ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
כאשר יש שינוי מסדרי הבישול הרגילים, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בעייתי של חוסר בכלים המתאימים לבישול חלבי. לעיתים מדובר במתכון שבו חלק מהמרכיבים הם פרווה (כגון פסטה או תפוחי אדמה) שבסופו של דבר נערבב או נחבר אותם יחד עם הרכיבים החלביים.
במקרה שכזה, נשאלת השאלה: האם מותר יהיה לבשל מאכל פרווה בכלי בשרי ואחר כך לערבב אותו עם דבר חלבי?
התשובה לשאלה הזו תלויה בשאלה מתי השתמשו בסיר הבשרי בפעם האחרונה.
נחדד את המקרים:
1. יש לנו סיר בשרי (נקי) בן יומו (שבישלו בו בשר ב-24 שעות האחרונות) - אם נבשל בו מאכל פרווה:
א. לכל הדעות אפשר יהיה לאכול את המאכל הפרווה (אפילו כשהוא חם) בכליים חלביים.
ב. לאכול אותו עם חלב ממש: לאשכנזים- אסור (בדיעבד, אם כבר נתערב בחלב - מותר לאוכלו).
לספרדים- מלכתחילה, אם מתכננים לאכול מאכל פרווה עם חלב, לא מבשלים אותו בסיר בשרי בן יומו. אם כבר בישלנו בו - מותר לאוכלו עם חלב.
(צליה של מאכל פרווה בכלי בשרי - חמורה יותר מבישול. אמנם יש הסוברים שאפילו לספרדים יהיה אסור לאוכלו עם חלב, אבל בשעת הצורך אפשר לסמוך על המתירים זאת ולנהוג כאמור לעיל בבישול).
2. יש לנו סיר בשרי (נקי) שאינו בן יומו (שלא בישלו בו ביממה האחרונה) - אם בישלו בו מאכל פרווה:
א. לכל הדעות אפשר יהיה לאכול את המאכל הפרווה עם חלב ובוודאי בכלים חלביים.
ב. האם מותר מלכתחילה לתכנן זאת ולבשל מאכל פרווה בסיר בשרי כדי לאכול אותו עם חלב?
לספרדים- אין בכך בעיה ואפשר מלכתחילה להשתמש בסיר בשרי שאינו בן יומו ולבשל בו מאכל פרווה כדי לאוכלו עם חלב. לאשכנזים- אין זו דרך המותרת מלכתחילה, ורק אם כבר בישלנו מאכל פרווה בסיר בשרי שאינו בן יומו מותר יהיה לאוכלו עם חלב.
(טיגון של מאכל פרווה עם בצל או מאכל חריף בתוך כלי בשרי שאינו בן יומו, מעורר את הטעם הפגום שבסיר והופך את כל התבשיל להיות בשרי(!), ואסור כמובן לאכלו עם חלב).
לסיכום, כדאי לתכנן ולדאוג מראש שיהיו לנו מספיק כלים מתאימים בלי להסתבך, כשהאשכנזים שבינינו יוכלו להשתמש גם בכלי בשרי שאינו בן יומו ולבשל בו מאכל פרווה כדי לאכול עם חלב.
חג מתן תורה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
