ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': בראשית כו עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי".
החידוש הזה של בחירתו של אברהם אבינו רמוז בסמיכות הפרשיות, פרשה קודמת מסתיימת במילים "וימת תרח בחרן". ויש בכך קושי מבחינת התאריכים כמו שציין רש"י שם, וז"ל:
"וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרויים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרויים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי".
המהר"ל ב"גור אריה" מתקשה בתירוץ רש"י, להבין כפשוטו שהתורה העלימה את מציאותו של תרח, אלא מפרש שכאן נבחר אברהם וממילא נעשה כבריאה חדשה שאינה מתייחסת לתרח, כמו גר שנגייר שהוא כקטן שנולד. וכדי הדגיש זאת מציינת התורה שבהליכתו של אברהם לארץ ישראל כביכול תרח מת בשבילו! נראה שבשביל לגלות את המהות החדשה של אברהם אבינו באו עשרה הניסיונות שנסהו ה'.
וכך מפרש הרמב"ן (בראשית פרק כב פסוק א):
"... אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן (תהלים יא ה), כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצוה אותו בנסיון, ולא יבחן את הרשעים אשר לא ישמעו. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה".
לדבריו הניסיון הוא כמו העלאה על "נס" להוציא לאור ולגלות לעין כל את הכוחות הקיימים כבר אצלו.
וכך מפורש במשנה אבות (פרק ה משנה ג) "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום". רצונם לומר, שע"י הניסיונות נודע דבר חיבתו של אברהם.
נראה להקביל את עשרת הניסיונות של אברהם לעשרה מאמרות שנברא העולם ולעשרת הדברות שנתנו בסיני. כך אומר בעל הטורים, שלכן פתח הכתוב במילים "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'", משום שזה כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. והרעיון בכך, שעשרה המאמרות נתגלו בעולם ע"י אברהם אבינו שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בהם. והם עתידים להוסיף ולהתגלות בעשרת הדברות בהר סיני 2 . והנה בשלושת העינינים הנ"ל, אנו מוצאים שהמאמר הראשון שבהם הוא אינו מאמר מפורש, אלא נאמר כעובדה, והוא כולל את כל העשרה. כך בעשרה מאמרות שנברא העולם, הראשון שבהם הוא "בראשית", שאינו מאמר מפורש והוא כולל את כל הבריאה. וכן בעשרת הדברות, הדבור הראשון הוא "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אין בו ציווי אלא קביעת עובדה, והוא כולל את כל עשרת הדברות. וכן הניסיון הראשון של אברהם אבינו 3 היה הניסיון באור כשדים, שלא נזכר בפירוש בתורה, ולא נאמר שם ציווי או אמירה, והתורה רומזת לכך בברית בין הבתרים "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים", וזה דומה לדבור ראשון של עשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הצד השווה לכולם, שהיה בהם כעין לידה של מציאות חדשה יש מאין, כך בבריאת העולם בבראשית וכך בבחירת אברהם אבינו, שבאור כשדים נבחר וכאילו נולד מחדש, ושוב אינו מתיחס לתרח אביו. וכך במתן תורה שבו נבחרו ישראל וקבלו הויה חדשה 4 .
כיצד עבר אברהם את המשוכה הזאת, של המעבר מבן נח לאבי האומה הישראלית שקבלה תורה? מבואר במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה לט):
"ויאמר ה' אל אברם, רבי ברכיה פתח (שם שיר השירים ח' ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה וגו', אחות לנו קטנה - זה אברהם שאיחה את כל באי העולם, בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע. קטנה - שעד שהוא קטן היה מסגל מצות ומעשים טובים. ושדים אין לה - לא הניקוהו לא למצות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה - ביום שגזר עליו נמרוד לירד לתוך כבשן האש. אם חומה היא נבנה עליה - אם מעמיד דברים כחומה יבנה עליה. ואם דלת היא נצור עליה - אם דל הוא במצות ובמעשים טובים נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו אינה אלא לשעה, כך אין אני מתקיים עליו אלא לשעה. אמר לפניו: רבון העולמים! אני חומה - מעמיד אני דברי. ושדי כמגדלות - זה חנניה מישאל ועזריה. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום - שנכנס בשלום ויצא בשלום".
לפי המדרשים אברהם אבינו היה בדור הפלגה ושם הוא התריע כנגדם, שהם כופרים בקב"ה, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" פירשו במדרש "כנגד אברהם אחד וה' אחד". והם התפלגו כיון שהיה חסר להם האמונה בה' אחד, ולאברהם אבינו היו הסגולות לאחד את כל הפרטים המפולגים, וזהו " כזה שהוא מאחה את הקרע".
אולם המעבר הזה מקטנות לגדלות אינו קל כל עיקר, כיון שהיה חסר תורה ומצוות, ובלא זה אי אפשר לו להשפיע, אולם תורה ומצוות לא יקבל כל זמן שלא נבחר, ונשאלת השאלה " מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה"? וכאן באה התשובה, שאם הוא ימסור נפשו בהחלטיות על אמונה בה' אזי יבנה עליה "טירת כסף" היינו כלל ישראל שנקראו "כנפי יונה נחפה בכסף" (עיין שם בהמשך המדרש). וזה הביא לאותו ממהפך בנפשו של אברהם שהכשיר אותו לקבל תורה ומצוות.
וכך היה במתן תורה, שישראל אמרו "נעשה ונשמע", והקדימו נעשה לנשמע , שזו אמירה החלטית לעשות אפילו אם אין מבינים מה לעשות, וזה הכשיר אותם לקבל תורה.
^ 1 עבודה זרה דף ט עמוד א "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן. שני אלפים תורה מאימת? אי נימא ממתן תורה עד השתא, ליכא כולי האי, דכי מעיינת בהו, תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי! אלא בראשית יב מואת הנפש אשר עשו בחרן".
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
^ 2 וכך אומר רש"י (שמות פרק לב פסוק יג) "זכר לאברהם - אם עברו על עשרת הדברות, אברהם אביהם נתנסה בעשרה ניסיונות ועדיין לא קבל שכרו, תנהו לו, ויצאו עשרה בעשרה".
^ 3 לפי הברטנורא על פרקי אבות, וניגוד לרמב"ם שלך לך הוא ניסיון ראשון.
^ 4 נראה שבגלל זה גם המשך זרעו היה הכל בדרך נס לא טבעי, כלידת יצחק, ועקידת יצחק, ללמדנו שמציאות ישראל היא לא טבעית, אלא בחירה מיוחדת של הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
