ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הציבור הדתי הלאומי קיבל במלחמת ששת-הימים תנופה גדולה וחדשה, והוא נעשה הכח המוביל של ההתיישבות במרחבי הארץ ששוחררו, התיישבות בעלת משמעות דתית. לעומת זאת, בצד השני של קשת הדעות בישראל, בחלק החילוני השמאלני, אלו שראו בציונות תנועה חילונית, שמגמתה היחידה היא לפתור את בעיית הקיום היהודי, בעיית הקיום הפיזי של עם מפוזר ומפורד, נרדף ומבוזה, אצלם מלחמת ששת-הימים היתה נקודת משבר בשאיפה הציונית, והמשבר החריף ביותר - במלחמת יום-הכיפורים ובעקבותיה. אז התברר להם, שהרעיון הציוני החילוני לא השיג את מטרתו. החלום של מדינה יהודית בארץ-ישראל שתפתור את הבעיה היהודית, ובכך עם ישראל יגיע אל המנוחה ואל הנחלה, החלום הזה התבדה: הנה הוקמה מדינת-ישראל והבעיה לא נפתרה! אדרבא, היא הוחרפה, מצב היהודים במדינת-ישראל קשה יותר מאשר בארצות הגולה. כאן העם היהודי נתון במלחמות ובטרור ובבדידות. התקוות להיות עם חופשי בארצנו התבדו.
התחושה האיומה של הסכנה שהיתה בערב מלחמת ששת-הימים, הפחד מפני מלחמה נוראה עם רבבות קורבנות, העיבה על הניצחון במלחמה. התברר, שגם כאן, בארץ-ישראל, לא מובטח קיומנו, אף-על-פי שהפעם ניצחנו. התחושה הקשה התעמקה אחר-כך במלחמת ההתשה והגיעה לשיאה במלחמת יום-הכיפורים. אז המשבר של הרעיון הציוני השמאלי נעשה טוטאלי. מאז מחפש השמאל איך לצאת מהסיפור הזה, מהרעיון הציוני, איך לבטל את המשמעות של מדינת-ישראל כמדינת העם היהודי, משמעות שיוצרת חיץ בין המדינה למדינות העולם, משמעות שהיא מקור לשנאה ואיבה תהומית. הדרך לכך היא על-ידי טשטוש הזהות הלאומית היהודית של המדינה, טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים.
יום ירושלים, שכולו ספוג בזהות יהודית עמוקה, אינו חג של השמאל החילוני, השמאל אינו רוצה עוד במדינה יהודית, כי הזהות המיוחדת הזאת היא אֵם כל הצרות של המדינה. אך הנסיונות של היהודים לברוח מעצמם לא התחילו היום, והם אף פעם לא הצליחו. פעם נוספת נצטרך לעבור את הבירור הזה, שיוכיח שוב, שאי-אפשר להחביא את הזהות שלנו, וכאשר מנסים להסתיר אותה היא פורצת ביתר שאת. אנו יודעים שכל הקשיים שלנו הם חלק מהתהליך של גאולת ישראל. אנחנו מקבלים את הצרות באהבה ושמחים על הישועות הבאות מהן, ומודים לקב"ה על הישועות. על-כן יום ירושלים הוא לנו יום של הודאה והלל לקב"ה, שהחזירנו לירושלים ולמרחבי ארץ-ישראל, יום של תפילה על הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
