ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מפעם לפעם התאספו החסידים סביב רבם לשמוע ממנו מתורת הבעל שם טוב הקדוש דברי מוסר וחיזוק, דברי תורה ועידוד וגם סיפורים על הנהגות הבעל שם טוב, סיפורים שהם תורה שאפשר ללמוד ממנה.
ערב אחד, כאשר התכנסו החסידים סביב שולחן המגיד, סיפר להם את אחד הסיפורים על הבעל שם טוב.
"הייתה זו אחת השבתות השגרתיות אצל מורי ורבי הקדוש מתחילתה ועד לסיומה. מיד לאחר סיום תפילת ערבית, עוד לפני ההבדלה, הגיעה לפתע אישה אלמנה אל פתח בית המדרש בשעה שהרבי והחסידים הכינו את עצמם ללוות את שבת המלכה ולערוך הבדלה. היא החלה להתייפח וביקשה להיכנס אל הבעל שם טוב. ברחמיהם הכניסו אותה לחדר צדדי שבו התפללו הבעל שם טוב וחסידיו.
"'רבי, אתם מוכרחים לעזור לי!' קראה בקול בוכים, 'כל השבת לא הייתה לי מנוחה מרוב דאגה ולכן הגעתי מיד במוצאי שבת. אני זקוקה בדחיפות לכסף כדי להשיא את בתי ואין בכיסי אף פרוטה!'
"הבעל שם טוב האזין לדבריה ברוב קשב, הביע את צערו, ולאחר מכן הורה לחסידיו להכניס את ידיהם אל כיסיהם ולתת לה את כל הכסף שימצאו בכיסם למען המצווה החשובה. הם עשו כדבריו ולמרבה הפלא הכסף שמצאו בכיסם הגיע בדיוק לסכום שביקשה האלמנה. הבעל שם טוב בירך את האלמנה לשלום והחל בהבדלה...
"אמרו לי", חתם המגיד את סיפורו, "מה הלקח שיש לנו ללמוד מהסיפור הזה?"
החלו החסידים לדון בשאלה וניסו לחשוב על תשובה מספקת.
אחד החסידים פתח ואמר: "הסיפור הזה מראה את כוחותיו הפלאיים של הבעל שם טוב. למרות שהאירוע התרחש כמה דקות לאחר יציאת השבת ולאף תלמיד לא היה כסף בכיסו, הרבי חולל נס כדי לעזור לאישה האלמנה וגרם לכך שהכסף יימצא בכיסם של תלמידיו".
"יש לנו סיפורים רבים שמוכיחים את יכולתו של הבעל שם טוב לחולל נפלאות", ענה המגיד, "לשם כך אין לנו צורך דווקא בסיפור הזה. אם כן, מדוע בחרתי דווקא בסיפור הזה?"
"אבל היה כאן נס כפול!" קרא חסיד אחר, "לא זו בלבד שהבעל שם טוב גרם לכסף להופיע באורח פלא עם צאת השבת בכיסם של החסידים, אלא הם מצאו את הסכום המדויק שהאלמנה נזקקה לו".
דעתו של המגיד לא הייתה נוחה גם מתשובה זו, מכיוון שלדבריו לא חסרים סיפורים שלפיהם חולל הבעל שם טוב ניסים כפולים ומכופלים מסיפור זה.
חסיד שלישי ניסה את כוחו באומרו: "ברור שהבעל שם טוב יכול לחולל ניסים מופלאים, אך מאידך יכול היה לגרום לכל הכסף להופיע בכיסו וכך לקיים את המצווה בעצמו, אבל בגלל אהבתו הגדולה לזולת רצה לחלוק מצווה זו עם תלמידיו ולכן גרם לכסף להופיע דווקא בכיסיהם. אני חושב שזהו המסר של הסיפור".
גם תשובה זו לא סיפקה את הרב המגיד. כאשר ראה כי אינו נענה כרצונו, ענה בעצמו: "אם יורשה לי לומר, סבור אני כי הסיפור אינו עוסק כלל בבעל שם טוב הקדוש ובגדולתו, ובעוצם נסיו ומופתיו, הנהגותיו ומידותיו. חושבני שסיפור זה עוסק דווקא בתלמידיו ובחסידיו ומעביר את אמונתם הפשוטה והתמימה".
המגיד ממזריטש עצר לרגע ובחן את הבעת פניהם של תלמידיו המשתוממים מהסיבוב החד של מאה ושמונים מעלות שנעשה במסר של הסיפור. לתשובה כזו לא ציפו כלל. המשיך המגיד להסביר: "אף שהשבת יצאה זה עתה ולאיש מהם לא היה כסף בכיסו, מפני שעדיין לא יצאו מבית המדרש מאז צאת השבת, בכל אופן עשו כהוראת הבעל שם טוב באמונה שלמה ובלי עוררין או פקפוק שאכן יימצא כסף באמתחתם מבלי לחלל שבת..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
