מינוי מלך – מצווה לכתחילה או היתר דיעבדי? | הרב יאיר וסרטיל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
שופטים

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
סנהדרין

2312

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בפרשת שופטים עוסקת התורה בעניין המלך (דברים יז, טו):
"שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא".
באופן פשוט הדברים כתובים כציווי גמור ומשמע שהתורה מצווה אותנו למנות מלך. אולם אם נעיין בפסוק הקודם נראה שהדברים אינם כה פשוטים. שם מובאת הקדמה שאינה אופיינית לשום מצווה:
"כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי".
מה עניינה של הקדמה זו? מדוע מובא סיפור שהעם יבוא ויבקש מלך? נראה שזהו מעין תנאי, שרק אם יבוא העם וידרוש מלך קיימת מצווה זו, והדברים תמוהים. אם אכן יש מצווה למנות מלך מדוע להתנות אותה בכך שהעם ידרוש ולא פשוט נצטווינו למנות, וכי יש מצווה בתורה שמותנית בכך שהעם יבקש לעשותה?! יתירה מזו, מצוטטת כאן בקשה שמאוד אינה משדרת אידיאליות ולכתחילאיות "ככל הגויים אשר סביבתי". האם דווקא הרצון להידמות לכל הגויים הוא התנאי והפתח לזכות במצווה חשובה זו של מינוי המלך?!
בליבון פרשה זו יש להתבונן ולהשוות למסופר בספר שמואל א' (ח, ד-ז). שם פנה העם אל שמואל בבקשה למנות מלך "ככל הגויים", והדבר היה רע בעיני שמואל, תגובה שקיבלה גיבוי גם מהקב"ה שהשיב על כך לשמואל "כי לא אתך מאסו, כי אותי מאסו ממלך עליהם". נביא את המסופר שם תחל ניכנס לבירור:
"ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה. ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים. וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה'. ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם."
ב סנהדרין כ ע"ב נחלקו התנאים לגבי פרשיית המלך בשמואל, בה יידע שמואל את העם בזכויותיו הנרחבות של המלך, במטרה להניא אותם מתשוקתם למנות מלך.
"רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו רבי יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך."
ומיד לאחר מכן מביאה הגמרא מחלוקת נוספת:
"וכן היה רבי יהודה אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר ואמרת אשימה עלי מלך וגו'."
רבי יהודה סובר שמינוי המלך היא מצווה וזמן קיומה הוא בכניסתנו לארץ. רבי נהוראי חולק ואומר שלא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן של ישראל. לאיזו פרשה רבי נהוראי מתכוון? רש"י מסביר שכוונתו לפרשיית "שום תשים" שבחומש דברים ובא לומר שאין זו מצווה אלא הפרשה נאמרה רק כנגד תרעומתן של ישראל, לפי שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך ולומר והיינו גם אנחנו ככל הגויים. כדברי רש"י מדוייק מהוכחתו של ר' נהוראי ,שנאמר ואמרת אשימה עלי מלך", ומילים אלו נאמרו בפרשייה שבחומש דברים. נמצא ששאלתנו מחלוקת מפורשת בגמרא היא, לפי רבי יהודה זו אכן מצווה ואילו לפי רבי נהוראי אין מצווה כזו.
אולם המהרש"א מפרש את הגמרא באופן אחר וכותב שכוונת ר' נהוראי לפרשיית המלוכה שבשמואל, כפי הנוסח שמצאנו בפיסקה הקודמת בגמרא, ששם רבי יהודה התבטא באותה מטבע לשון וכוונתו שפרשיית המלך בשמואל לא נאמרה אלא כדי לאיים עליהם. לדברי המהרש"א לא מצאנו בגמרא דעה מפורשת שאין מצווה למנות מלך, אלא ר' נהוראי מתייחס רק לבקשה שהייתה בימי שמואל שהיא הייתה שלא כהוגן.
גם בין מפרשי המקרא נחלקו בשאלה זו מן הקצה אל הקצה. יש סבורים שזוהי מצווה גמורה; יש סבורים שרשות; ויש שאף סבורים שזהו עניין שלילי ולכתחילה לא ראוי למנות מלך. לאומרים שזו מצווה או על כל פנים רשות יש להבין מה הייתה הטרוניא כלפי בני דורו של שמואל. מאידך לאומרים שזהו דבר שלילי וכן לאומרים שזו רשות יש לבאר מדוע כלל נכתבה פרשייה זו בתורה ומה באה ללמדנו.
הספורנו כותב שמינוי שופט הוא דבר טוב כדי שלא תהא עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה אמנם המלכת מלך כמלכי הגויים שזרעו ממשיך להחזיק במלכותו אחריו היא דבר נמאס אצל הקב"ה. עד כדי כך הספורנו רואה בכך דבר נמאס עד שמדמה את פרשיית המלך לאשה יפת תואר, שלא נתנה התורה רשות לשאת אותה אלא משום שדיברה כנגד יצר הרע, ולכן רמזה שסופו לשנאותה ולהוליד ממנה בן סורר ומורה, וכך גם בעניין המלוכה.
לפי פירושו מאוד מובנת הקדמת התורה "ואמרת אשימה עלי מלך" ועוד הוסיפה "ככל הגויים" שזהו אכן דבר נמאס ולא טוב, אלא שאם זהו מצב הדור ורצון העם התורה התירה זאת אך קבעה תנאים כשם שקבעה לגבי אשת יפת תואר. לכן נכתבה הפרשייה כדי ללמדנו מהם התנאים המותרים – שיהא מקרב אחיך וגם שה' אלוקיך יבחר בו. כמו כן ברור מדוע בקשת העם למלך בימי שמואל לא נתקבלה בשביעות רצון עד שהקב"ה אמר "אותי מאסו". אמנם הקושי בשיטתו הוא שנמצא לפי זה שכל זרע המלוכה של בית דוד שאנו מתפללים יום יום שה' יקימנו ויצמיחנו מחדש הוא דבר נמאס שהתחיל בלית ברירה מתוך מצבו הירוד של העם. אפשר להבין שבעבר היה צורך וכך השתלשלו פני הדברים, אולם אם עצם המלוכה היא דבר נמאס מדוע גם לעתיד לבוא כשמלאה הארץ דעה את ה' תמשיך ותתקיים בעוז מלוכה זו?!
האבן עזרא לא ציין שזהו דבר נמאס אלא רק שאין זו מצווה כי אם רשות. בדרך זו הלך גם האברבנאל והסביר שלכן הקדימה התורה "ואמרת אשימה עלי מלך", וכתב שלפי זה תובן תמיהה נוספת, מדוע בכלל צריך ציווי על כך, הלא אם כהמשך הפסוק כתוב שה' יבחר את המלך מדוע אנו מצווים למנותו, ולא יהיה זה כנביא ושופט שה' בוחר בו ואינו מצוונו למנותו. האברבנאל עצמו (בהקדמה הראשונה לפרשייה זו) על פי הנסיון יצא חוצץ כנגד שלטון מלוכני-דיקטטורי וצידד בעד שלטון דמוקרטי, ואלו דבריו:
