ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
אחרי שמופיע המלך בביתה של הכלה, תוך רצון עז להשפיע ולתת את כל כולו, נשארת עוד מלאכה אחת – להעניק לכלה את הכוחות, הכשרונות והיכולת לקבל את כל הטוּב שנכון לה ושהיא ראויה לו.
מנין מקבלת הכלה את כוחותיה? במעמקים הנסתרים מן העין, הכלה היא עצם מעצמיו של החתן. היותה בת זוג ראויה למלכו של עולם, לא הייתה יכולה להתרחש ללא השראה סמויה של החתן. כל בניינה והתפתחותה הינם חלק מהתגלות כוחותיו של החתן. אלא שפיתוח הכלים של הכלה על ידי אור החתן הגנוז בה, אינו נעשה על ידי פעילות גלויה ונראית לעין של החתן, אלא דוקא על ידי ההתפשטות שלו בתוככי דמותה ובעומק חייה של הכלה. בעוד אנחנו מרגישים איך אנו מתפתחים, גדלים ומרחיבים את יכולותינו, עושה זאת הקדוש ברוך הוא דרכנו ללא שנרגיש בכך.
ואכן, כאן אנו מגיעים לפלא הפלאים, שהוא הסיבה לקישור העמוק והמוחלט שבין בני הזוג. לאחר שבעה שבועות של התקרבות, השניים הופכים להיות לאחד ממש. גם כשהכלה מפתחת את עצמה כביכול במנותק מן החתן, גם אז, ובמידה מרובה דווקא אז, מתגלה שאין כאן באמת שניים נפרדים מפני שהוא הוא הפועל במעמקיה לפרוח ולגדול. כל עצמה של הכלה שהיא עצמו של החתן. התורה היא כטבעת וכתובה שמחברת ומאחדת את הזוג להיות אחד. "קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הוא" (הקדוש ברוך, התורה וישראל – אחד הם).
בליבו של אדם
רוצים מכל הלב!
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
24 - תהומות
25 - ספירת המלכות
26 - נפשי בשאלתי
טען עוד
הקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו לשאול את עם ישראל האם אנו מוכנים? האם אנו מעוניינים לקבל את התורה, ותשובתנו הנצחית, שהיא עומק העומקים של השותפות שלנו עם ה', הייתה ועודנה: "נעשה ונשמע!"
הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מחדדת את רצוננו בחכמה אלוקית דוקא הנמשכת לתוך תבונה אנושית. חכמה שמתחילה מכך שהחתן העליון מעניק את המתנה שבבית גנזיו. היא מעידה שגם כשאנחנו עצמאיים לחלוטין, אנחנו עונים "כן!" חד משמעי. בכל ליבנו אנו מעוניינים בתורה, אך אנו מעוניינים רק בתורה אלוקית שמעל ומעבר לנו. אנחנו מוכנים אליו יתברך ולתורתו הקדושה. לכן זכו ישראל לשני כתרים, כמו מלאכי השרת: אחד כנגד הקדמת "נעשה", ואחד כנגד "נשמע".
באותם כתרים אנו עתידים להתעטר בעזרתו יתברך במהרה בביאת גואל צדקנו, כמו שאומר הכתוב: "ושמחת עולם על ראשם", שנזכה במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.













