ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(צא. במשנה למטה עד צא: 9-)
חלק א – כתובת בנין דיכרין
במשנה: אם יש מותר דינר, עושים "כתובת בנין דיכרין" (להלן – כב"ד),
תנאים לגבי המותר:
- אינם יכולים לעשות כאילו שהמותר שווה דינר אם אינו באמת דינר.
- ראוי אינו נחשב.
- ר"ש – מטלטלין אינם נחשבים.
- 1.מרובים (והיה דינר) והתמעטו (ואין דינר) – יש כב"ד,
בגמרא:
א. ת"ר – כתובת בנין דיכרין זה גם כשהכתובות לא שוות,
(גם כשהכתובות שוות, אבל לכל אמא יש מספר אחר של ילדים, יש חידוש בכב"ד,
הברייתא מחדשת יותר מזה, שגם כשהכתובות לא שוות יש כב"ד).
ב. אם ערך הנכסים השתנה
כי בני הכתובה הגדולה כבר זכו בחלקם.
- להפך: מועטים (ולא היה דינר) והתרבו (ויש דינר) –
רב עמרם – יש כב"ד (ובני הקטנה צריכים להחזיר לבני הגדולה),
רב נחמן – אין כב"ד, כי בני הקטנה כבר זכו בחלקם.
(צא: 3+)
חלק ב – סיפורים על גביית חובות
א. שני סיפורים זהים סיפורים על הגדלת ערך מלאכותית
לווה 1000, ומכר שני נכסים של 500, המלווה יכול לטרוף את הנכסים מהלוקח.
היה מקרה שהמלווה טרף נכס אחד (500),
ואז אמר לו הלוקח – אם אתה רוצה אני אתן לך 1000 ותחזיר לי את הנכס,
ואם אתה רוצה תשמור את הנכס, אבל תחשיב אותו ככל החוב (בהנחה שהוא מעדיף נכס משום מה).
רמי בר חמא ורב יוסף – דברי הקונה אינם כלום,
הנכס המשועבד שייך למלווה,
וממילא הלוקח לא יכול לסלק את המלווה בכסף, לא לפני שהוא גבה, ובטח שלא אחרי,
וממילא המלווה יכול לקחת גם את הנכס השני.
רבא ואביי – דברי הקונה תקפים,
הנכס שייך לקונה, ולמלווה יש רק חוב,
וממילא הקונה יכול לסלק את המלווה בכסף, ואפילו אחרי שהוא כבר גבה,
ולכן גם יכול לומר לו את מה שאמר, ואם המלווה יסכים אז זה תקף.
על זה אומר רמי בר חמא – למה זה מותר, הרי במשנתנו ראינו שאסור ליתומים להחזיב את הנכס יותר ממה שהוא?[1]
ועונה רבא – שם אסור כי זה גורם להפסד לשאר היתומים, אך כאן זה לא גורם להפסד שהרי אם המלווה רוצה הוא יכול לקחת את ה1000 ₪ וכך לא הפסיד כלום.
(צא: מתחת לאמצע)
ב. עוד סיפור על גביית חובות
לווה 100 ונפטר, והשאיר לבניו קרקע 50. המלווה בא לקחת את הקרקע אך היתומים נתנו לו במקום זה 50 בכסף. אח"כ המלווה דרש גם את הקרקע.
אביי וגמרא –
אם היתומים הדגישו שהכסף זה תחליף לקרקע, לא יכול לדרוש הקרקע.
אם לא, אז יכול,
כי ה50 כסף זה בגלל המצווה לפרוע חוב אביהם,
וה50 קרקע זה בגלל שהקרקע משועבדת לחוב.
[1] כאן הסברנו את זה בשני שלבים: 1. ההבנה של רמי בר חמא שהקונה לא יכול לסלק את המלווה בדמים, וממילא ודאי שלא יכול "לאיים" עליו שיתן לו כסף. 2. טוען כנגד רבא למה אתה חושב שהוא יכול, הרי ראינו במשנה וכו'. בגמרא עצמה זה לא מתואר כלל כשני שלבים, אבל אני לא מצליח להבין את זה אחרת, נשמח מאוד להסברים שלכם לצורך של רמי בר חמא להיעזר במשנתנו.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
