(צא: 9- עד צג במשנה)

עוד ששה מקרים עם מחלוקת רמי בר חמא ורבא לגבי גביית קרקעות משועבדות

א. מקרים שבהם המוכר עצמו גורם להפסד לקונה

1. מכר את כתובת אמו(בזול, כי זה יחול רק אם בעלה ימות לפניה, ואם היא תמות לפני הבן)

בתנאים אלו: שלא באחריות + לאמו יש זכות לבטל את המכירה + המוכר לא יפוצה,

האם מתה,

והבן (המוכר) עצמו מערער על המכירה, כי מותר לערער על מכירה של דבר שלא היה שלו,

והבן (המוכר) אומר שלא צריך לפצות כי כך התנה.

רמי בר חמא – הבן (המוכר) צודק, שהרי מכר לא אחריות גם אם יבוטל סתם,

רבא – הקונה צודק, כי חוסר האחריות זה רק אם יבוטל ע"י אמו או בע"ח, לא ע"י עצמו.

1. ראובן מכר לשמעון ללא אחריות, ושמעון מכר חזרה לראובן באחריות,

אם יבוא בעל חוב של המוריש של ראובן ויגבה את השדה,

                        ראובן יקבל פיצוי משמעון.

אם יבוא בעל חוב של ראובן עצמו (המוכר) –

            רמי בר חמא – גם כאן ראובן יקבל פיצוי משמעון,

רבא – ראובן לא יקבל פיצוי (יקבל אך יחזיר לראובן),
כי "חוסר האחריות" זה לא כשראובן עצמו (הקונה) גרם לקרקע להילקח.

(צב. שליש)

ב. מקרים מורכבים

1. ראובן מכר שדה לשמעון באחריות, ושמעון עוד לא שילם (הלוואה), וראובן מת

בע"ח של ראובן רצה לטרוף את השדה, ושמעון נתן לו כסף במקום.

שמעון תובע את יורשי ראובן המוכר, משתי סיבות:[1]

1. פרע את חוב היתומים, זה נחשב כאילו פרע את חובו ליתומים.


2. המכירה היתה באחריות, תפרעו את האחריות.


3. לגבי הפירעון - לא עזרת לנו, כי הרי אין לנו קרקע, אז ממילא הבע"ח לא יכל לגבות מאתנו (והחוב הכספי שמגיע להם מהקונה נחשב מטלטלין).


4. לגבי האחריות - אכן מגיע לך, אבל אין לנו קרקע לתת לך.


5. ראובן מכר שדותיו לשמעון, ושמעון מכר שדה אחת ללוי

היתומים עונים:

רמי בר חמא – היתומים צודקים.

רבא – לקונה יש פתרון – יחזיר להם את החוב בקרקע. ועכשיו פתאום יש ליתומים קרקע שכאילו קיבלו מאביהם (כי היתה משועבדת לחוב של שמעון לראובן מרגע המכירה), וצריכים להחזיר לו בגלל האחריות על המכירה.

ובא בעל חוב של ראובן,

אם לראובן נשארה שדה – ודאי שגובה ממנה,

אם לא,

אם לשמעון יש אחת בינונית, גובה ממנה (כי מעיקר הדין בע"ח גובה מבינונית),

אם לשמעון אין בינונית, וללוי כן יש בינונית, אם רוצה יכול לגבות מלוי.

ג. דינים בסיסיים של טריפת קרקעות

1. האם הלווה-מוכר יכול לכוף את הבע"ח לדון איתו?

ראובן מכר קרקע לשמעון, ובע"ח של ראובן בא לגבות את הקרקע, ראובן יכול לנסות להציל את הקרקע, למשל שיטען שהבעל חוב גם חייב לו כסף.

הבעל חוב אמר לראובן – "לאו בעל דברים את דידי",

האם ראובן יכול לכוף אותו לדון עמו?

איכא דאמרי 1 – רק אם ראובן מכר באחריות, כי שמעון יבוא אליו.

איכא דאמרי 2 – גם שלא באחריות, כי לא רוצה ששמעון יתרעם עליו.

(צב: 1-)

1. האם קונה יכול לבטל מקח על שדה שיצאו עליה עסיקין?

אם עוד לא עשה קניין (כסף, שטר, חזקה) – יכול הקונה לחזור, ואין בעיית "מחוסר אמנה"

אם קנה,

א"ד 1 - אם זה בלי אחריות, לא חוזר בו, ולא יכול לטעון "מקח טעות", כי קנה ללא אחריות, אז לקח על עצמו את הבעיות האפשריות.

אם זה עם האחריות – יכול לבטל גם לפני שהערעור אושר,

רש"י – כחלק מהאחריות, שאם יש בעיות יקבל את כספו חזרה.

תוס' – מדין מקח טעות.

א"ד 2 – גם עם אחריות לא חוזר בו, אלא כשיטרפו ממנו אז שיבקש את הכסף חזרה מהמוכר.

[1] בשיעור מוקלט דילגנו על טענה a כי היא לא ממש מפורשת בגמרא, הסברא להכניס אותה זה כי כך יותר מובן למה הגמרא מדברת על מקרה שבו שמעון נתן לבעל חוב כסף ולא קרקע. לפי טענה b, אין הבדל בין אם שמעון נתן לו כסף את הקרקע. אולם יתכן להציע שהסיפור מדבר על מקרה שהוא נתן לו כסף, כדי שבהמשך יוכל לעשות את הטריק של רבא ולתת ליתומים את הקרקע (אם כי הוא יכול גם לתת להם קרקע אחרת).