר "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (שם, קונטרס אחרון).
ישנה עדות על החזון איש ('מעשה איש', ב, עמ' מח מט), שעל טענה בדבר תלמיד שאינו הגון אמר "דאס מיינט נישט היינט" (אין הכוונה לימינו). זאת מכיוון שפעם עניין לימוד התורה היה קבוע בציבור. היו גם אנשים בעלי אופי רע, שלא רצו להשתתף בלימוד, אלא שנאלצו לא לפרוש מן הציבור, בגלל לחץ הקהילה. אלה הם תלמידים שאינם הגונים, שאסור ללמדם תורה. אבל מי שבאים מעצמם ורוצים בכנות ללמוד, אף שעדיין אינם מקיימים את המצוות, אינם "תלמיד שאינו הגון".
גם המרחיבים ביותר את אפשרות קבלת התלמידים, אינם מתירים ללמד תורה למי שאנו יודעים בו שלומד על מנת לקנטר, שעליו נאמרו דברים חריפים: "נוח לו שנהפכה שליתו על פניו" (ויקרא רבה, לה), וגם שהתורה "נעשית לו סם המוות" (תענית ז, א). הבא ללמוד תורה במטרה לקנטר, או כדי לשנות מהלכותיה, אינו בכלל מי שיש לעודד אותו. אדרבא, ראוי להניאו מללמוד, שכן לימודו יוביל לנזקים לו ולחברה.
יתרה מזו, ישנם לומדים שעצם לימודם חטא חמור הוא, עד שאפילו יום הכיפורים אינו מכפר עליהם! "רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה... 'כי דבר ה' בָּזָה' - זה הפורק עול ומגלה פנים בתורה". (שבועות יג, א).
מיהו "מגלה פנים בתורה"? זה אדם ש"בא על דברי תורה בחוצפא ובגילוי עזות פניו כגון מנשה שהיה יושב ודורש באגדות של דופי (סנהדרין צט, ב). לא היה למשה לכתוב אלא 'ותמנע היתה פלגש'? 'וילך ראובן בימי קציר חטים'?... וזה בוזה דברי תורה הוא" (רש"י, שם).
מה שאומר, שלא כל דיון שבו מצטטים מדרשים הופך ללימוד תורה, ולא כל פרסום עם מקורות מארון הספרים היהודי הוא אחד משבעים פנים שבהם התורה נדרשת. ייתכן שהוא דווקא דרשה של דופי...
לשמחתנו, רובם של לומדי תורה בישראל חפצים להכיר את דבר ה' המחיה את הפרט והחברה, מתוך הקשבה ורצון להתחבר למורשת הדורות, אשר תמשיך להנחות גם את הדורות הבאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