"ההקדמה האחת הנה ראוי שנדע אם המלך הוא דבר הכרחי ומחוייב... הנה תהיה באמת מחשבתם בחיוב המלך והכרחיותו כוזבת, לפי שאינו מהבטל שיהיו בעם מנהיגים רבים מתקבצי' ומתאחדים ומסכימים בעצה אחת ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט וזהו כנגד התנאי הראשון, ולמה לא תהיינה הנהגותיהם משנה לשנה או לג' שנים כשני שכיר או פחות מזה, ובהגיע תור שופטים ושוטרים אחרים יקומו תחתיהם ויחקרו את פשעו הראשונים באמונתם ואשר ירשיעון ישלם כל אשר הרשיע לעשות ... ולמה לא יהיה גם כן יכלתם מוגבל ומסודר כפי הדתות והנמוסים הדין נותן שיחיד ורבים הלכה כרבים, ושיותר קרוב להיות הפשע באדם אחד... ובהיות הנהגותיהם זמניות והם עתידים לתת את הדין אחרי ימים מועטים יהיה מורא בשר ודם עליהם ומה לנו להביא על זה טענות שכליות והנה הנסיון גובר על ההקש , הביטו וראו הארצות שהנהגתם על ידי המלכים, והיום הזה ראינו כמה ארצות שהנהגותיהם ע"י השופטים ומושלים זמניים נבחרים ביניהם ומלך אלקים עמהם, משפט נבחרה להם בסדור מוגבל, והם הרודים בעם העושים בעניני המלחמות לא יעמוד אם לשבט אם לארצו" 1 .
הרמב"ם (מלכים א, א) פוסק שהמלכת מלך היא מצווה ומביא את המימרא ששלוש מצוות נצטוו בכניסתם לארץ ואחת מהן היא מינוי מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך".
לשיטת הספורנו מובן מדוע בקשת העם למלך בימי שמואל לא נתקבלה בשביעות רצון, אולם לפי השיטות שמינוי מלך אינו מאוס אלא רשות וכל שכן לשיטות שזוהי מצווה צריך לברר מה הבעיה שהייתה בבקשתם 2 .
רש"י בסנהדרין (כ ע"ב ד"ה עמי הארץ קלקלו) מבאר שהמלך נצרך כדי לשפוט את העם ולא כדי שילחם מלחמותיו, וזו לשונו: "דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם, אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו". ולכאורה כך מפורש ומדוייק במימרא שבגמרא עליה מוסב רש"י:
"תניא רבי אליעזר אומר זקנים שבדור כהוגן שאלו שנאמר תנה לנו מלך לשפטנו אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ."
מהי הבעיה בבקשת מלך שיצא למלחמות? בדברי רש"י לא מבוארת התשובה לכך, אולם הרד"ק שגם הלך בדרך זו מבאר שזו בעיה בביטחון בה'. עד כה ה' הלך עימהם ונלחם להם כל מלחמותיהם וכעת אינם סומכים על כך אלא רוצים מלך שיחזק את תחושת בטחונם וילחם מלחמותיהם.
מהרמב"ם (מלכים א, ח; פרק ד; ו, ב ועוד) משמע שהמלחמה היא אחת מתפקידיו של מלך, וכן דייק בשיטתו הציץ אליעזר (בספרו הלכות מדינה), ואם כן לשיטתו לא יתכן שהבעיה בבקשת העם הייתה רצונם שילחם מלחמותיהם. ואף שאפשר לומר שלכתחילה לא זו המטרה לשמה ממנים מלך אלא שלאחר שיש מלך עליו לבצע תפקיד זה, מסתבר יותר שזו בקשה לגיטימית לשיטה זו.
בדרשות הר"ן (דרשה יא), ברלב"ג ובמצודות (בשמואל) הסבירו שהבעיה הייתה דווקא מצד הרצון למלך שישפטם, להפך ממימרתו של רבי אליעזר שזה היה רצון הזקנים ששאלו כהוגן. בפרט בדרשות הר"ן מאריך בהבדל המהותי שבין משפט המלוכה למשפט הסנהדרין, שמשפט הסנהדרין הוא משפט אלוקי המשכין קדושה בתוך עם ישראל ואילו משפט המלך הוא רק תיקון חברתי כמו משפט כל העמים שהוא רק תיקון וסדר חברתי. רצון העם היה להתנתק מהמשפט של מערכת הסנהדרין ובמקומו להקים מערכת משפט של תיקון חברתי ככל העמים, ולכן בקשתם הייתה מאיסה בקב"ה.
הרמב"ם עצמו (מלכים א, ב) מתייחס במפורש לבקשת המלוכה בימי שמואל ומבאר שהקלקול היה שלא שאלו מפני שרצו לקיים המצווה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו. הקב"ה אומר שלא קצו בשמואל כפי שמביא הרמב"ם עצמו בהלכה זו ובכל זאת כותב שהבעיה הייתה שקצו בשמואל. ויש לפרש שהקיצה בשמואל היא היא הקיצה בקב"ה, כלומר, ההנהגה של נביא היא הנהגה ישירה על פי דבר ה' והעם קצו בהנהגה כזו של נביא ורצו הנהגה של מלך, הנהגה המאפשרת מקום נרחב יותר להתחשבות ברצון העם, בתפישתו המדינית-חברתית וכד'.
האברבנאל , כפי שהובא למעלה, סובר שמבחינה מעשית מלוכה היא לא דבר רצוי אולם מכל מקום התורה לא התייחסה לכך לא בשלילה ולא בחיוביות אלא כדבר הרשות. לגבי הבקשה בזמן שמואל מנמק שהבעיה הייתה שלא היה להם צורך אמיתי במלך. ה' יצא לפניהם במלחמות וכך ניצחו בכל מלחמות כיבוש הארץ, ושמואל שפטם, ואם כן לא היה צורך אמיתי בבקשתם אלא רק הרצון להידמות לכל העמים, ולכן היה בכך ביטוי למאיסה בה'.
נסיים בדברי הנצי"ב (העמק דבר) המביא את דברי חז"ל שזו מצווה למנות מלך, ותמה לפיכך על ההקדמה התמוהה בתורה "ואמרת אשימה עלי מלך", ממנה משמע שזו רשות. ומבאר שאמנם זו מצווה אך היא מותנית ברצון העם. הטעם לכך הוא שיש מדינה שאינה יכולה לסבול שלטון מלוכני ולעומת זאת יש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלא קברניט. הנהגת הכלל משמעותית ונוגעת לסכנת נפשות הדוחה מצוות עשה, ולכן אי אפשר לצוות באופן מוחלט על מינוי מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול מלך, וזאת על ידי שרואים העמים סביבותיהם שבהם נוהג שלטון מלוכני ומתנהגים בסדר יותר נכון. כאשר נמצאים במצב כזה מתחייבים במינוי מלך וכעת שמתקיים התנאי זוהי מצווה גמורה ולא רק דבר הרשות.
לאור דברי הנצי"ב ניתן לעמוד גם על הטענה שטען האברבנאל כנגד שלטון המלוכה, שזהו שלטון גרוע המזמין שחיתויות. ולכאורה קשה, אם כן מדוע אנו שואפים לתקומת מלכות בית דוד ומתפללים על כך מידי יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". ונראה שאכן הדבר תלוי במצב הדור ומנהיגיו. בשעה שהדור אינו ברמה מוסרית גבוהה אכן שלטון זה מסוכן, ובשעה זו אכן כדאי שהעם לא יבקש מלוכה, וכדברי הנצי"ב גם לא יהיה מצווה בה, אך לעתיד לבוא בע"ה מלאה הארץ דעה את ה' וכולם יהיו בלי יראת שמים הקודמת לחכמתם, אכן שלטון המלוכה לא רק שיהיה אפשרי אלא אף יהיה אידיאלי יותר 3 (לפי האברבנאל עצמו תמיד מצוות המלוכה היא רשות אך מדברי הנצי"ב עולה שבמצב מתוקן זהו השלטון האידיאלי).
נסיים בברכת "והשיבה שופטינו כבראשונה".

