ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הרי סוף סוף באותה שעה שמגלה דעתו הרי הוא הרוב שאחריו אמרה תורה שיש להטות, אם כן יש לפסוק הלכה כדעתו ולא כדעתם, ודעתם בטלה כמי שאינה. וכמו תמיד ברוב דעות כשהם שוים (בדעה) אין הבדל מתי אמרו הרוב דבריהם אם לפני המיעוט או אחר כך. כן גם כמגלה הגדול דעתו שהוא הרוב מבחינת החכמה יש ללכת אחר דעה זו, והשאר בטלים כמי שאינם" (עמוד הימיני סי' ד סע' ב).
לכן חולק מו"ר על ההבנה הקודמת וטוען:
א. בזמן המשא והמתן גם הדיינים הזוטרים מביעים את דעתם.
ב. בזמן שהם מביעים את דעתם אסור להם לחלוק בצורה ישירה לחלוק על הגדול אלא הם צריכים להביע את דעתם החולקת בנימוס ובדרך שאלה.
ג. בדיני נפשות (שם אי אפשר לתקן טעויות) יש חשש שלא יביעו דעתם אפילו בדרך שאלה ולכן הגדול אומר דבריו בסוף.
ד. עצם הישיבה ביחד לדון היא כמתן רשות לתלמיד לחלוק על רבו ולפסוק נגדו אלא שיש לשמור גם כאן (כמבואר לעיל) על כבוד הרב. ה. בשלב ההכרעה לאחר שנשמעו כל הדעות חייב כל דיין להביע את דעתו האישית ללא כל התחשבות בדעת רבו והדין נפסק לפי רוב דעות בהצבעה.
אם כן לפי שיטת מו"ר ההכרעה היא על פי רוב הדעות, תוך כדי שמירה על כללי התנהגות מכובדת ומכבדת בזמן הדיונים ומתן האפשרות לכל הדיינים לנסות ולשכנע את חבריהם להכריע כדעתם. ההלכה של "לא תענה על רב" היא הלכה בסדרי הדין ולא בהכרעת הדין.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
2 - דעתם של הדיינים (חלק ב')
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
4 - רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