^ 1.וממשיך ומביא שם דוגמאות: "הלא ידעת אם לא שמעת כי ארץ רבה שהיתה מושלת בכל העולם אכלה כל ארעא תדושינה ותדוקינה בהיות הנהגתה ע"י הקונשולי"ש שלמים וכן רבים ובהנהגות זמניות, אמנם אחר כך היתה למס, ועוד היום שררת ויניציא"ה הגברת רבתי בגוים שרתי במדינות, ומלכות פלורי"נציאה צבי היא לכל הארצות ומלכיות אחרות גדולות וקטנות אין מלך בהם, והם מתנהגים על פי מנהגים נבחרים לימים קצובים, והנה המלכיות הנבחרות אשר אין בהם נפתל ועקש לא ירים איש את ידו ואת רגלו על כל דבר פשע, והמה כובשות ארצות לא בחכמה בתבונה ובדעת, וזה כלו ממה שיורה שמציאות המלך בעם אינו הכרחי".
^ 2.בתוספתא (סנהדרין ד, ה) מובאת המימרא שזו מצווה והתוספתא שואלת בפירוש מה הייתה הבעיה בימי שמואל ומשיבה "לפי שהקדימו עליהן". כוונת התוספתא אינה בהירה ונאמרו בכך מספר פירושים.
^ 3.בשלטון המתחלף מידי פעם יש חסרונות גדולים. לדוגמא: ישנן הנהגות שדורש זמן ליישמן וכאשר מידי שנים ספורות משתנה המנהיג ומביא עמו גישה חדשה יש בכך פגיעה גדולה ביכולת התכנון והיישום של תוכניות רב שנתיות. מעבר לכך, קשה למנהיג להרגיש אחריות לטווח הארוך ולנטוע חרובים שמפריים ייהנה המלך שלאחריו.

הרב יאיר וסרטיל

ר"מ בישיבת בית אל ודיין בבית הדין לדיני ממונות של ארץ חמדה

גיטין
קניינים שונים בגט
גיטין דף עז ע"ב
תשע"ד
19 דק'
הושענא רבה
סוכות והושענא רבה - יום דין או שמחה?!
כ"א תשרי התשע"ה
בהעלותך
לוחות ושברי לוחות
איך להתמודד עם הפער בין השאיפות למציאות?
תשע"ב
כתובות
פסול מפי כתבם – גדר שטר ועדות בכתב
בבא בתרא מ ע"א; כתובות כ ע"א
סיון תשע"ח

שופטים

שופטים
רעיונות לפרשת שופטים
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תש"ס
31 דק'
שופטים
רמב"ן על פרשת שופטים - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' אלול תשפ"ב
30 דק'
שופטים
שופטי ישראל
שפת אמת לפרשת שופטים
הרב חיים כץ | ד' אלול התשע"ב
49 דק'
שופטים
מנהיגות ישראלית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול, התשס"ד

שופטים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

לך לך
מדוע נבחר אברהם?
הרב יוסף צבי רימון | חשון תשע"ו
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
לך לך
"לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך"
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב אורי שרקי
הרב יעקב שפירא
הרב מרדכי הוכמן
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב שבתי סבתו
הרב מרדכי גרינברג

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז